בנט ושקד גולשים במדרון מסוכן

תהאזרחות, וצאות ההצבעה בכנסת שהפילה את חוק

מלמדות שהאופוזיציה הפכה לגוש מוצק ופעלתני מאוד. לא סתם ח"כ עמיחי שיקלי הצביע עם הליכוד. זה מרכז הכובד ואליו הוא נמשך, והנימוק הוא שאינו מוכן להיעזר בקו לות הסיעות הערביות, כפי שהתברר שבנט ושקד עושים. היה חשש שמרוב אחריות לאומית וביט חונית יימצאו כמה חברי כנסת מהליכוד שיצט רפו לקואליציה כדי למנוע ברוך. התברר שהמ שמעת עובדת. אילו היו עריקות בליכוד זה עלול היה להתרחב להתפוררות המשמעת הפנימית, עם אופציה לחבירה בעתיד הקרוב או הבינוני כסי עה להרחבת הקואליציה. הפעולה הנחרצת עכשיו סגרה את הפינה הזאת.

עד כמה שזה יישמע מטורף, הסיבה כנראה שבנט ושקד לא חוברים לליכוד בהעברתו המת בקשת של חוק יסוד: כניסה, הגירה ומעמד ביש ראל, היא הסעיפים שמוגדרים בחוק כ"עקרונות יסוד". מדובר על "ארץ ישראל היא מולדתו ההיס טורית... ומדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי". מכיוון שמנסור עבאס, תמר זנדב רג, בני גנץ וחבריהם מתנגדים לניסוחים האלה, בנט ושקד לא יכולים להתגרות בהם. בייחוד לא באחמד טיבי ובעבאס. הבעיה היא שזה כבר מדרון חלקלק, ושקד ובנט גולשים בו במהירות מסחררת עד כדי הזדהות מוחלטת עם משפחת האומנה שלהם מטעם השמאל ודחייה אלימה של ההורים האידיאולוגיים מימין.

בנט ושקד ממלאים בנאמנות את התפקיד שמייעד להם יאיר לפיד; תפקיד שבנט ממלא בא דיקות פרועה מאז .2013 תפקידו לנגח ולתקוף ללא הרף את נתניהו ואת הליכוד, בניסיון לשחוק אותם. העובדה שהשתכן בלשכת ראש הממשלה רק העניקה לו כלים נוספים שהופכים את הלשכה למרכז הדלפות ותעמולה. לפעול ולשאת באחריות הוא לא יכול, משום שנשבר העיקרון הדמוקרטי של שלטון בהסכמת הנשלטים.

הרעש התקשורתי יוצר מסך שמאחוריו מסתתר

גדעון סער. לא שומעים עליו. אבל הוא האחראי יותר מכל במערך הפרלמנטרי של הכנסת למצב הביש של ממשלה שאינה מסוגלת להתמודד עם האתגרים הלאומיים החשובים ביותר. אוהדיו עדיין מייחסים לו חוט שדרה אידיאולוגי חזק המיושר לימין. השאלה אם זה עדיין תקף. ממשלת ישראל לא מסוגלת להציג התנגדות אפקטיבית לדהרת ארה"ב להסכם גרעין מחודש, היא לא מסוגלת לי זום אכיפת חוק פעילה נגד אינתיפאדת השריפות והמשך האלימות הערבית בשטחים שמחוץ למר כזי האוכלוסייה, ואינה מסוגלת להגן על אינטרס לאומי דמוגרפי חיוני. גדעון סער חי עם זה. יותר חשוב מבחינתו שנתניהו בחוץ.

יכולתו של נתניהו לגבש במהירות אסטרטגיה לפעולה נגד הממשלה הביאה לגיבוש האופוזיציה בראשותו. הוא עדיין מנהיג הימין, משום שאפי לו כאלה שלא ששו להצביע עבורו בעבר, מודים שמועמדי האלטרנטיבה המנהיגותית בליכוד לא בליגה שלו.