שיר זיו מתי בפעם האחרונה

מפרגן למתחרים, לא מוותר על כיף ומתגעגע לשדר ברדיו. ניב רסקין בראיון חשוף

הוא מתעצבן מהאמירות שהוא מוקף בנשים יפות בתוכנית הבוקר )"'המלאכיות של רסקין'? מה זה הקשקוש השוביניסטי הזה?"(, כועס על פוליטיקאים שמנסים לערבב אותו, ולא שוכח את השידורים שגרמו לו לבכות. רגע לפני שידורי האולימפיאדה בערוץ הספורט, ניב רסקין נזכר בפעם האחרונה שבה ישן לילה שלם מתי בפעם האחרונה שידרת ענף שהיה חדש בעבורך?

"באולימפיאדת ריו שידרתי אתלטיקה קלה, ועפתי על זה. זה הענף שהכי קשה לשדר בספורט, כי יש המון שמות החל מהמוקדמות ועד חצי הגמר והגמר. בכל מוקדמות יש שישה מקצים, בכל מקצה שמונה ספורטאים ואתה צריך להכיר את כולם. למדתי שם כמו שלמדתי לתואר שלי. "באולימפיאדה הקרובה אגיש את האולפנים המסכמים של היום בערוץ הספורט. זו האולימיפאדה השישית שלי, הייתי באטלנטה ,1996תב בסידני ,2000 באתונה ,2004 בבייג'ין 2008 ובריו ,2016 אז הפעם אשדר מישראל. שידרתי את מדליית הזהב של גל פרידמן ,2004תב אירוע שהיה אחד הרגעים הכי מרגשים שחוויתי ברמה השידורית. 2016תב שידרתי את יוסיין בולט. היה מדהים לראות אגדה חיה מקרוב, והיה לי גם מפגש מאוד מרגש מאחורי הקלעים עם קארל לואיס. "בטוקיו חשובות לי, כמובן, המדליות הישראליות. אני מאוד אוהב את פיטר פלצ'יק, את שגיא מוקי ואת לינוי אשרם, שאני ממש מרגיש חלק מהגדילה שלה. בכלל, אני מחכה לראות את כל הישראלים ולגלות מי הכוכבים שנעריץ בשנים הקרובות. "בקשר לענפים אחרים, לפני כמה שנים קיבלתי החלטה רציונלית שאלך על שידורי הכדורסל, כי הלב שלי נמצא בכדורסל. גיבורי ילדותי הם ד"ר ג'יי ומיקי ברקוביץ'".

מתי בפעם האחרונה הימרת?

"אני לא מהמר, גם לא ווינר או פוקר עם חברים, אבל אני מוכן לעשות פה הימורי מדליות. אני מהמר שישראל תחזור עם שתי מדליות, אחת של פיטר פלצ'יק ואחת של לינוי אשרם. מהניסיון שלי, ספורטאים באולימפיאדה ראשונה לא מביאים מדליה".

מתי בפעם האחרונה דאגת מאוד?

"ביום הראשון למלחמה. הנחיתי כנס גדול באילת, אירוע שהתחייבתי אליו והייתי אמור בסך הכל לנסוע לכמה שעות ולחזור. בלילה התחיל ירי טילים על תל אביב וזו היתה תחושה קשה של

חוסר שליטה, של 'איך אתה לא שם?'. אשתי נועה והבנות היו אחלה, פשוט מעולות, אבל זה היה לילה שלם של להיות בטלפון ובווטסאפ איתן. שידרתי מלחמות, אני לא זר לזה, אבל כשאתה רחוק הכל מתעצם, זה לא חדשות - זה הבית. חזרתי מייד כשיכולתי".

מתי בפעם האחרונה בכית?

"לאחרונה העציבה אותי מאוד המחלה של אבא שלי, אבי. הוא בן 73 וסובל ממחלה קשה, שהחמירה בשנתיים האחרונות. הסיפור הוא לא עלי, אלא עליו. הוא היה אדם סופר מצליח, מהאדריכלים המובילים בישראל, ופתאום הוא מוצא עצמו כלוא בגוף של עצמו. קשה לי להכיל את המצב ולדבר עליו".

מתי בפעם האחרונה התגעגעת למשהו?

