בישראל מבינים: גל הפרסומים לא יכול להישאר בלי מענה
ישראל הרשמית נעה בימים האחרונים באי נוחות, בעקבות גל הפרסומים על ריגול נרחב שביצעו ממשלות שונות ברחבי העולם באמצעות תוכנת "פגסוס" של חברת NSO הישראלית.
NSO היא חברה פרטית, אבל פעילותה מפוקחת במלואה על ידי האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון.
יתרה מכך, למדינה יש אינטרס מובהק בפעילותה של ,NSO מכמה סיבות: מכירות הסייבר בכלל והסייבר ההתקפי בפרט מהווות כיום נתח מרכזי ביצוא הביטחוני, ומזרימות לישראל מיליארדי דולרים בשנה; וטכנולוגיות סייבר מתקדמות מאפשרות לה להדק יחסים ולשתף פעולה עם מדינות שונות, ובהן כאלה שאין לה עימן יחסים גלויים, במאבק נגד אויבים משותפים דוגמת איראן וגורמי טרור שונים.
על הרקע הזה ברור מדוע הצמרת המדינית־ביטחונית נרתעה מלפתוח בחקירה מיידית וגלויה של הפרשה. החשש המובהק היה לא רק מפגיעה כלכלית - בחברות הסייבר, וכתוצאה מכך בהכנסות המדינה - אלא גם מפגיעה ביחסים עם חלק מהמדינות.
מטבע הדברים, מדובר בעיקר ברגישות שבין הלקוחות של NSO - סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו - מדינות שהרקורד שלהן בשמירה על זכויות אדם הוא בעייתי, בוודאי בהשוואה למרבית לקוחותיה של NSO - שהן דמוקרטיות מערביות.
מנגד, מבינים בישראל כי הגל העצום של הפרסומים בשלל כלי תקשורת ברחבי העולם לא יכול להישאר בלי מענה. לא רק בגלל הצורך לוודא כי "פגסוס" לא שימשה לפגיעה נרחבת באזרחים; הביקורת העקיפה היא על מדינת ישראל, כמי שמאפשרת - ולעיתים קרובות דוחפת ומקדמת - את מכירותיה של המערכת בעולם, ומכאן גם כמדינה שמשתפת פעולה עם הפרה סיטונית של זכויות אדם.
בסופו של דבר הוחלט על "בדיקה", שמתנהלת בהשתתפות גורמים ממשרדי ראש הממשלה, החוץ, הביטחון והמשפטים, וכן גורמים מהמוסד ומצה"ל. היא נועדה לא רק לברר אם נעשה שימוש פסול במערכת ובתנאי הרישיון שלה, אלא גם לסבר את דעתם של ממשלות וארגונים שונים ברחבי העולם שהביעו דאגה בעקבות פרסום הפרשה.
בירור העובדות במקרה הזה חשוב לא רק לחברת NSO ולמכירות שלה, אלא גם למדינת ישראל. הוא יאפשר להתמודד עם לחץ מדיני שעלול להתפתח על ממשלות שונות להימנע מרכש של טכנולוגיות סייבר ישראליות, וגם להתמודד במקרה הצורך עם תביעות וחרמות בינלאומיים.
גם אם מטבע הדברים והסודיות לא כל הפרטים יתפרסמו, מדובר בבדיקה מתבקשת. מי שטוען שאין לו דבר להסתיר לא צריך לחשוש ממנה.