חדשות שישי הסיכוי למנת חיסון שלישית ואיך להגן על הילדים | התפרצות התחלואה ואתם: שאלות ותשובות

הקורונה, הווריאנטים - ואנחנו ● מה קרה עם התפשטות זן דלתא? ● מדוע יש לנקוט בהגבלות בזמן שרוב האזרחים מחוסנים? ● ולמה נדרשת כיום אחריות חברתית ללא פשרות? ● אתם שואלים, המומחים משיבים

על מה מתבססת קביעת משרד הבריאות שיעילות החיסון במניעת הדבקה ירדה?

משרד הבריאות מפרסם תו צאות של בדיקות משוות שערך בין מספר המחוסנים והלא מחוסנים שנדבקו בקורונה בתחילת השנה, לבין מספר המחוסנים והלא מחו סנים שנדבקו לאחר התפשטות זן דלתא בישראל, המצביעות על ירי דה ביעילות החיסון במניעת הדב קה מכ 90 אחוז לכ 64 אחוז.

הבשורות הטובות הן שיעילות החיסון של פייזר במניעת מחלה קשה ואשפוז עומדת לאורך כל השנה על יותר מ 90 אחוז.

האם מחוסנים נמצאים בסיכון קטן יותר לפתח מחלה קשה? נתוני משרד הבריאות ונתונים נוספים כגון תוצאות מחקר של המרכז הרפואי שיבא בשיתוף אוניברסיטת הארוורד - שפורסם השבוע בכתב העת LANCET - מצביעים באופן חד משמעי על כך שמחוסנים נדבקים פחות, מדביקים פחות, וחולים פחות באורח קשה. נתוני ההדבקה וההידבקות מתייחסים לווריאנט הבריטי. בכל האמור לזן דלתא, נתוני משרדי הבריאות הישראלי והבריטי מצביעים על כך שחיסון פייזר )שתי מנות( יעיל ביותר במניעת תחלואה, לרבות תחלואה קשה.

אם אין סכנה בקריסת מערכת הבריאות הודות לחיסון, מדוע יש צורך בהגבלות?

בשלב זה נוקטים ממשלת ישראל ומשרד הבריאות גישה זהירה, המ תבקשת לאור העלייה המתמשכת במספר המאומתים היומי.

על אף שיעור המתחסנים הג בוה בישראל, יש עדיין כעשרה אחוז מבני 50 ומעלה שאינם מחו סנים ונמצאים בסיכון גבוה לח לות באורח קשה. ראינו דוגמה לכך אתמול כשדווח על רופאת משפחה שלא חוסנה ומאושפזת במצב קשה. כמו כן, ככל שיתרחשו יותר הדב קות בקהילה, כך צפוי מספר החו לים הקשה לעלות, בעיקר בקרב הלא מחוסנים וקבוצות הסיכון.

ההחלטה על הגבלות נוספות צריכה להיעשות בשיקול דעת, תוך צמצום הפגיעה בכלכלה ובשגרה.

מה הסיכוי שמדינת ישראל תצטרך לחסן את תושביה במנה שלישית?

כחצי שנה לאחר תחילת מבצע החיסונים, אנו למדים שחלה ירי דה משמעותית ברמת הנוגדנים. מאידך, גם חצי שנה אחרי, החיסון יעיל במניעת תחלואה קשה ואשפוז בשיעור של יותר מ 90 אחוז. לכן גם אם יעלה צורך במתן מנת חיסון שלישית, הנתון שיקבע יהיה שיעור הירידה ביעילות החיסון במניעת תחלואה קשה ואשפוז.

בהנחה שתינתן מנה שלישית, אילו קבוצות צריכות לקבל אותה ראשונות?

סדר העדיפות שלפיו תינתן מנת חיסון שלישית צריך להיות דומה לזה שנ קבע במתן המנה הראשונה. כלומר, בראש ובראשונה בני 50 ומעלה, הצוותים הרפואיים, מדוכאי חיסון וחולים במחלות כרוניות, שיעילות החיסון אצלם נמוכה יותר.

כיצד ניתן להגן על הילדים שאינם יכולים להתחסן?

ההגנה על ילדים שאינם יכולים להתחסן היא באמ צעות אחריות אישית וח ברתית של ההורים. בהיבט החברתי - העלאת שיעור המתחסנים בקרב בני 12 ומעלה שיכולים להתחסן, וזאת על מנת לסייע לי צירת חיסון עדר, וכך להגן גם על הקטנטנים שלא יכולים להתחסן. בהיבט האישי - להימנע משליחת הילדים למסגרות החינו כיות כשהם לא מרגישים טוב, להקפיד על כללי הבידוד לאחר נסיעה לחו"ל ולאחר חשיפה לחולה מאומת אם אינכם מחוסנים, לעטות מסיכות בחללים סגורים, ולנהוג באחריות אישית למען כולם.

האם יש צורך בשינוי מבנה מסגרות החינוך? הקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב. למדינת ישראל יש כעת הז דמנות יוצאת דופן להשקיע במ ערכת החינוך ולהתאים אותה לעתיד, לרבות יכולת לתפקד במקרה של התפרצות. זה הזמן להקטין את מספר התלמידים בכיתות, ולהכין תשתיות איכו תיות שיאפשרו לימודים מרחוק בעת הצורך. יש להתאים את תו כנית הלימודים לצרכים של דור העתיד, ולהיעזר בטכנולוגיות חדשניות. אנשי הרפואה יודעים שהשקעה בחינוך ובהשכלה מקד מת את הבריאות.

מה דעתכם על מדיניות החזרה לשגרה בבריטניה? מתחילת המגיפה בריטניה נוק טת מדיניות ייחודית בעולם. היא בחרה תחילה להגן על הקשי שים בלבד, ואז חזרה בה. בהמשך המליצו להגדיל את המרווח בין מנות החיסון. כעת היא בוחרת להימנע מכל הגבלה, ולהתחשב במספר החולים קשה בלבד. יש ראל צריכה להמתין ולראות מה יקרה בבריטניה, בטרם תשקול צעד דומה. בינתיים מוטב להמ שיך לדבוק במדיניות זהירה כפי שעשינו בהצלחה מרובה עד כה.

צילום: לירון מולדובן האחריות החברתית: להגן על ילדים שאינם מחוסנים. למצולמים אין קשר לידיעה.