"לפני כמה ימים שמעתי את האות של 'נכון להבוקר' בגל"צ, האזנתי לתוכנית ואמרתי 'וואו'. פתאום עצרתי לרגע ואמרתי לעצמי שאני מתגעגע. אני מאוד אוהב רדיו, בעיקר את התחושה האינטימית הזו. אתה כאילו מראיין בן אדם, אבל המטרה בראיון, לפחות אצלי, היא לתת למרואיין תחושה שהוא מדבר איתך בטלפון ואין מיליון איש ששומעים אותנו בחוץ. התגעגעתי לאינטימיות הזו ואני בטוח שאחזור לרדיו. לא יכולתי להגיד את זה עד היום, אבל אני יודע לומר שאחזור לשם. אני אוהב ונהנה לראיין בטלוויזיה, אבל יש משהו ברדיו שאין בטלוויזיה. כשמרואיין רואה ארבע מצלמות ואנשים באולפן, להביא אותו לאינטימיות או לקלף אותו זה הרבה יותר קשה".

מתי בפעם האחרונה התרגשת בשידור?

"יש שידורי ספורט שאני מאודתמאוד מתרגש בהם, בעיקר עם נבחרות ישראל. לפני שנתיים התרגשתי כשנבחרת העתודה בכדורסל זכתה כאן בארץ באליפות אירופה עד גיל .20 הייתי ממש עם דמעות. זה קרה לי גם באחד המשחקים הראשונים ששידרתי, בשנת ,2004 בהפסד של נבחרת העתודה של יניב גרין וטל בורשטיין בגמר אליפות אירופה עד גיל 20 לסלובניה. בכיתי שם בשידור, ממש בכיתי, כי מאוד נקשרתי לחבר'ה בנבחרת הזו. ביליתי איתם שבועיים והכל היה נקי וטהור, כדורסל כמו שאני אוהב. "גם מחוץ לספורט יצא לי לראיין המון אנשים שריגשו אותי. רק לפני שבוע ראיינתי ילד מקסים שחווה חרם בכיתה. אייטמים כאלה, כאבא שמאוד מחובר לשתי הבנות שלו, מאוד מרגשים אותי. הייתי בלי אוויר לכמה שניות בגללו. את לילך שם טוב, האמא שהגרוש שלה, איתי בן דרור, רצח את שלושת ילדיה, ראיינתי בפעם הראשונה יום אחרי הרצח. אמרתי לה 'שלום לילך, אין לי שאלות לשאול אותך, תגידי את אשר על ליבך', והיא זוכרת את היום הזה ומדברת עליו בהרצאה שלה. זה היה ראיון של רבע שעה, שהתקיים אחרי שהיא ראתה בטלוויזיה את עורך הדין של בעלה לשעבר, שאמר שהיא אמללה אותו והביאה אותו למצב הזה. היא הבינה שהיא לא באבל בכלל, אלא במלחמה, ועלתה לשידור כמו לביאה. לא הייתי צריך לשאול שאלות".

מתי בפעם האחרונה ישנת לילה שלם?

"לפני שנתיים, בחופשה בתאילנד. אני עובד כל יום עד 12 או אחת בלילה וקם בארבע וחצי בבוקר. בדרך כלל אין לי חלומות, ובתאילנד חלמתי. קמתי בבוקר ואמרתי לאשתי ולילדות 'חלמתי חלום!'. אני משתדל לעשות שנ"צים כשאני יכול, אבל היה לי למשל יום שבו אחרי חדשות הבוקר הנחיתי כנס, עברתי לשידור בערוץ הספורט ואחרי שלוש שעות שינה קמתי ל'חדשות הבוקר' הבאה. הייתי 48 שעות על אדים ולא, זה לא מאוד בריא".

מתי בפעם האחרונה איימו על חייך?

"בפרשת 'שופטים באדום' )פרשת הטיית תוצאות משחקי כדורגל לשם זכייה בהימורים, שאותה חשף רסקין; ש"ז(. לא הגשתי תלונה במשטרה, כי פחדתי. זה היה סיפור גדול עם גורמים עברייניים, ואני מודה שפחדתי. בנוסף, חשבתי שזו תהיה טעות ללכת למשטרה ולהגיש תלונה, כי לא הרגשתי שבאמת יכולים לפגוע בעיתונאי, ואם הייתי מגיש תלונה זה היה מסיט את כל הפוקוס מהפרשה אלי. "חשוב לי להביא סיפורים גדולים. כל מי שבגופו זורם דם של עיתונאי רוצה להביא סיפורים כאלה. נכון שבתקופה הזו אני פחות כתב שטח ולא בתחום התחקירים, אבל כל סיפור שעושה כותרות גורם לי לאדרנלין מטורף".

