היכן האופוזיציה האידיאולוגית?

באופוזיציה נחושים להפיל את הקואליציה, ומייחצנים את ההקרבה האישית שנעשית לשם כך. שעות שינה זה חשוב. הימני הממוצע מביט בתמונות הח"כים ישנים בלשכה, ומעריץ את ההרואיות. ואכן נדרשה גבורה מהח"כים להעביר על מידותיהם ולהצביע נגד הוראת השעה הוותיקה המכונה גם "חוק האזרחות", כלומר בעד ההצעה לאיחוד המ שפחות בין ערביי ישראל לערביי יו"ש. זה כלום לעומת העוז שעוד יידרש, לשים את המהות בצד ולכוון את ליבם כנגד מטרת העל - כיסוח הממשלה החדשה בכל מחיר.

נראה שחלקם משתמשים בספינים לטווח קצר וחלקם בערכים לטווח ארוך. תירוצים לטווח קצר - כמו שעיסאווי פרדג' פלט ברדיו, שהחוק הורחב ובמקום 1,500 אישורים יינתנו .3,100 הספין הופרך, אבל המ תנגדים נאחזו בו. גם לו היה נכון, עד שהיו נבחנות הבקשות ועד שהיו נערכים אותם תיקונים בחוק המקורי, 15 אלף איש כבר יכולים להיכנס בשערי בית לחם. התירוצים לטווח ארוך מתמקדים בהטלת דופי בממשלה. מי ששולף את "חוק ההגירה" שתכף - לכאורה - יועלה להצבעה על ידי האופוזיציה וייתן מענה להפלת "הוראת השעה", מתחרה עם הפרסומת הישנה לשוק ההון שמשכנעת אותך להשקיע בניירות ערך אחרים כי מה שיש לך כרגע זה "טוב, אבל לא מצוין", כלומר חכו חכו לחוק האז רחות המשודרג של האופוזיציה. סבבה, אבל מה יקרה בינתיים? ואיפה היתה האופוזיציה עד עכשיו?

לו ניסתה האופוזיציה להפיל את הקואליציה מתוך אידיאולוגיה, כפי שמעידה על עצמה, ולא מתוך פוליטיקה קטנה, הדברים היו נראים אחרת. מהצד, משתקפת פחות אהבת הארץ ויותר שנאה אישית. לפני חודשיים מיקי זוהר ניסה להטריל עם חוקים ימניים שנהיר כי לא יעברו, כאלה שגם הליכוד לא התאמץ בשבילם: הסדרת ההתיישבות הצעירה, ביטול ההתנתקות, פסקת ההתגברות; אתמול ניסתה אורית סטרוק צעד בכיוון הנכון, העברת חוק שלכאורה נמצא בקונצנזוס, אך ידעה מראש שאם רצונה להעביר את החוק לקיצוץ קצבאות מחבלים, עליה לעשות זאת בשיתוף פעולה ולא כמחטף.

אם לעת הזאת הגיעו למלכות רוב מנדטים המתקראים ימין, ולאופוזיציה נורא בוער עוד בחירות גם במחיר ממשלת שמאל, הדרך הנכונה להפיל את הקואליציה היא לתת לשמאל לעשות זאת. מי שרוצה להביך את הקואליציה יעניק לה רשת ביטחון מימין, ויכריז שכל חוק ימני שתציע הקואליציה יזכה לרוב מוצק. שרת הפנים רוצה להעביר הוראת שעה שעליה שמר הליכוד ואותה שכלל שר הפנים הקודם? אד רבה, שימינה תשבור את הראש. יתכבד הליכוד ויעלה להצבעה סוגיות ימניות בעלות מכנה משותף כמה שיותר רחב.

אפשר לטפל בסוגיית הפוליגמיה; להחמיר את הענישה על זורקי אבנים ובקבוקי תבערה; לפצל את תפקיד היועמ"ש ולהזניק את תוכנית סינג פור. כל עוד בוחרת האופוזיציה להפיל חוקים שמהותם לאומית, ולטעון כנגד הקואליציה על נקודות שהיא עצמה הזניחה במשך שנות שלטונה - קשה להאמין שמדובר כאן במניעים ערכיים, ולא בפוליטיקה קטנה.