סותמי הפיות בלחץ

אילון מאסק מבקש לשים סוף לצנזורה של השמאל בטוויטר ולאפשר לפלטפורמה לממש את אידיאל חופש הביטוי ולמי באמריקה היה אינטרס להדליף פסק דין מהעליון בנושא ההפלות?

בנמצאים ארה"ב מתרחשת מהפכה: בעלי גישה פרוגרסיבית

בעמדות רבות במערכות התקשורת, בוולסטריט, בעמק הסיליקון, באקדמיה, בבידור, בארגוני המורים ובמשרד המשפטים, וכמובן בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס - ומשתמשים בכוחם כדי לשנות את כללי המשחק באופן שינציח את כוחם כנגד כל הקולות המתנגדים.

אחד המעוזים האחרונים שהשמרנים שולטים בו הוא בית המשפט העליון, וביום שני התרחשה מתקפה חזיתית, חסרת תקדים, על עצמאותו. העיתון המקוון "פוליטיקו" פרסם טיוטת פסק דין של שופט בית המשפט העליון סמואל אליטו, הנמנה עם הרוב השמרני בבית המשפט, שמכהנים בו היום חמישה שופטים שמרנים, שלוש שופטות פרוגרסיביות ושופט אחד שנחשב מרכז. בטיוטה כתב אליטו שיש לבטל את פסק הדין ההיסטורי 1973־מ במשפט רו נגד ווייד, שהקנה לנשים זכות לבצע הפסקת היריון. סוגיית ההפלות משמשת מאז כאחד מיסודות מלחמת התרבות בין שמרנים וליברליים/פרוגרסיביים באמריקה.

הנחת היסוד של כל הפרשנים, מכל הצדדים במאבק, היא שההדלפה בוצעה על ידי מתמחה פרוגרסיבי של אחד השופטים, ותכליתה היא שיבוש ההליך המשפטי במטרה להשיג שתי תוצאות: הפחדת השופטים השמרנים, ושכנוע הרוב הדמוקרטי בשני בתי הקונגרס לבטל את הרוב השמרני בבית המשפט על ידי העברת חוק שיגדיל את מספר השופטים מ־9 ל־51 עוד לפני הבחירות בנובמבר.

כל האמצעים כשרים

כל הסקרים מנבאים תבוסה היסטורית של המחנה הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית בבחירות לשני בתי הקונגרס. עד תקופת הנשיאות של ברק אובמה, כאשר אנשי שמאל קיצוני השתלטו על המפלגה, סקרים כאלה היו גורמים לדמוקרטים לשנות כיוון ולפנות למרכז. אלא שבמציאות של היום, כל מעשה התנגדות מצד הציבור כלפי השתלטות רדיקלית - רק גורם להם להקצין ולהסלים. הורים מתנגדים לאינדוקטרינציה של ילדיהם בבתי ספר? שר המשפטים מורה לאף.בי.איי להתייחס להורים מוחים כאל "טרוריסטים מקומיים". הציבור מתקומם נגד שיעורי הפשע הגואים בערים הגדולות? מושלים ומחוקקים פרוגרסיביים מבטלים מעצרים עד תום ההליכים בשלל עבירות, ושולחים עבריינים מסוכנים בחזרה לרחובות. וכך בעוד תחומים רבים.

אחד הכלים המרכזיים בקידום סדר היום הדמוקרטי הוא דיסאינפורמציה - סילוף המידע המועבר לציבור כדי לקדם סדר יום של הצד המסלף. קחו למשל את תחום ההגירה הבלתי לגאלית מהגבול עם מקסיקו. בתחילת 2021 התפרסמה תמונה שכביכול הציגה שוטר בגבול מצליף במהגר בלתי חוקי מהאיטי. הנשיא ג'ו ביידן ואנשיו השתמשו בתמונה כדי לערוך דמוניזציה לכוחות בגבול ולכל התומכים באכיפת חוקי ההגירה, שאותם כינו "גזענים". נפתחה חקירה פלילית נגד המעורבים באותה תקרית, אך כעבור שנה היא נסגרה בשקט מחוסר אשמה. האירוע, מתברר, בוים. אבל בינתיים, הזעם הקדוש של הנשיא ביידן ואנשיו ִאפשר להם להכניס יותר משני מיליון מהגרים בלתי חוקיים לארה"ב ממקסיקו. והיד עוד נטויה.

וזה מביא אותנו לטוויטר, הפלטפורמה הדיגיטלית שאותה רכש לאחרונה בסכום דמיוני האיש העשיר בעולם, אילון מאסק. בעשור האחרון, בזכות הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שהיה בעל החשבון הגדול ביותר בטוויטר (עד שנחסם בינואר ,)2021 הפכה טוויטר למדיה החברתית המשפיעה ביותר בשיח הציבורי בארה"ב ובעולם בכלל. ההשפעה של הרשת חזקה במיוחד בתיבת התהודה של העיתונאים.

