הייטקיסטים לא יכולים עוד להסתגר בעצמם; אנחנו אומת הסטארט אפ, אז בואו נפתח אותו להמונים
רועי דויטש יזם טכנולוגיה מנכ"ל ומייסד שותף בג'ולט, סטארט אפ המכשיר מקצוענים לתפקידי היי טק ברחבי העולם. בוגר ,8200 הקים ומכר את חברת האינטרנט הראשונה שלו לפני גיל 16
רועי דויטש, בתקופה האח רונה עלו לכותרות חדי הקרן, חברות ששוות יותר ממיליארד דולר. אבל את אחד הדברים הכי חמים בהיי טק, ואולי המפתיעים, לא ממש מזכירים. התעשייה גדושה בכסף, ורק משוועת לעובדים, אולם מתברר שקרוב ל 50 אחוזים מהביקושים הם בכלל למשרות שאינן טכ נולוגיות, משרות שעל פניו יכולות להתאים לכולנו.
"זה תמיד מפתיע כמה הנתון הזה אינו ידוע מחוץ לתעשיית ההיי טק. בשנים האחרונות, במגמה שהתחילה על ידי חברות כמו Wix ו ,Fiverr ראינו עוד ועוד חב רות שמנוהלות מישראל. תחילה זה היה נראה ביזארי, מעין אנומליה, ואז הגיעה הקורונה שיצרה אסקלציה משמעותית, כך שכרגע הטרנד הוא מטות של חברות היי טק שמנוהלים מישראל.
"כפי שאמרת, אנחנו כיום פסע מהסטנדרט העולמי ועומדים בביקושים על קרוב ל 50 אחוז עובדי מעטפת - אנשי שיווק, מכירות, אופרציה, פיתוח עסקי, שירות לקוחות. כך שעל כל מתכנת יהיה לך גם איש שיווק, איש שירות לקוחות, איש אופרציה". אלה אנשי מקצוע במובן המסורתי, כפי שנהוג לחשוב עליהם?
"אלה מקצועות שבהם עובדים לפי מתודת היי טק, באנגלית, אבל בסוף - שירות לקוחות זה שירות לקוחות, וכך גם לגבי שיווק, מכירות, ניהול משרד וכן הלאה". וכל אלה הם מקצועות עם ביקוש לעובדים.
"מקומות ההכשרה למיניהם כבר לא עומדים בקצב הביקוש של המעסיקים. 2019 היתה שנת שיא של הש קעות בהיי טק הישראלי. הושקעו 7.9 מיליארד דולר של כספי הון סיכון בסטארטאפים בישראל, וזה הציב אותנו כאחת משלוש הקהילות המובילות בהיי טק העו למי. ב 2021 ההשקעות נאמדות ב 11.9 מיליארד דולר רק בחצי השנה הראשונה, ויש כבר דיבורים על עוד 8 מיליארד דולר שיוזרמו בהנפקות ציבוריות. אלה סכו מים שאינם פרופורציונליים למה שהורגלה התעשייה". וברגע שכל הכסף הזה נכנס, הוא הולך ברובו למ שכורות. על פניו נשמע טוב, אבל איפה המלכוד?
"ההערכה הנפוצה היא ש 50 אחוזים מהסכומים שמו שקעים בחברות היי טק מנותבים לכוח אדם, למשכורות. מדובר על מיליארדי דולרים חדשים שמתחרים על אותה כמות אנשים. המלכוד הוא בכך שלחברות היי טק הדבר הכי יקר הוא זמן, ולא כסף. המשקיעים מצפים לצמיחה מהירה, אין בהכרח זמן לבנות אנשים ולהשקיע בהם, אז מעלים משכורות, והחברות העשירות מגייסות את עובדי החברות הקצת פחות עשירות. זה יוצר מצב שלסטאר טאפים חדשים קשה לגייס טאלנטים, למשל.
"לכן, צריך להכניס עוד אנשים לתוך המשחק הזה, לטובת כולם, אחרת אותה כמות אנשים תתחלק ביותר ויותר כסף. ההיי טק, שבו מועסקים כ 10 אחוז מהישראלים, מייצר כיום 15 אחוז מהתוצר הלאומי ו 25 אחוז ממס הכנסה. כלומר, עשירית מהאנשים בישראל אחראים לרבע ממס ההכנסה, ולכמעט 50 אחוז מהיצוא. והכל קורה במשכורות מאוד גבוהות, שעומדות בממוצע על כ 25 אלף שקלים. עוגת ההיי טק צריכה לגדול, יש משרות פתוחות, ולכן אנחנו גם רואים תכונה רבה כדי להכניס עוד אנשים לתעשייה, כמה שיותר מהר".