מתי בפעם האחרונה יצאת לבלות?

"השבוע, והאמת שכל הזמן. אני בעונת החתונות של העורכים והתחקירנים בתוכנית, ואני מתבייש להגיד - אני נהנה. נהנה מהחבר'ה, מלרקוד, מהכל. אני לא בליין כי אני עובד בלילות וקם מוקדם, אבל אני אוהב לצאת. אני מאוד אוהב מוזיקה והייתי השנה בהרבה בהופעות. ראיתי את אביב גפן, חנן בן ארי, שלמה ארצי, הראל סקעת. החודש הייתי בהופעה של דניס לויד ושילמתי על זה את המחיר, כי התחלתי את השבוע מפורק. "אני חושב שהקורונה שינתה אצלי משהו, ועכשיו אני אומר לעצמי שגם אם אני עייף, לא לוותר. אסור לוותר על כיף. אני קצת לומד על עצמי דברים כמו יותר להעז ופחות לחשוש ממה יגידו עלי. אני לומד פחות לדפוק חשבון.

אכפת לי מה חושבים עלי, אם מישהו אומר שלא אכפת לו הוא שקרן, אבל אני כבר לא מוותר על כיף".

מתי בפעם האחרונה בילית עם המשפחה?

"בשבת. אנחנו מטיילים כמעט בכל שבת, ולאחרונה היינו בצימר ביסוד המעלה ועשינו טיול בכורזים. להסתובב בשבת באזור הבית נראה לי ממש בזבוז זמן. הבנות רואות אותי הרבה, אני אוכל איתן צהריים בכל יום, שומע איך היה להן בבית הספר ורואה את החברות שלהן. בערב אני יוצא לשידורי ספורט, אבל ב'בטן' הזו אני שם, בשעות החשובות".

מתי בפעם האחרונה הענקת עצה?

"יעצתי לרותם ישראל לא לעזוב את נינג'ה, אבל העצה שלי לא התקבלה. העצה היתה להישאר אם היא נהנית, כי בסוף אתה רוצה ליהנות. ממרום גילי אני רוצה ליהנות בעבודה, ולא מחפש 15 דקות של תהילה או לעשות 'אקזיט' מתוכנית אחת. "בעונה הקרובה מי שמחליפה את רותם זו ירדן ג'רבי, שהיא ליהוק מעולה. ירדן סופר מוכשרת ומביאה משהו אחר, נקי, ווינרי - ואני מת על ווינרים. מהרגע שירדן התקבלה היא עובדת בנינג'ה, מתאמנת בנינג'ה, רואה נינג'ה. היא באה לעבוד, היא מוכשרת והיא תהיה מדהימה. בהגשה זוגית יש גם סוג של זוגיות, ואני מחכה לה מאוד. "לא היה לי חלום על תוכנית בידור גדולה. כשבאו אלי בהתחלה היה לי ברור שאני אומר לזה לא, כי מה לי ולריאליטי, אבל כשהבנתי שזה יותר מעולמות הספורט היה לי קל להסכים. אנחנו נותנים את פרשנות הספורט, ואני מת על זה. נינג'ה שינתה את תרבות הפנאי בישראל. תלכי לספורטק ותראי מה הולך שם".

מתי בפעם האחרונה החמאת למתחרה?

"עכשיו. המתחרים שלי נותנים פייט טוב בכל בוקר ומשאירים אותי רעב וחד. אני מגיש את תוכנית הבוקר בקשת כבר שנה רביעית, ולא מוריד את הרגל מהדוושה. כל הזמן רעב ורוצה לנצח. זה משהו שבא לי מהספורט. "אני מאוד מכבד ומעריך את רותם ישראל ואת אברי גלעד. הם אנשי טלוויזיה טובים מאוד שעושים תוכנית אחרת ממה שאנחנו עושים. אצלנו התוכנית מאוד חדשותית, עם אלמנטים של בידור. התוכנית הזו היא פרויקט חיי, באמת. הגעתי מתוכנית הרדיו המואזנת ביותר לתוכנית בוקר שהיתה במקום השלישי, האחרון. השבר הגדול שלי היה אחרי האקזיט של סודהסטרים. כל המדינה רצתה לראיין את המנכ"ל דאז דניאל בירנבאום ואת אבא שלו ניצול השואה, שלו הקדיש את האקזיט. אני התאבדתי על זה ושניהם היו באולפן שלי. זה היה אייטם מדהים, ויום אחר כך הגיע הרייטינג - ואני מפסיד. היה בזה משהו לא הגיוני, אבל הבנתי שאני צריך להמשיך להאמין בדרך שלי והרייטינג הוא עניין של זמן".

