אנגליה ודנמרק עוקפות משמאל

להגיד שלונדון לבשה חג זה האנדרסטייטמנט של המאה. הטירוף מורגש כבר מהנחיתה בנמל הת עופה הית'רו, בין שזה בשיחות עם בקר הגבולות ובין שבשיחות עם נהג המונית, וכמובן, הנוכחות הבולטת של יורו 2020 ככל שמתקרבים לאצטדיון וומבלי. בכל זאת, האנגלים, שהכדורגל בשבילם הוא החיים עצמם, מרגישים ש 55 שנות תסכול וכאב יכולות להסתיים ביום ראשון, אבל כדי שזה יקרה הם יצטרכו לחצות רוביקון דני עוצמתי.

המאץ' אפ בין קספר יולמאנד וגארת' סאות'גייט הוא מהמעניינים ביותר שקיבלנו ביורו. שניהם מאמ נים חדשניים, משתמשים נהדר בצוות שסביבם, שמים דגש גדול על מצבים נייחים ועל הגנה במנוחה, גמישים טקטית, מחליפים מערכים בהתאם ליריבה ובהתאם להתפתחות המשחק, ושניהם מצליחים להוציא את המקסימום מהסגל שעומד לרשותם.

מבחינת השחקנים, אתמקד דווקא בשני מגינים שמאליים שמספקים טורניר נפלא ומשפיעים מאוד גם על משחק ההתקפה - שניהם היו מעורבים ישירות בשלושה שערים. יואקים מיילה, שחקנה של אטאל נטה, משחק בצד שמאל עם רגל ימין )אחת הבשורות הטקטיות המעניינות של הטורניר: ספינצולה, בוז'יל וטורגן הזאר הימניים הצטיינו כמגינים שמאליים( ועד כה הוא השחקן מספר אחת של הדנים בטורניר. דומיננטי התקפית, מגוון בין כניסות למרכז ליציאות מהקו, הבקיע שני שערים וסיפק בישול לפנתאון מול צ'כיה, עם הצד החיצוני של רגל ימין.

לוק שואו, מנגד, רק בן 25 וכבר עבר כל כך הרבה. הוא התחיל את הטורניר על הספסל, נכנס לעניינים במשחק השני - ומאז השתלט על אגף שמאל והפך אותו לדומיננטי בהתקפה של האנגלים. השילוב בינו לבין סטרלינג וקיין עובד פשוט נהדר, והפך לכלי ההתקפי העיקרי במשחק של אנגליה.

אנגליה ודנמרק נפגשו בוומבלי לא מזמן - ב 14 באוקטובר אשתקד - במסגרת ליגת האומות. אנגליה פתחה עם שלושה בלמים וסיימה את המשחק עם תשעה שחקנים, דנמרק פתחה עם רביעייה בהגנה וסיימה עם ניצחון 0:1 קטן משער של אחד, כריסטיאן אריקסן. המשחק ההוא היה ללא קהל.

הערב ינסו 70 אלף אנגלים ביציעים ומיליונים בבתים לדחוף את הנבחרת שלהם קדימה מול נבח רת מלאת רגש, שנראה ששחקניה מרגישים תחושת שליחות דומה לזו שהרגישו לפני 29 שנים. בתום קרב הגלדיאטורים תמשיך רק אחת את החלום. לא משנה מי תעלה, זה יהיה סיפור ענק שנדבר עליו עוד שנים רבות.

שואו ומיילה. מגינים שמשפיעים התקפית