סף הסינון - אנגלית
אתה מדבר על הכנסת אנשים שאינם בהכרח יוצאי יחידות העילית הטכנולוגיות בצה"ל.
"כן, ועדיין - לא כל אדם שירצה להיכנס לתעשייה יצליח. בין היתר, נדרשת חשיבה ביקורתית ויכולת למי דה, הבנה של שווקים בינלאומיים ושל עולם התוכנה, לדעת לדבר את שפת ההיי טק, ניסיון וכן הלאה. נדרשת גם שליטה באנגלית. חלק מהתפקידים דורשים אנגלית טובה מאוד ויש כאלה שדורשים אנגלית מצוינת, אבל קשה להתקבל ולהסתדר בחברת היי טק בלי שליטה בשפה. אצלנו בג'ולט, שמכשירים עובדים להיי טק, אחת הסיבות שבגינן אנשים אינם עוברים את הסף הנ דרש לתעשייה היא ידיעת אנגלית. ב 2020 דחינו אלפי אנשים בגלל הסיבה הזאת". ואיך סוגרים פערים הקשורים בניסיון?
"קשה מאוד לסגור אותם. באנגליה זיהינו שמדו בר בפער הגדול ביותר. הממשלה הזרימה שם שני מי ליארד ליש"ט לתוכנית שנקראת 'קיק סטארט', שלמעשה מממנת חצי שנת תעסוקה ראשונה אצל מעסיק היי טק למי שיסגור את פער הידע. ג'ולט זכתה שם במכרז להכ שרת עובדים, ומה שעולה הוא שמעל 90 אחוז מהאנשים שמושמים בצורה הזאת, כג'וניורים, מקבלים בסוף עבודה במשרה מלאה בחברה שקלטה אותם. זה מוכיח שהפער הגדול שכל השוק מתקשה להתמודד איתו הוא עניין של כמה חודשים". גם כאן נדרשת התערבות ממשלתית.
"בהחלט. באנגליה זה כבר קורה, ואני מאמין שגם בישראל זה עניין של זמן. היי טק אינו רק עבודה, אלא סטטוס, סגנון, רמת חיים, מעמד חברתי. זה 'גיים צ'יינג'ר' למסלול החיים. ואם אנחנו אומת הסטארט אפ, בואו נפתח את הסטארט אפ להמונים. הממשלה הגדירה כמ טרה את העלאת כמות העובדים בתעשייה מ 10 ל 15 אחוז בתוך ארבע שנים. זה כל כך פשוט, רק צריך לה גדיל את כמות האנשים שמשתתפים במשחק".
מהחאקי לקצה הטכנולוגיה
מתוך אלה שכבר עשו הסבה ונכנסו להיי טק, יש סיפורים מעניינים?
"הסיפור האהוב עלי הוא על מנהל מכירות בארקיע, בן ,54 שעשה את אחד הקורסים בג'ולט, והיום מנהל מכירות ב'מיי הריטג''. היה לנו מדריך טיולים בירוש לים, עם אנגלית מצוינת, שהפך לאיש מכירות בהיי טק. מהחאקי והסנדלים הוא עבר למכור תוכנה לחברות ענק בחו"ל. הרצון בהסבה להיי טק מגוון ותקף לבעלי מקצועות רבים". לרוב מדובר בשדרוג שכר עבור אותם אנשים?
"כמעט תמיד, גם כשיורדים ברמה, בטייטל, אפילו לעמדת ג'וניור, מתחילים לכל הפחות בשכר הקודם, במקרה הפחות טוב. וחשוב לזכור שגם כשמתחילים במשכורת נמוכה, קצב הגדילה בהיי טק וקצב עליית השכר מאפילים על השנמוך ההתחלתי. אסור לטעות ולבחון את הדברים בטווח הקצר, אלא בטווח הארוך.
