עולם, עצור! ימנים צועקים במליאה!
ברוב הזעזוע והפלצות מהתבטאויות קשות וגסות של פוליטיקאים מהאופוזיציה, הדהד פתאום במוחי קול מן העבר של חבר כנסת שנוטש את המליאה בזעם וצועק לעבר דוכן הנואמים "אחריות לאומית בתחת שלי", או משהו דומה לזה. זה לא היה ליכודניק זועם או צעקן מקצועי, אלא דווקא שר החינוך לשעבר, יו"ר מרצ יוסי שריד ז"ל, שהיה בעל לשון לימודים מליצית וחריפה, אך לא נמנע פה ושם גם מן הגידוף וניבול הפה. המילה הספציפית הזאת, שהיא באמת עשירה ועזת ביטוי, היתה חביבה עליו במיוחד. איך אני יודע? מפני שבחיפוש ברשת אחר ההתבטאות הזאת לא מצא תי אותה, אבל מצאתי מפגשים אחרים של המנהיג המנוח עם העכוז האנושי, במאמרים, בראיונות ועוד.
אני מוכרח לומר שזה היה חריג מעט, אבל מאוד חי נני. פוליטיקאי שלא נתפס מעולם זועם או יוצא מכליו הוא לא באמת פוליטיקאי. רגעי הקסם הפרלמנטריים האולטימטיביים הצרובים בזיכרונו של כל חובב פו ליטיקה קשורים להתגוששויות ולחילופי מהלומות, ובהם כינויי גנאי לרוב. מעולם לא הובעו זעזוע וגועל כאלו מהדברים ומעולם לא קרא איש להאשים בפלי לים)!( ח"כ שיגדף את רעהו, כמו שקרא השבוע בטור (N12) יועץ התקשורת רונן צור בעקבות מה שהוא כינה "רטוריקת הספארי" של חברת הכנסת גלית דיסטל. מה קרה פתאום?
מה שקרה זה שהם ממשיכים, בחריצות ובהצלחה רבה, לתחזק את השקר הגדול. אין כל דבר מזעזע בחבר כנסת שתוקע כינוי גנאי פה ושם, במיוחד לא כש ממול ניצבת, בדרך כלל, התנהגות גסה ובוטה שאולי לא באה לידי ביטוי במילים דווקא; אבל כשהנרטיב המונחל והשולט הוא שמדובר בחבורת בבונים שעצם קיומם מפריע לחיים התקינים ופוגע בדמוקרטיה, כל גידוף הרי משרת את הנרטיב וכל קללה מחזקת אותו; אין טענת אמת נגד חברי הכנסת הצעקנים מהאופוזיציה לבד מן הטענה המומצאת הזו, על כך שהם מעוררי מדון, מסיתים ומפלגים )בשם אדונם(. כיוון שכך, כל "נוכל!" הוא כתב אישום וכל "ילדה טובה!" הוא מגילת קטרוג. והאמת? האמת היא שהקללות וביטויי הזעם האק ראיים של חברי הכנסת מן הימין הם ברכות ודברי שירה נמלצים לעומת גסות הרוח הממוסדת שכבר הפכה מזמן לא רק לשפה אלא למהות, של הקואליציה הנוכחית. הטון המבטל, המוחק והדורך הוא לחם חוקה, וגם ניבול הפה והגדפנות לא נעדרים שם, אלא שאין להם, כאמור, כל תפקיד. גידוף נעשה פסול כשהוא בא מפיו של גדפן.
כמה צביעות או חוסר מודעות צריך, במציאות של סכסוך פוליטי שלא היה כדוגמתו בארץ, שבמסגר תו מחנה שלם יצא לרחובות בבוטות אינסופית כדי לפסול את המחנה האחר - כדי לצקצק ולעקם פנים בגועל כשמישהו מרים את הקול?
רק במציאות פסולה ושקרית ומטילת אימה כמו זו שאנו חיים בה לאחרונה, יכול אחד מאדריכלי הקמפיין העצום והמוצלח לפסילת ולכתישת נתניהו והימין, לדרוש שפה יפה בפוליטיקה ונקיטת צעדים כלפי מי שמפר אותה.
שקרנים. שקרנים אתם, המזדעזעים. או כמו שיוסי שריד )וגם משה שרת ז"ל( היה אומר את זה: קפצו לי!
כמה צביעות צריך, במציאות שבה מחנה שלם יצא לרחובות בבוטות אינסופית כדי לפסול את המחנה האחר - כדי לצקצק ולעקם פנים בגועל כשמישהו מרים את הקול?