מי צריך עם כשיש לנו כזה בג"ץ?

בניגוד לטענה הרווחת, שופטים לא יועילו מול קומוניסטים או פשיסטים שנבחרו, וצבא ומשטרה סרים למרותם. אם דמוקרטיה נחרבת כך, התרופה היחידה היא מרי ומרד

החלטת בג"ץ שלא לפסול את "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" היא פעולה חמ קמקה. יוזם החוק, ח"כ אבי דיכטר, מברך את בג"ץ. אבל הוא מתעלם מהעובדה שבג"ץ נוטל לעצמו כאן מה שאינו שייך לו - הסמכות לדון בתקפות של חוק יסוד. הוא "מאשר", אבל מי שמו לאשר או לדחות חוקי יסוד?

השופטת אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון, משיבה בפסק הדין החדש כי לבג"ץ מותר לפסול חוק יסוד "ככל שהדבר נוגע לעצם זהותה של ישראל כמדי נה יהודית ודמוקרטית". פירוש הדבר שהשופטת חיות, ועימה השופטים שהחליטו לא לדחות את העתירות על הסף, סבורים שהכנסת בעצם רק מחוקקת טיוטות לפ רקי החוקה )"חוקי היסוד"(. הם, גוף שאיננו נבחר, יהיו המנסחים האחרונים, מעין עורכי החוקה.

רבים כבר קבעו שבכך ברא לעצמו בג"ץ סמכות "יש מַאין" - כי אין חוק יסוד לחקיקה ולתוך הריק הזה נכנס בג"ץ, ו"כונן את עצמו" כמקור לחוקה. אבל מעטים שמו לב לסתירה עמוקה יותר בטיעון זה. דמוק רטיה היא משטר שעם חופשי נושא אותו. עיקר חירותו מתמצה בכך שהוא קובע לעצמו, באמצעות נציגיו, את ערכי היסוד שלו ואת חוקתו.

השופטת חיות מסתמכת על ערכיה היהודיים והד מוקרטיים של מגילת העצמאות, מסמך מרומם שכולנו מחויבים לעקרונותיו. אבל מי הכריז עליו? "מועצת העם", קרי הנציגים הנבחרים של הדמוקרטיה הציונית והיישובית בתש"ח. זה המקור לתוקפו ההיסטורי.

האמת של תש"ח נכונה גם בתשפ"א, כשם שהיתה נכונה ב 1776 וב 1789 )כשנוסדו הדמוקרטיות בארה"ב ובצרפת(: במשטר דמוקרטי, נציגי העם הם הקובעים את הערכים היסודיים של הדמוקרטיה. לא "מורמים מעם" כלשהם. לכן טיעונה של השופטת חיות שומט את הקרקע מתחת עצמו. שופטים אינם יכולים לנסח את הנורמות המחייבות של חברה דמוקרטית. אם ינסו, הם עצמם יפגעו בדמוקרטיוּת שלה.

אבל, כך יאמרו חסידי השתלטנות המשפטנית, מה נעשה אם נציגי העם יחוקקו חוקי יסוד שיפגעו במ שטר הדמוקרטי? התשובה היא שאם הפגיעה קלה יחסית - יש להיאבק נגדה פוליטית, בבית הנבחרים, כי מאבק נגדה בבית המשפט פוגע בריבונות העם. ואם העם בוחר נציגים שגוזלים את חירותו ומונעים ממנו להיאבק פוליטית בגזילה, אכן אין לזה תרופה בבית הנבחרים, אך גם לא בבית המשפט. שופטים לא יועילו מול קומוניסטים או פשיסטים שנבחרו, וצבא ומשטרה סרים למרותם. אם דמוקרטיה נחרבת כך, התרופה היחידה היא מרי ומרד.

בחשבון אחרון, המשפט והפוליטיקה אינם יכו לים להציל זה את זה מחורבן אפשרי. כשהמשפט מסתלף, כשאין "שופטים בירושלים", אפילו די 9 שיפעילו פוליטיקאים לא יציל אותנו. זה יהיה אסון לדמוקרטיה.

לפי אותו היגיון, אם יתפתה הציבור לבחור נציגים שידכאו אותו, שופטים כבר לא יעזרו לו. דמוקרטיה תלויה לחלוטין ביושרם ובצניעותם של שופטיה, בנאמנותם של נבחריה לשלטון העם, ובפעולתם של אלה ואלה רק בתחומם הראוי. אם שופטים יחוקקו נורמות, הם עלולים למוטט את הדמוקרטיה.