אוטו גלידה
החרם של בן אנד ג'ריס לא הפתיע אותי ● הרי גם בישראל יש מי שמייחלים לפגיעה בכיס היהודי
בטור שעבר הזכרנו
את מילותיו האחרונות של לודוויג ואן בטהובן על ערש דווי. 76 שנים לאחר מותו, באותו חדר וינאי ממש, ב־4 באוקטובר ,1903 התאבד בירייה סטודנט לפילוסופיה בן ,23 יהודי משומד, אוטו ויינינגר. כמה חודשים לפני כן התפרסמה הגותו בחיבור בשם "מין ואופי", שעסק ביחס שבין החומרי לרוחני, בין הנשי לגברי. גברי זה טוב, נשי זה רע. היהדות היא נשית ולכן אנטי דתית במהותה ואנטי רוחנית. הנצרות היא הצורה המזוקקת והנעלה של אמונה. ב"מין ואופי" קבע ויינינגר שיא חדש בפתולוגיית השנאה העצמית היהודית. היטלר היה אומר עליו: "יש רק יהודי הגון אחד וגם הוא הרג את עצמו".
החרם שהטילו בן כהן וג'רי גרינפלד על יהודה ושומרון לא ממש הפתיע אותי. הרי גם בישראל יש מי שמייחלים לפגיעה בכיס היהודי. המרקסיסטים על אגפיהם השונים מנסים להעלים בקסמים זולים את שנאת מרקס ליהודים, אבל הבן אדם היה אכול אנטישמיות ממארת. בחיבורו "על השאלה היהודית" מרקס ממש משתולל. הוא דן בקץ הקיום היהודי ותולה את גאולת העולם בסוף היהדות. "המסחר הינו אלוהיו האמיתי של היהודי. אלוהיו הוא רק מסחר עלוב... ביום שהחברה תצליח להוקיע את המהות האמפירית של היהדות, ביום שיחוסלו תנאי הסחר, דמות היהודי לא תיתכן עוד".
לפני ארבע שנים התפרסם ב"הארץ" טור דעה שהציע בין היתר: "משהו במסר של העולם לחצוף שבעמים כנראה לא עובד. הגיע הזמן להסביר את ההתנגדות לכיבוש באמצעות פעולות. ואפילו, רחמנא ליצלן, תוך פגיעה ברגישותנו לכסף הידועה לשמצה".
משעשע ביותר, זה היה טקסט שהתכתב עם גנרל אוולין יו בארקר, מפקד הכוחות הבריטיים בארץ ישראל, שבאפריל '46 כתב מזכר לקציניו: "הם ייענשו וירגישו ברגשות הבוז והגועל שלנו להתנהגותם... תקבעו את כל מקומות השעשועים, בתי הקפה, המסעדות, החנויות והבתים הפרטיים של היהודים כמקומות שהם 'מחוץ לתחום', האסורים בכניסה לכל חייל בריטי. לא יהיו קשרים עם יהודי. אני מבין כי אמצעים אלה יגרמו לקשיים לחיילים, אבל בטוחני, שאם יוסברו להם נימוקינו יבינו חובתם ויענישו את היהודים בצורה שהיא השנואה על הגזע הזה יותר מאשר על כל גזע אחר, פגיעה בכיסיהם והפגנת רגשות התיעוב שלנו כלפיהם".
חולשת הממשלה והרכבה מזמינים את הלחץ. הסנטימנט האנטי־ישראלי בקרב השמאל היהודי הוא עובדה קיימת. כעת הם לוחצים על הגז. השמאל היהודי בארה"ב מוביל את המאבק נגד ישראל. הם אמנם מיעוט, אבל משפיע. סטודנטים, צעירים, משכילים, מזדהים עם מיעוטים. בסקר שפורסם השבוע עלה כי רבע מיהודי ארה"ב חושבים שישראל היא מדינת אפרטהייד שמבצעת ג'נוסייד בפלשתינים. תשעה אחוזים חושבים שלישראל אין זכות קיום, ו־71 אחוזים אינם מסכימים עם אמירה זו אבל לא חושבים שמדובר באמירה אנטישמית.
