החריצות היפנית בתחרות נגד המגיפה
הקורונה נתנה מכה חריפה לשאיפת השלטונות היפניים להשתמש באולימפיאדה כמנוף כלכלי. אלא שהשלטונות קיוו שהחוש היפני ליעילות ולחריצות יגבר על כל השאר, ומכאן תצמח למדינה תועלת פנימית.
במקור, המשחקים האולימפיים היו צריכים לקדם את יפן בתחומים שונים. אבל לנוכח בעיותיה - שהוחרפו על רקע הקורונה - מעמדה עלול להיפגע אף יותר בעולם, וכך גם מעמדה של מפלגת השלטון גופא. ועדיין, העולם צפוי להיחשף, שוב, למודרניות היפנית של ארץ השמש העולה, שהיתה ונשארה מדינה מאוד מודרנית.
הפעם הראשונה שהעולם נחשף לפן הזה היתה באולימפיאדת טוקיו 1964־ב - הראשונה להיערך על אדמת יבשת אסיה - שהיתה הישג אדיר עבור יפן. העולם תפס אותה כמדינה סופר־מודרנית, והארגון בלט למרחוק. יפן היתה גאה להיות כזו, כאשר לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה היא תיקנה את תדמיתה הלאומית ממדינה אסיאתית כמעט מפגרת למעצמה עולמית. האולימפיאדה העניקה לה דחיפה כלכלית עצומה.
יותר משני עשורים קודם לכן, אולימפיאדת 1940 אמורה היתה להיערך בטוקיו, ארבע שנים לאחר אולימפיאדת ברלין (1936) - על משמעויותיה בהקשר לתעמולה הנאצית - ולהיות בעלת משמעויות פוליטיות, ולא רק ספורטיביות. אלא שפלישת יפן לסין 1937־ב טרפה את הקלפים: מעמדה של יפן ירד בדעת הקהל העולמית, והיפנים ביטלו בעצמם את הרצון לאירוח המשחקים 1939־ב בשל ביקורת פנימית חזקה מאוד, שלפיה לא ניתן לארח חגיגות בזמן שהיפנים נהרגים בסין.
לקראת האולימפיאדה הנוכחית, הממשלה השקיעה סכומים רבים כדי שיפן תיבחר ע"י הוועד האולימפי, מתוך אמונה שהדבר יוציא את המדינה מהמשבר הכלכלי שממנו היא סובלת, ויחדש את מעמדה הטוב כפי שהיה 1964־ב - אגב עידוד המורל העצמי שלה בתוך המדינה )להתגבר על המיתון, שחלקו הגדול נובע מכך שהיפנים הפסיקו לקנות מוצרים תעשיתיים(, ומחוצה לה )בייחוד ביחס ליצוא היפני הסובל מתחרות של הייצור הקוריאני והסיני(.
עוד בטרם פרצה המגיפה, הציבור היפני לא האמין שהאולימפיאדה תיצור מצב פסיכולוגי־כלכלי חדש. כשהיא פרצה - הקורונה נתנה מכה חריפה לשאיפות של השלטונות היפניים להשתמש באולימפיאדה כמנוף כלכלי גדול - כלפי פנים וחוץ. מבחינה בינלאומית, רבים חששו כי אם האולימפיאדה לא תהיה מוצלחת, הרי לא רק שהיא לא תקדם את המשק היפני היפ־היא אף תפגע בו. אלא שהשלטונות קיוו שהחוש ני ליעילות ולחריצות יגבר על כל השאר, ומכאן תצמח למדינה תועלת ברמה החברתית־פנימית. ברקע, עובדת היעדרו של חיסון לקורונה עבור מרבית הציבור היפני ודאי אינה מוסיפה רוגע לאווירה בארץ השמש העולה בחודשים ובשבועות שלפני שריקת הפתיחה לתחרויות הספורט הרב־ענפיות.
מבחינה בינלאומית, ספק אם האולימפיאדה תקדם את מעמדה של יפן ביחס למתחרותיה הישירות - קוריאה וסין. בראייה פרספקטיבית, אם מחפשים נקודת אור אפשרית, הרי שהיא טמונה בנקודת הבסיס: אם יפן בכל זאת תצליח להתגבר על הקורונה, לחסן את האוכלוסייה לצד המשחקים האולימפיים הצפויים ולהציג את המודרניות היפנית - הרי שהם עשויים להיזכר כחלק מנקודת המפנה החיובית שלה יפן כה מייחלת.