"דיברתי לא מזמן עם סמנכ"לית שיווק בחברת אלקט רוניקה מוכרת, שמספרת כי לחבריה בהיי טק מתייחסים יפה יותר, בלי קשר למשכורת. זו סביבת עבודה מאוד אינטלקטואלית, שמקדמת את האינדיבידואל. פעם חשבו
שמרוויחים יותר בהיי־טק אבל עובדים עד אחת בלילה. זה לא נכון. זה כבר מזמן לא שוק של מעסיקים, אלא של עובדים, עם איזון חיים־עבודה". צריך ביטחון כדי לעבור מתחומי "לואו־טק" לקצה הטכנולוגיה העולמי.
"אנשים מגיעים אלינו חסרי ביטחון, מפוחדים עד מוות, זה נראה כמו מסיבה נוצצת שכביכול לא הוזמנת אליה. אבל זה לא מדע טילים, זה אפשרי. אנשים שנמצאים בתוך התעשייה לא חכמים יותר מאנשים שנמצאים מחוץ לתעשייה. כדי להסתובב עם לפטופ של אפל ולקבל מתנות גדולות יותר בחג לא צריך להיוולד לאלים. כולנו בני אדם". אתה לא חושש שתאבד בדרך עורכי דין, רופאים ופסיכולוגים טובים?
"אני מאמין בשוק חופשי ובתחרות בריאה. אם רופאים, מורים או שוטרים סבורים שהם לא מקבלים יחס טוב וכתוצאה מכך יעזבו בהמוניהם, עלול להיווצר משבר באותו שוק, אבל אז אולי הממשלה תתערב ותשפר את המצב. צריכה להיות תחרות על כוח אדם איכותי, ולאנשים מגיע להרוויח את המקסימום שהם יכולים".
עד כמה קוראי הכתבה הזאת צריכים לקחת את דבריך בערבון מוגבל? כי למעשה יש לך אינטרס, שעוד אנשים יבואו ללמוד בג'ולט.
"הקריאה שלי היא לא 'בואו ללמוד בג'ולט', אלא תבדקו את האפשרות לעבור להיי־טק. לא כולם יכולים, אבל שווה לבדוק את האפשרות. ויש המון דרכי כניסה".
זה נכון להכניס אנשים ללא הכשרה עמוקה להייטק? אולי חלק מכוחה של התעשייה והאופן שבו היא מאיצה - הוא בכך שיוצאי 8200 ודומותיה מהווים חלק מרכזי מהליבה שלה. ואולי לא בכדי יוזם משרד החינוך לימודי מקצועות היי־טק כבר מגיל גן.
"אני מגיע מביה"ס למודיעין. בצבא פיקדתי על קורסים של .8200 מנהל ביה"ס של ג'ולט, סמנכ"ל החינוך שלנו, היה מפקד בכיר בחמ"ן שחקים, הקורס הכי יוקרתי .8200־ב אנחנו מעתיקים את מודל ההדרכה של 8200 לאזרחות, ותשמע משהו - גם הקורסים ,8200־ב שבוגריהם נחטפים אחר כך בתעשייה, נמשכים בין חודש לארבעה חודשים. האם ההכשרה הזאת חייבת להיות אך ורק במדעי המחשב? לאו דווקא. אנחנו רואים גם בוגרי תארים במדעי המחשב שלא תמיד משתלבים בקלות בעבודה ראשונה, ומסתייעים בהכשרות ספציפיות".
קולגות שלך מהיחידה לא מטילים ספק במגמה שאתה מנסה ליצור – להכניס אנשים מבחוץ כדי להתחלק, יש שיאמרו, בעושר של האליטה הישראלית?
"יש גם מי שחשים איום אישי מהדבר, וזה טבעי. לרוב מדובר בבוגרי המסלולים הכי ארוכים שיש - ,8200 תואר ראשון ושני, שמתקשים לקבל את העובדה שמישהי שלמדה פסיכולוגיה וסיימה קורס של ארבעה חודשים מתקבלת להיי־טק. יש עשרות אלפי משרות פתוחות, ואין ברירה: האליטה לא יכולה להמשיך ולהסתגר בתוך עצמה. מי שיכול לעשות דוקטורט בטכניון במדעי המחשב - שיעשה, אבל לא כולם יכולים ולא כולם צריכים".
ביקוש גם לבני 45
מה לגבי הצד השלילי של הבועה - ערעור שוק הנדל"ן, עליית מחירים והפערים שמוסיפים להתרחב? הצעד הנכון הוא להוסיף עוד אנשים לתוך הבועה ולהזניח במובנים רבים תעשיות וענפים האחרים?
