"חגיגות הבסטיליה הפכו ליום זיכרון"
זו היתה פגיעה בבטן הרכה של צרפת, דווקא ביומה החגיגי ביותר ● חמש שנים לאחר שמחבל דאעש דרס למוות 86 חוגגים בטיילת בניס - הרפובליקה מתקשה להתאושש ● "אמא שלי התקשרה בהיסטריה: 'יונה לא עונה!'" נזכרת בזעזוע ישראלית שאחותה היתה בגדר נעדרת באותו הזמן ● "מאז היום
חבר הפרלמנט הצרפתי מאיר חביב: "הטרור שהיכה בפריז, בטולוז או בניס הוא אותו הטרור שמכה בישראל. לכן חשוב לזכור מי האויב המשותף שלנו"
ב־41 ביולי 2016 מיליוני צרפתים התכנסו כמו בכל שנה לחגיגות של "יום הבסטיליה", תאריך המסמל את יום העצמאות הלאומי. גם בעיר ניס שבריביירה הצרפתית התאספו רבבות של מקומיים בשעות הערב לחגיגות המרכזיות ב"טיילת האנגלים".
המדינה האסלאמית (דאעש) היתה אז בשיאה וריכזה את מאמצי הג'יהאד שלה בבירות המערב. רק חצי שנה מוקדם יותר בפריז, שלוש קבוצות של מחבלים המזוהות עם דאעש ביצעו מתקפה משולבת על שלושה מוקדים שונים, פיגוע ראווה שכלל מחבלים מתאבדים מחוץ לאר צטדיון הלאומי "סטאד דה פראנס", ירי על מסעדות וברים ברחבי הבירה, והקטלני מכולם - חטיפת בני הערור בה בתיאטרון "בטקלאן". 130 אזרר חים חפים מפשע נטבחו באותו יום.
צרפתי יליד תוניס בן 31 בשם מוחמד בוהלל לא נשאר אדיש למר כונת התעמולה האסלאמיסטית והחר ליט שעליו לעשות מעשה לאחר שהושפע קשות מהמסרים הקיצור ניים שלה. הוא שכר טנדר "פיקראפ" מתוצרת רנו וחיכה לשעת כושר.
22:30רב בלילה הוא נהג לכיוון הטיילת, ראה מולו את ההתקהלות המאסיבית, לחץ על דוושת הגז ודהר ברכב ללא היסוס אל תוך קהל החור גגים. התוצאה היתה עגומה במיוחד: 866 אזרחים התווספו לרשימה ארור כה של קורבנות טרור בצרפת וקר רוב לר005 נוספים נפצעו. בוהלל נורה למוות בידי שוטרים זמן קצר לאחר מכן.
"לא הבנתי מה קורה"
כאשר אוריאן שמעה על הפיר גוע בעיר מולדתה, היא נכנסה להיסטריה. אחותה יונה לא ענתה לטלפון, והיא ידעה שהיא בילתה עם חברות בטיילת כאשר הפיגוע התרחש. אוריאן עלתה לארץ מצרר פת ממניעים ציוניים רק שנה לפני כן, ותחושת המרחק רק הגבירה את הדאגה.
"זה היה בחמש בבוקר. קמתי, הבטתי בנייד וראיתי דיווח על פיר גוע בניס", היא משחזרת בשיחה עם "ישראל היום". "קיבלתי מיר ליוני הודעות, אמא ניסתה להתקשר ואני לא הבנתי מה קורה".
"יונה לא עונה!" כך זעקה בפר ניה אמה בשיחה הראשונה שקיבר לה ממנה לאחר האירוע. "ניסיתי להתקשר לכולם, פרסמתי הודעה בפייסבוק 'האם מישהו ראה את יונה?' אבל באותו היום היו המון אנשים נעדרים שלא ענו לטלפון".
העמיתים של אוריאן בערוץ i24NEWSS נחלצו לעזרתה והתקר שרו לבתי החולים המקומיים בניסיון להשיג מידע. "בסוף אחותי התקשר רה באחת בצהריים, לאחר 12 שעות של היסטריה. למרבה המזל, התברר שהסוללה של יונה אזלה והיא בסדר גמור. היא היתה בטיילת עם חבר רים, וברגע שקרה הפיגוע והם שמעו יריות, הם החלו לרוץ ודפקו על הדר לתות של הבתים בצעקות 'תפתחו לנו!'. הם נכנסו לדירה וישנו שם כל הלילה. אחותי פשוט לא ביקשה להטעין את הנייד".
חמש שנים לאחר האירוע, השקר פתה של אוריאן על אותו יום טרגי בעיר מסמלת את הכאב שאזרחי צרפת נאלצים לשאת איתם בהווה. "יום הבסטיליה הוא כבר לא אותו הדבר. היום הזה הוא כעת לא רק חגיגה, אלא גם יום שבו נזכרים בהר רוגי הפיגוע. זה הזוי", סיכמה.
"השבוע אנחנו מציינים את יום הבסטיליה, אך לצערי גם את יום השנה לפיגוע הנורא בניס שבו נרצר חו ילדים, נשים וגברים - פשוט בני אדם שרצו לחגוג ביום העצמאות של צרפת", מספר חבר הפרלמנט הצר רפתי מאיר חביב ל"ישראל היום".
לדבריו, "מלבד התוצאות הקשות, הרוצחים רצו להעביר מסר סמלי בכך שביצעו את הפיגוע דווקא ביום המיוחד הזה. הטרור שהיכה בפריז, בטולוז או בניס הוא אותו הטרור שמכה בישראל - בת"א או בירושר לים. אותם כוחות חשוכים שמבקר שים לדכא את ערכי החופש והשר וויון. גם היום, לצערנו, המאבק לא תם. לא בצרפת, לא בישראל ולא בעולם כולו, ולכן חשוב לזכור מי האויב המשותף שלנו כדי שנוכל להביס אותו יחד".