יועצי הקורונה: הרבה מומחים, מעט שקיפות
לבקשת "ישראל היום": משרד הבריאות פרסם את שמות חברי ועדת התעדוף והצוות לטיפול במגיפות ● דאגה במערכת הבריאות: "גוף כה גדול לא יכול להיות יעיל" ●
כבר שנה וארבעה חודשים מתמודדת ישראל עם הקורו נה; אבל שמות המומחים שמייעצים לשר הבריאות ולחברי קבינט הקו רונה ותורמים להחלטות שמשפיעות על מיליוני אזרחים, נותרו בערפל - עד עכשיו.
לבקשת "ישראל היום", משרד הבריאות מפרסם רשימה של כ 90 חברי הצוות לטיפול במגיפות והווע דה המייעצת לחיסוני קורונה.
מדובר בשורה של מומחים ממשרד הבריאות, בתי חולים, אקדמיה, מש רדי ממשלה, המכון הביולוגי וצה"ל - שעד כה הוסתרה מהציבור. בוועדה אין נציגי ציבור, ויש רק מומחה אחד לאתיקה רפואית.
עם זאת, ההחלטות החשובות של הוועדות הללו, מועדי הדיונים ואפי לו סדר היום של הדיונים לא מתפ רסמים בשקיפות או לא מתפרסמים כלל. פרוטוקולי הדיונים עולים לאתר משרד הבריאות רק כשבוע שבועיים לאחר מועד הדיון.
בצוות לטיפול במגיפות חברים, בין היתר, המנכ"ל היוצא פרופ' חזי לוי; מחליפו פרופ' נחמן אש; ראש שירותי בריאות הציבור פרופ' שרון אלרעי פרייס; מנכ"ל משרד הבריאות לש עבר ומנהל הלל יפה לשעבר פרופ' מאיר אורן וד"ר אורלי גרינפלד, לשעבר בכירה במגן ישראל שעדיין חברה בצוות.
כפי שפורסם ב"ישראל היום" בדצ מבר ,2020 אחד מחברי "ועדת התע דוף" הוא ד"ר אביגדור שפרמן, לשעבר מנהל המכון הביולוגי.
בארגון רופאים לזכויות אדם ביקשו בעבר להדיח אותו מהתפקיד הרגיש, משום שטענו שהיה אחראי לניסוי לא אתי בחיסון אנתרקס בחיילים בתחילת שנות האלפיים.
הצוות לטיפול במגיפות, בראשות ד"ר בעז לב, נציב קבילות הציבור למ קצועות רפואיים במשרד הבריאות, התכנס עשרות פעמים מתחילת הת פרצות הקורונה וקיבל שורה של המ לצות מכריעות בנושאים כמו עטיית מסיכות, בדיקות סרולוגיות ומדיניות הבידוד. אך כל זאת מבלי שהחלטות הוועדה פורסמו באופן פומבי וכך גם לא שמות חבריה, נושאי הדיונים או מועדי הדיונים.
לקראת תחילת מבצע חיסוני הקו רונה בישראל הוקמה "ועדת התע דוף" או "קבוצת העבודה למחלות זיהומיות וחיסונים בנושא חיסונים נגד נגיף הקורונה", שבראשה עומדים ד"ר בעז לב, רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות פרופ' שמואל רשפון, והמו מחה למחלות זיהומיות מאסותא אש דוד ומרכז הצוות לטיפול במגיפות, ד"ר טל ברוש.
ועדת התעדוף קיבלה גם היא הח לטות כבדות משקל, למשל על סדר העדיפויות למתן החיסונים, חיסון מת בגרים עם מחלות רקע עוד טרם הורחב מתן החיסונים עבורם, הירידה ביעילות החיסון ועוד.
בחודשים האחרונים שני הפורומים הללו דנים ביחד.
לפי הרשימה, בשני הפורומים יש כ 90 חברים במצטבר. בוועדות חב רים נציגים ממשרד הבריאות )שירותי בריאות הציבור, האגף לשעת חירום, היחידה לאפידמיולוגיה, רופאי מחו זות, מנהל רפואה וסיעוד ועוד(, בתי החולים, קופות החולים, בתי חולים גריאטריים, אוניברסיטת תל אביב, המכון הווטרינרי, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העו רף, חיל הרפואה וכמה בכירים לשע בר במשרד הבריאות או במגן ישראל.
הנציגים היחידים ששמם לא מתפר סם הם נציגים של מרכז המידע והידע )אגף המודיעין(, נציג המל"ל ונציג המכון הביולוגי.
"למה זה לא פורסם?"
גורם בוועדה ציין: "מאז התפרצות הקורונה, כאשר הדיונים מתנהלים בזום, גדל מאוד מספר החברים בווע דה באופן שמקשה על דיון יעיל וע נייני, ויש גם רושם שיושבים בדיונים אנשים שאינם קשורים לדיון. עכשיו, כשהכל התפרסם וזהות החברים בווע דות ידועה, לא ברור מה היה להסתיר כל כך הרבה זמן. למה זה לא פורסם?" אומר גורם במערכת הבריאות. "מפר סום הרשימה אפשר בעיקר ללמוד שזה גוף גדול מדי ולא אפקטיבי".