המונופול מתנדנד

לפני 20 שנה, הרשת החברתית הפכה לשוק החופשי הגדול ביותר של הרעיונות בתולדות האנושות, והמנוע לניצחונותיהם של פוליטיקאים מימין בכל העולם. לראשונה התאפשר למנהיגים פוליטיים לתקשר עם הציבור ללא צנזורה מעל לראשה של תקשורת הזרם המרכזי, הנתונה בדומיננטיות שמאלית. המצב החל להשתנות לאחר הבחירות לנשיאות 2016־ב שבהן ניצח דונלד טראמפ.

ניצחון טראמפ הכניס את האוליגרכים בעמק הסיליקון לבלבול. הילארי קלינטון האשימה אותם באחריות לתבוסתה. טענתה היתה כי אילולא שיתוף הפעולה של מערכות התקשורת החברתית ובראשן פייסבוק, טראמפ לא היה מנצח. מארק צוקרברג וחבריו היו אמורים למנוע מטראמפ ומתומכיו "להפיץ דיס־אינפורמציה" ברשתות. "חופש הביטוי", לטענת קלינטון ותומכיה, לא אמור להיות נחלת הכלל.

לקראת בחירות ,2020 כדי למנוע חזרה על "המחדל הדיגיטלי" שִאפשר את ניצחון טראמפ, תרם מארק צוקרברג 340 מיליון דולר לעמותות שהקים. תכליתן היתה להעלות את מספר המצביעים הדמוקרטים במדינות מתנדנדות. ביחד עם טווויטר, פייסבוק התחילה לצנזר ברגל גסה קולות שמרנים, ומעל לכל חסמו הרשתות החברתיות ידיעות חדשותיות שעזרו לטראמפ או פגעו בביידן.

השיא הגיע שבועות ספורים לפני הבחירות. ה"ניו יורק פוסט"

פרסם את תוכן המחשב הנייד של בנו של ביידן, האנטר. ביידן הבן, שהשתמש בסמים קשים, נטש את המחשב שלו בחנות תיקונים ושם מצאו תחקירני העיתון חומרים שהעידו על עסקאות מושחתות של משפחת ביידן עם חברות המקורבות לשלטונות בסין, ברוסיה, באוקראינה ובמדינות נוספות. טוויטר ביטלה את החשבון של העיתון ושל כל משתמש פרטי שהעז להעלות קישור לכתבה. סקרים לאחר הבחירות הראו כי חסימת החשיפה הכריעה את הבחירות לטובת ביידן.

מאז ימיו הראשונים, מפעיל ממשל ביידן לחץ גלוי על ענקיות הטכנולוגיה להגביר את הצנזורה והחסימה של קולות מימין בטענה שהדבר נדרש כדי לדכא גזענות, הסתה לשנאה, ופייק ניוז.

ואז הגיע מאסק, ושם 46 מיליארד דולר על השולחן כדי לרכוש את טוויטר, וזאת במטרה מוצהרת לשים סוף לצנזורה של השמאל ולאפשר לפלטפורמה לממש את אידיאל חופש הביטוי והזרימה החופשית של דעות ומידע.

הפרוגרסיביים, בצדק מבחינתם, רואים במעשהו של מאסק איום אסטרטגי, שמשמעותו אובדן המונופול שלהם ברשתות החברתיות. שלושה ימים לאחר שמאסק השלים את הרכישה, הודיע השר לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקאס, על הקמת סוכנות למלחמה בדיס־אינפורמציה במשרדו. לראש הסוכנות הוא מינה את נינה ג'אנקוויץ', "מומחית" לדיס־אינפורמציה, שתמכה בחסימת החשיפה על מחשבו של האנטר ביידן, וכתבה שני ספרים שבהם היא דוחפת לצנזורה פוליטית.

אם הרפובליקנים אכן ישתלטו על הקונגרס, יכולתו של ביידן לפעול בזירה הפנימית תצטמצם. אבל כל עוד השמאל המהפכני שומר את שליטתו בשאר המוסדות הבלתי נבחרים, תוצאות הבחירות לא יספיקו כדי להציל את אמריקה ולשקם אותה. כפי שהמתקפה על בית המשפט העליון השבוע מוכיחה, האיום יישאר ויתעצם משנה לשנה.

ניצחון טראמפ הכניס את האוליגרכים בעמק הסיליקון לבלבול. קלינטון האשימה אותם בתבוסתה. לטענתה, אילולא שיתוף הפעולה של מערכות התקשורת החברתית ובראשן פייסבוק, טראמפ לא היה מנצח

צילום: אי.אף.פי שלושה ימים לאחר שרכש את טוויטר, הקים הממשל סוכנות למלחמה בדיס אינפורמציה. אילון מאסק