"שקיפות" נוסח משרד הבריאות: הגיע הזמן ללמוד מהאמריקנים
בסוף
חודש יוני, דנה הוועדה האמריקנית המייעצת למדיניות החיסונים (ACIP) בנושא תופעות הלוואי לחיסון קורונה במתב גרים, ובפרט דלקת בשריר הלב )מיוקרדיטיס(. הדיון החשוב היה פתוח לציבור ושודר אונליין. המצגות שבהן החומר המקצועי פורסמו באתר המרכז האמריקני לבקרת מחלות. מה עוד היה בדיון? הציבור יכול היה להפנות שאלות בזמן אמת באתר.
כמה שבועות קודם לכן, גם צוותי המומחים של משרד הבריאות הישראלי דנו בנושא הרגיש של סיכון לדלקת בשריר הלב ובקרום הלב במתחסנים. איך זה התנהל בישראל? שמות חברי הוועדה שמ שתתפים בדיון חסויים, עצם קיום הדיון לא פורסם, סדר היום לדיון חסוי, המצגות לדיון לא פורסמו באופן רשמי ונתונים מספריים שונים וסותרים דלפו מתוך דו"ח מומחים של משרד הבריאות בנושא הטעון.
בחלק מהמקרים נטען שאירוע מיוקרדיטיס מתרחש ב 1 מכל 6,000 מקרים, ובאחר - ב 1 מתוך 100 אלף. פערים לא מבוטלים שהוצגו ללא הסבר.
הודעה רשמית על מסקנות הדיון, שהסתיים לאחר חצות, פורסמה רק למחרת אחר הצהריים. פרוטוקול הדיון פורסם רק כמה ימים לאחר מכן. זו השקיפות נוסח משרד הבריאות.
כשהגיעו חיסוני הקורונה לישראל, והחלו הדיונים בוועדות המקצו עיות לקביעת סדר התעדוף למתן החיסונים, הבטיחו במשרד הבריאות לפעול בשקיפות ולפרסם את ההמלצות. אבל דיון אחר דיון, מתברר שהשקיפות בהעברת המידע היא רק פרי עבודתם של הכתבים, וקיימת בעיקר ב"פושים" ובכותרות. הוועדה עצמה מפרסמת את המסקנות באיחור ניכר, שבפועל מייתר את הפרסום.
המודל האמריקני מוכיח שזה לא חייב להיות ככה, ושניתן להתנהל בשקיפות ובמקצועיות.
הזדמנות לרוח חדשה
בדו"ח שפרסם מבקר המדינה ב 2014 על מערך החיסונים, הוא המ ליץ לשתף נציגי ציבור בקבלת החלטות ולהימנע מרוב של מקבלי החלטות שהם ממערכת הבריאות, כדי להגביר את אמון הציבור במערך החיסונים ולהעלות את שיעורי ההתחסנות. ברשימות של שתי הוועדות שאותן חשפנו אין אף נציג ציבור אחד.
מומחים בצוות לטיפול במגיפות שאיתם דיברתי הדגישו את הצו רך שלהם להתבטא בחופשיות וללא חשש, ואת היותם ועדה מייעצת שממליצה ולא מחליטה. אף עלה המשפט הבלתי נתפס: "זה דיון מק צועי שקשה לציבור להבין".
אנחנו נמצאים בתקופה נדירה שבה הוכרזה מדיניות חדשה להת מודדות עם הקורונה, נבחר שר בריאות חדש ומונה מנכ"ל חדש. כל אלו הם הזדמנויות לרוח חדשה ועדכנית יותר, שמבינה שגם השקיפות צריכה להיות בזמן אמת ולא רטרואקטיבית.
גם משרד הבריאות ומקבלי ההחלטות ירוויחו אם ישמרו על שקי פות, בפרט בעידן שבו מבטיחים לנו שהמדיניות משתנה מנהלים, חו קים והנחתות - להמלצות, הודעה מראש ושיתוף פעולה של הציבור.