כאמור, בשני הפורומים הללו אין נציגי ציבור, ויש נציג אחד שהוא מו מחה באתיקה רפואית - פרופ' אברהם שטיינברג משערי צדק.
גורם החבר בשתי הוועדות אמר: "לדעתי, ועדות מהסוג הזה לא צריכות
להתנהל בכזה פורום גדול.
"זו חזרה אינסופית על אותם דב רים. העשרה הראשונים מתבטאים, ו 50-40 חוזרים על אותם דברים, ואני בטוח שזה לא עוזר בקבלת ההחלטות. לפעמים הישיבה מתארכת עד חצות, וקמים בבוקר להחלטה שלא ברור איך היא התקבלה".
"אין אנשים מיותרים"
חבר אחר בוועדות, פרופ' רון דגן, מומחה למחלות זיהומיות בילדים מבית החולים סורוקה, אמר: "כשאתה רוצה משהו בקנה מידה ארצי, אתה לא יכול לשבת בין שלושה חברים ולקבל החלטות. אתה רוצה הרבה אנשים שכל אחד מומחה בתחום שלו. זה חלק מה סרבול של הסיפור, אבל זה מה שצריך להיות. אין אנשים מיותרים".
פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לר פואת ילדים וחבר בוועדות: "אני חושב שצריך להיות מנגנון שיאפשר לקבל נתונים מהישיבה באופן מהיר. ברגע שהישיבה מסתיימת - או לכל המאוחר למחרת בבוקר - צריכה לצאת תמצית של הדיון, כולל סיכום של עיקרי התו כן שמוצג בישיבה. מצב שבו ממליצים בדיון על חיסון בני נוער אבל ההמ לצה מתפרסמת יממה לאחר מכן הוא לא רצוי. אם תהיה תקשורת בדיון זה יכול בעיניי להשפיע על התבטאויות של הדוברים בדיון. אבל אם מקצרים למינימום את הטווח בין הדיון לפרסום המסקנות - זה פתרון טוב".
חבר בשני הצוותים הוסיף: "אין שום סיבה שהלו"ז לדיון יהיה חסוי. למה שלא יידעו על דברים? ההפך, אם זה חסוי מתעוררות קונספירציות".
עם זאת, סייג: "אני לא בטוח שלכל דיוני הצוות לטיפול במגיפות נכון שיהיו משקיפים מבחוץ. תמכתי שיוציאו את הסיכומים, אבל לטעמי יש בעיה לדון כשכל דבר יכול לצאת. זה כובל את הדיון המקצועי. אבל עכ שיו כשרואים שככה או ככה דברים יוצאים תוך כדי הדיון צריך לפרסם את ההחלטות יותר מהר".
פרופ' דגן חושש משימוש לרעה במידע: "אין אידיאולוגיה בלא לפר סם אלא פרקטיקה, וצריך לפרסם את הדברים נכון.
"העמדה שלי תמיד היתה שדיונים צריכים להיות פומביים, אבל לא לפ רסם כל דבר שאומרים. הסיכומים מתפרסמים לאחר שאנחנו עוברים עליהם. הוועדה מתכנסת לדיון בדב רים מיידים ודחופים וחלקם חסויים. לפעמים לאיך שאתה מציג יש השל כות על אמון הציבור. כל דבר שדולף מהדיון ניתן להשתמש בו לרעה".
לדברי אדוה לוטן, מנכ"לית עמו תת מדעת למען בריאות מושכלת, "יש פער מאוד גדול בין מה שמש רד הבריאות חושב עליו כשאומרים את המילה 'שקיפות', ובין המשמעות האמיתית של המילה. זה לא נובע מכ וונות רעות, אלא מחוסר הבנה עמוק ושורשי של התנהלות בצורה שקופה. אני חוששת שבגלל ההתנהגות הזו, שהיא לא עקבית כל פעם בהיבט אחר, המשרד לא מצליח ליצור שיתוף פעו לה עם קבלת חיסונים ודברים אחרים.
"יש הזדמנות כמעט בלתי חוזרת לאור החלפת מנכ"ל ושר להכניס רוח חדשה. אם ה FDA מצליח לפר סם פרוטוקולים בלייב, אין שום סיבה שבישראל זה לא יקרה. הייתי מצפה לכל הפחות לעשות את זה. גם הנו שא של מיידיות בדיווח הוא מהותי".
"הדיונים שקופים"
בכירים בצוות לטיפול במגיפות הגיבו לטענות הללו, והסבירו כי לשי טתם אין דחיפות לפרסום ההמלצות, זאת משום שמדובר בצוות שלא מקבל את ההחלטות בפועל.
לדבריהם, לוח הזמנים שבו ההמל צות מתפרסמות כשבוע לאחר הדיון הוא מספק ומונע העברת מידע חלקי לציבור. על אי פרסום סדר היום לדיונים נטען כי מכיוון שלא תמיד המומחים מספיקים לדון בכל הנו שאים, אין טעם לפרסמו. לתפיסת ראשי הוועדה, הדיונים במתכונתם הנוכחית הם שקופים לחלוטין.
הרשימות המלאות באתר וביישומון