"זו בעיה למשרד האוצר. אני באופן אישי שמח לראות שיש דמוקרטיזציה של העושר, שמתחלק בין יותר אנשים. לישראלים נורא קל לקרוא ידיעה בעיתון על יזם שמכר חברה ב־003 מיליון דולר. אבל מאיזושהי סיבה, חלקם מתקשים לקרוא על 200 אנשים שמתחלקים במיליארד. והאופציה השנייה עדיפה לנו בהרבה. בואו נהיה פחות צרי עין כלפי האחוז הקטן באוכלוסייה שמצליח, ונגדיל אותו כדי שעוד אנשים יתחלקו בעושר".
ומה לגבי הנתונים המעידים על כך ששליש מהצעירים דורשי העבודה לא רכשו כישורים דיגיטליים בעבודה? הקורונה הבליטה את הפער בין שתי הכלכלות הנפרדות שמתקיימות בישראל - זו של ההיי־טק וזו של כל השאר. אלה פערים שאפשר להתגבר עליהם?
"התשובה הסוציאליסטית היא שהממשלה חייבת להתערב, כפי שאמרתי. התשובה הקפיטליסטית היא שהשוק יתקן את עצמו. קיימת מגמה לשילוב אוכלוסיות, וגם בני 45 ומעלה, למשל, משתלבים היטב בהיי־טק". אתה מפריך כאן מיתוס. 45 זה לא הגיל שבו יוצאים לפנסיה בהיי־טק? "תתפלא, אבל בחברות רבות חסרים מנהיגים, מנהלים עם ניסיון. אנשים מבוגרים מגיעים עם יותר צניעות, נכונות ללמוד, להתחיל בקטן ולצמוח, ורבים מהם בסוף משתלבים. להגיד לך שזה פשוט? זה לא".
אתה מזהה גם עשירי היי־טק צעירים עם אופציות שהבשילו, שמחליטים לבצע תנועה הפוכה ויוצאים לפנסיה מוקדמת?
"לא ממש. אני כן מזהה, לדוגמה, יוזמה שלפיה עובדים שהיו בין 300 העובדים הראשונים בחברה שהונפקה, ומרוויחים סכומי כסף גדולים, נכנסים למעין מועדון יוקרתי. כדי להיכנס אליו, עליהם לתרום אחוז מהכסף שהם עשו לפילנתרופיה. מעבר לכך, חלק מאותם מתעשרים משקיעים חלק מהסכומים שהרוויחו בחזרה בתעשייה, לדוגמה בחברים שלהם שמקימים סטארטאפים. בשונה מבעבר, אנשים לא נכנסים להיי־טק כדי לעשות מכה. היום זו התרבות שלהם, החיים שלהם, וכפועל יוצא מכך הם מקדשים יוזמות, השקעה, פילנתרופיה ותרומה". נוצרה כאן שדרת מתעשרים חדשה.
"אני רואה אנשים שהתעשרו, יש לי חברים רבים כאלה, ודבר בחייהם לא השתנה. הם סוגרים משכנתא, אולי קונים עוד דירה להשקעה בארץ או בחו"ל, אבל בסוף הם ממשיכים לנסוע לאותה עבודה, עם אותה מכונית, ושולחים את ילדיהם לאותו גן. וזה דבר חיובי".
לסיום, אתה חושש שסופה של בועת ההיי־טק הוא להתפוצץ? אני נזכר בימים היפים בבורסה ליהלומים, ובקשיים היחסיים שבהם הם נתקלו בהמשך.
"החשש קיים, ומדובר. המשכורות לא יעלו לנצח. החברות לא רוצות בהכרח לשלם משכורות גבוהות, אבל אין להן ברירה כרגע. ככל שהשערים ייפתחו המשכורות יירדו, כי יותר אנשים, כאמור, יתחלקו בכסף. התעשייה פתוחה לשינוי ומחפשת מגוון. ניתן גם לראות עלייה בשיעור החרדים המועסקים, בשיעור הנשים, האוכלוסיות המיוחדות. זו מגמה.
"באשר להשוואה לבורסת היהלומים, יש בה כיום 3,000־כ חברים. בהיי־טק הישראלי יש כ־003 אלף עובדים, פי מאה. זה לא אותו קנה מידה כי הבורסה יצרה עושר גדול למעט אנשים. במאקרו, אנחנו מדינה שמתגאה, בין היתר, בצבא ובהיי־טק חזקים. בתחרות העולמית זה הנכס הכי משמעותי שבו מדינה יכולה להחזיק בימים אלה". √