מתי בפעם האחרונה התעצבנת?

"אני מתעצבן, אבל לא מאבד את זה, אני בעיקר מתעצבן כשמערבבים אותי. אני מתחרפן מזה שפוליטיקאים חושבים שהם יכולים לערבב אותי, שהם עונים על מה שהם רוצים ולא על מה ששאלתי. זה מעליב אותי ואת הצופה. ראבאק, שאלתי אותך שאלה, אני מבין שאתה מנסה לחמוק, אבל כללי המשחק ברורים וברגע שהסכמת להתראיין תכין לעצמך ארבע מילים כתשובה לשאלות, תספק את ליטרת הבשר, אל תייבש. ואל תערבב אותי, אני לא אידיוט. "אני מתעצבן גם כשאני שומע שאומרים שאני מוקף בתוכנית בנשים יפות. זו אמירה שוביניסטית ומזלזלת. אם הן היו גברים יפים לא היו אומרים את זה, ואני מגיש גם לצד הרבה גברים, יפים ולא יפים, אני לא מחלק ציונים מי יפה ומי לא. אני חושב שהאנשים שעושים את תוכנית הבוקר מוכשרים בתחומם. דנה גרוצקי היא סופר מוכשרת ומעניינת - ולא תשכנעי אותי שזה קשור למראה שלה; מעיין אדם היא אדם סופר מוכשר ויצרנית תוכן מעולה; יעל אודם היא כתבת חינוך מדהימה; אדוה דדון היא כתבת מעולה; וריטה גולדשטיין היא סופר מקצוענית בתחום האוכל. גם חיים לוינסון, יהודה שלזינגר ונדב אבוקסיס - כולם אנשים מוכשרים שבאים לעשות את העבודה שלהם. מישהו כינה את הנשים בתוכנית 'המלאכיות של רסקין' והתרגזתי. מה זה הקשקוש הזה?"

מתי בפעם האחרונה שקלת לעבור לתפקיד אחר?

"החודש, כשדווח שאסף זמיר מונה לקונסול בניו יורק. את זה הייתי עושה, וגם שגריר בפריז הייתי לוקח. אני לא פוסל תפקיד באזורי הדיפלומטיה. כילד חלמתי להיות פוליטיקאי וראש ממשלה. עשיתי תואר ראשון במשפטים ובממשל וההורים שלי היו מאוד מרוצים שהוצאתי תואר במשפטים, אבל אין לי מושג איפה הוא נמצא עכשיו, אולי עמוק בתוך הספרייה. יש לי גם תואר שני במדעי המדינה ובתקשורת פוליטית, אבל אני לא שם. "בתוך התקשורת טוב לי בחלקי. לא הייתי רוצה להגיש מהדורת חדשות, אבל אני מניח שאמצא את עצמי בעתיד מגיש תוכניות אקטואליה כאלה ואחרות, כמו 'אולפן שישי'. לא אקפא על שמריי בעשר השנים הקרובות, ברור לי שהמסע או הקריירה, שאני רואה אותה כמרתון, יובילו לקומות מסוימים, אבל לא למהדורת חדשות מרכזית כי זה לא מעניין אותי, זה לא אני. יונית לוי עושה את זה מעולה, היא מגישת־על בעיניי, ואני גם לא יודע לדבר איטלקית".

אני אוכל עם הבנות שלי צהריים כל יום, שומע איך היה להן בבית הספר. אני שם ב'בטן' הזאת, בשעות החשובות"

צילום: אריק סולטן איפור: ליטל שליט "המתחרים שלי נותנים פייט טוב בכל בוקר ומשאירים אותי רעב וחד". רסקין