שנאה שלא לחינם
"שלושת השבועות", ששיאם בט' באב שיחול ביום ראשון, קשורים לימי חורבן ולקרבות עקובים מדם. לי זה מזכיר דווקא את שלושת השבועות שלפני מלחמת ששת הימים. אז הם נקראו "ימי ההמתנה", ימי הכוננות לקראת מלחמה. חפרנו שוחות ומילאנו שקי חול בהכנות לקראת הגנה על המולדת. כך חונכנו, כך הרגשנו ממש כשישבנו ספונים במקלט קטנטן בברכיים רועדות, לשמע ההפגזות הסוריות, עד לניצחון הגדול.
לימים נהפכו "שלושת השבועות" לתקופת מגננה אחרת, מגננה מפני האשמות חמורות במתק שפתיים אך בפנים חמורות סבר - שנאת חינם. מכל במה, מכל פינה. "אתם יודעים למה חרב הבית?", ברור, שאיש לא יחשוב אחרת - בגלל הקנאים, בגלל הקיצונים, בגלל המ שיחיים חרב הבית. למיטיבי לכת יספרו את האגדה על קמצא ובר קמצא, בלי להבין את משמעותה. לרוב המתקפה תבוא מֶקרב מה שנ קרא "השמאל הדתי", ויש אשר יכנו אותם "דתיים ליברליים". במות המאוכלסות בהוגי דעות, באנשי תקשורת ובסופרים יספרו עד כמה היה המצב חמור, מלא שנאות ומריבות ופילוגים, וכמובן, ההשוואה לימים אלה, ועד כמה אנחנו על מדרון חלקלק לקראת תהום, לקראת מלחמת אחים, רחמנא ליצלן.
כיצד הפך המושג הזה לנחלת הכלל? האם בפאנלים המיוחצנים שואלים כיצד חז"ל, או מי שמדברים בשמם, מייחסים לאלוהים פנקסנות בכך שעל שנאת חינם - שטיבה לא ברור - מחריבים את בית המקדש, ביתו שלו, של האלוהים? הרי בקלות אפשר למצוא הסברים בדיעבד גבי אביטל מדוע היה החורבן, ואין צורך להתאמץ, חז"ל מנו אותם. הנה כמה דו גמאות: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחיללו בה את השבת. בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית. בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן. מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה. בשביל שהושוו קטן וגדול. שביזו את התורה ואת החכמים. והנה עיקר העיקרים: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה. שהעמידו דיניהם על דין תורה, ולא עבדו לפנים משורת הדין.
אתם מבינים? מכלל ההסברים שחז"ל סיפקו לחורבן הבית, נותר ומודגש במכוון "שנאת חינם". אין לכם כמה מילים על הקרבות ועל הנספים ועל אלה שעוף השמיים אכל בשרם? שהרי ארבע שנים נמשך "המרד הגדול" מול הרומאים. בשיכרון כוחו ובאכזריותו, טיטוס הרומאי אומר ללוחמי ירושלים: "עמכם מת, היכלכם אבד, עירכם מוטלת תחת רגליי!". לא חולפות אלא 60 שנים, והעם המובס והמושפל, המתנער ומורד בהנהגתו של בר כוכבא הלוחם והמצביא הגדול, מזעזע את האימפריה הרומית.
מי יכול לשאת נס מרד מול אימפריות גדולות ואכזריות תוך מבט חודר אל העתיד? קיומו של העם היהודי בארצו ובפריחתו המזהירה, קיבוץ גלויות, צבא ומערכות מדינה - הם תשובות מחץ לטיטוס, לאדריאנוס, לפלביוס. מציאתו של פסל ראשו של אדריאנוס בחפירות ליד בית שאן, שיושב כיום אחר כבוד במוזיאון ישראל ומשקיף אל ירושלים הבנויה, היא הוכחה ניצחת של מי שנקראו בלעג "קנאים משיחיים". איפה רומא ואיפה ירושלים. אז למה שנאת חינם, אולי שנאה מלאה כסף?