על פי ויקיפדיה, "אוטו־אנטישמיות או שנאה עצמית יהודית היא הגדרה של תופעה חברתית־פסיכולוגית, שבמסגרתה אדם ממוצא יהודי חש ניכור כלפי מוצאו ומפתח עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו". במקרה האמריקני, האוטו־אנטישמיות מופנית כלפי ישראל ויהודים ישראלים. היהדות - או מה שהם מכנים יהדות - אינה דת עם פולחן, חוקים ועבודת האל, אלא אמצעי ל"תיקון עולם" פרוגרסיבי שנועד למרק את מצפונם ולטהר אותם בתוך תרבות "הגיוון". כי הרי היהודי האמריקני החילוני רואה עצמו כמיעוט אקזוטי, בעוד השחור אומר לו, הלו, אתה לבן פריבילגי. בהקרבת ישראל הוא מעניק לעצמו תעודת הכשר.
ב ,1930 על סף עליית היטלר
לשלטון, פרסם תיאודור לסינג, עיתונאי יהודי־גרמני, את הספר "השנאה־העצמית היהודית". אחד מגיבורי הספר היה אוטו ויינינגר.
לסינג, שהתנצר בגיל צעיר, חזר ליהדותו בהשפעת הציונות ונרצח 1933־ב בצ'כוסלובקיה בידי מתנקשים נאצים. השנאה העצמית היהודית, לשיטתו, מקורה בשני גורמים עיקריים: הפנמת התכנים של האנטישמיות ובה בעת שאיפה מגלומנית־אתית לגאול את העולם. יעני, דיסוננס בין רגשות אשם ונחיתות לבין שיגעון גדלות. ויינינגר טען ש"היהדות אינה אלא עוצמת התזנונים של האישה, שהורידה את האל־האב הרוחני לתחתיות החומר העצל". לסינג הסביר למה: "ויינינגר שנא את הדם, ודמו היה דם יהודי... גאולה תיתכן רק על ידי התבטלות כל החיים האנושיים בתוך הרוח הטהורה. תבונה מושלמת, מוסריות מושלמת, זה היה יכול להיות הסוף!"
לטענת לסינג, המוסר היהודי המפותח הוא גם המפתח לפתולוגיה של השנאה האוטו־אנטישמית. האדם אינו רוצה לדעת רק מהי הסיבה לאסונות הפוקדים אותו, אלא גם מדוע. בעוד מרבית האנושות תטיל את האשמה לפתחו של האחר - האויב, היהודי מקבל על עצמו אשמה משום שהוא רואה בכל אסון עונש שמגיע לו, ובה בעת גם כפרה על חטא.
סיוע לטענת לסינג אפשר למצוא במקורות חז"ל. במסכת שבת (י"ג ע"ב): "תנו רבנן מי כתב מגילת תענית? אמרו: חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות (והפירוש - מחבבים את הצרות שנגאלים מהן, והנס חביב עליהם להזכיר שבחו של הקב"ה). אמר רבן שמעון בן גמליאל, אף אנו מחבבין את הצרות, אבל מה נעשה, שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין" (ופירש רש"י: לפי שהן תדירות).
סיבה נוספת לשנאה
העצמית, טען לסינג, נעוצה בסביבה הלא יהודית. תהליך הדמוניזציה של הקורבן הינו תהליך פסיכולוגי שכיח כדי להתגבר על נקיפות מצפון על עוול שנעשה. האדם מחפש סיבה להצדיקו. 2,000 שנה של אהבה נוצרית נון־סטופ שינו משהו במהות הפנימית היהודית עד שגם היהודים השתכנעו שהעוולות מגיעות להם. לסינג אמר ש"כדי להפוך בן אדם לכלב צריך רק לקרוא לו מספיק זמן 'כלב שכמוך!' - בסוף הוא גם ינבח".
ההיסטוריה היהודית רצופה ניסיונות נואשים להשיל את הזהות היהודית. לא עבד. נגמר באושוויץ, בבאבי יאר ובפרהוד בבגדד. היהודי מגלה בדרך הקשה שלמרות הבוז ואפילו השנאה ליהדותו, הגויים לא קונים את זה. השנאה מטפיזית.
בייאושו מכישלונו להיטמע, את מי נותר לו להאשים? את מי שבזהותם ובחזותם מסמלים עבורו את היהודי הקלאסי שמקלקל לו. במקרה האמריקני - היהודי הצעיר, האקטיביסט, איש השמאל המנוגב מכל יהדות מעשית, מבטא את יהדותו באמצעות שנאה לישראל כדי לזכות במקום בליגת הגיוון האתני.
וזה לא יעזור. עבור השחורים הם יישארו לבנים, והלבנים יראו בהם יהודים.
בסקר שפורסם עלה כי רבע מיהודי ארה"ב חושבים שישראל היא מדינת אפרטהייד שמבצעת ג'נוסייד בפלשתינים