אזהרת קורונה למגזר הערבי
מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים לא פשוטים, ברמה הביטחונית, המדינית, הכלכלית והבריאותית. על רבים מהאתגרים ניתן להתגבר באמצעות טכנולוגיה ועם סיוע מן החוץ, מלבד האתגר הבריאותי, הק שור ישירות בנגיף הקורונה.
הציבור בישראל חש עד לפני חודשיים שהקורונה נעלמה לחלוטין, והחל להתנהג כאילו דבר לא קרה בשנה שעברה. הסגרים וההגבלות נשכחו כלא היו. בכל הנוגע להקפדה על הגבלות הקורונה, המצב הכלכ לי לא בדיוק מעניין את מרבית האזרחים, כפי שניכר מהעובדה שלאחר כל סגר הציבור הישראלי הסתער באופן מיידי על מקומות הבילוי ועל הקניונים, ללא הקפדה וללא שמירה.
בחברה הערבית החשש מהתפשטות הנגיף דומה במידה רבה לזה בח ברה החרדית, מאחר שמדובר בחברה שגרה בצפיפות גדולה, והמנהגים והנורמות שבה גורמים לקרבה ולקשר חם מאוד בין הרבה אנשים. אם לא די בכך, בדיוק בזמן הזה אנו בשיאה של עונת החתונות. כל חתונה נמשכת לאורך שבוע שלם, וממוצע האורחים בכל אירוע יכול להגיע לכאלף איש. אם מוסיפים את נסיעתם של עשרות אלפי אזרחים ערבים בתקופה האחרונה, ובמיוחד השבוע, לרגל חג הקורבן, אנו עדים לסכנה גדולה מאוד להתפשטות הנגיף, למרות החיסונים.
הסגרים של השנה שעברה גרמו לקשיים גדולים מאוד, והתוצאות
נראות לעין: עשרות אלפי משפחות מתחת לקו העוני, סגירת עסקים רבים, עלייה באלימות במשפחה וגידול משמעותי בפתיחת תיקים במ חלקות הרווחה שברשויות המקומיות.
עוד בטרם נגיע למצב חמור יותר, ובטרם הממשלה תיאלץ מחוסר ברירה להטיל הגבלות וסגרים נוספים, נדרשות פעולות מנע ופעולות מקדימות. כשישבו באופוזיציה, חלק מבכירי הממשלה טענו שבתוך חודש וחצי ניתן להכריע את הנגיף, ואילו עכשיו, כשהם מנווטים ומקבלים את ההחלטות, נראה שהם הולכים לאיבוד. גם הציבור נדרש לנהוג באחריות, להימנע מאירועים המוניים, וחשוב מזה - להימנע מנסיעה למדינות שיכולות להיות אדומות, דוגמת טורקיה ואיי יוון.
על הציבור הערבי בישראל לקבל אחריות יתרה. הוא חלק מהחברה הישראלית, אך מנהגיו שונים. הוא נמצא בשוליים בכלכלה ובבריאות. היישובים והערים בגליל, במשולש ובנגב הם החצר האחורית של מדינת ישראל, ולכן נדרשת תשומת לב מיוחדת בהסברה, בטיפול ובאכיפה לפני שהנגיף יתפרץ ויהיה מאוחר מדי, ולפני שנגיע לפתיחת שנת הלימודים כאשר היישובים הערביים הופכים לאדומים.
אמת, ההגבלות הן פגיעה במידה מסוימת בחירות הפרט, אולם אין דרך אחרת כשהציבור חי בתחושה ש"לי זה לא יקרה". הנגיף כבר הוכיח שהוא יכול להגיע לכל מקום ולכל אדם, ללא הבדל דת וגזע.