"שכר ממוצע של 30 אלף שקלים בחודש? השפע בהיי־טק מנוון יצירתיות. בעוד שנה לא ירוויחו סכומים כאלה"
מריאן כהן יו"ר איגוד ההיי טק בהתאחדות התעשיינים יו"ר ההנהלה הציבורית של תעשיות ביטחון המולדת במכון היצוא, נשיא קבוצת מר ויו"ר ארגון הגג של לשכות המסחר הדו לאומיות בישראל
מריאן כהן, אנחנו ניצבים בסיומו של חודש לא פשוט לחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם ולמניותיהן, עם אובדן שווי שוק של מאות מיליארדי דולרים. אתה שותף לדאגה לתעשיית ההיי־טק, שעוד נרחיב בה, אבל דאגתך מתחילה עוד קודם, לילדיך שאינם מתגוררים בארץ.
"ואני לא שבע רצון מהמצב הזה. שני ילדיי הגדולים, בתי ובני, נמצאים בארה"ב זה כמה שנים טובות. שניהם עברו את כל המסלול הישראלי המקובל - תיכון, צבא ביחידות משובחות, תואר ראשון באוניברסיטה העברית במדעי המחשב ובמתמטיקה, ובהמשך גם תואר שני בקורנל, ארה"ב. כרגע הם נמצאים בניו יורק, וזה מעציב ומטריד אותי".
העזיבה שלהם קשורה לפן הכלכלי?
"אני לא יודע במדויק מדוע הם עזבו, אבל אני כן יודע שההיבט הכלכלי לא משמעותי בעניין הזה. גם אם היו בארץ השכר שלהם היה בסדר גמור. שניהם בעלים־שותפים בסטארטאפים, והחברה של בני פעילה בעיקר בישראל.
"אני חושב שהסיבה קשורה לכך שבשלב מסוים הם חוו שבר מהמתרחש במדינה, אולי אכזבה. מנקודות ראייה רבות אנחנו לא מתקדמים לכיוון שיפור חברתי או מדיני. בני אומר שכל המתרחש ברוטשילד ושני רחובות צפונה ודרומה - בסדר גמור. אבל כשמתרחקים מגלים ישראל אחרת, עם פערים גדולים, שהולכים ומעמיקים. ואולי ההיי־טק דווקא יכול לתקן את הדברים במובן הזה".
איך בדיוק? כאשר רק כ־11 אחוזים מאוכלוסיית הארץ עובדת בהיי־טק, נראה שדווקא הוא זה שעלול ליצור פערים בישראל.
"אמנם בשנתיים וחצי האחרונות נוצרו פערים בשכר, אבל לא מדובר כאן בפערים אתניים, גיאוגרפיים, חברתיים או מגזריים. אנשים שמתקדמים בהיי־טק יכולים להגיע מכל מקום ומכל רקע. והשכר הגבוה ניתן לכולם - גם לחבר'ה מהפריפריה, וכמובן שתשלומי המסים בהתאם. אז באמצעות עובדי היי־טק אפשר לגשר על
פערים חברתיים, גיאוגרפיים, מגזריים".
בינתיים התעשייה סובלת ממחסור בכוח אדם.
"אם עובדים כיום כ־073 אלף עובדים בתעשייה, היינו שמחים להביא עוד 100 אלף, והתוכנית היא שבעוד שלוש עד חמש שנים יהיה גידול של כ־05 אחוז בהיי־טק. אבל כשאתה מסתכל מסביב - אין ממש מאיפה להביא אותם".
מה עושים?
"צריך לחפש מאגרים חדשים, ואלה נמצאים במגזרים שאינם מנוצלים מספיק טוב כרגע - החברה החרדית, הפריפריה, החברה הערבית. וזו הזדמנות לתרום ולהיתרם".
"הטירוף בשוק לא יימשך"
אתה מדבר על מחסור בכוח אדם, אבל רק בשבוע שעבר פורסמו נתוני הלמ"ס, שלפיהם לראשונה מאז פרוץ הקורונה - נרשמה ירידה של שלושה אחוזים במספר המשרות הפתוחות עבור מפתחי תוכנה. צריך להתייחס לנתונים האלה ברצינות?
"עוד מוקדם לקבוע שמדובר בשינוי מגמה. בכל מקום שאני מסתובב בו - אני שומע על בעיית כוח האדם. אני שואל תעשיינים בהיי־טק כמה משרות פתוחות יש אצלם; אחד התעשיינים אמר לי שרשומות 150 משרות פתוחות, אבל לדבריו זה לא המספר האמיתי, שגדול בהרבה.
"שאלתי אותו מדוע זה כך, ובתגובה הוא ענה: 'אם אני לא מצליח למלא 150 משרות, אז זה משנה אם אגיד שיש 500 משרות?'. לכן, כשאנשים אומרים שחסרים 13 אלף עובדים - זה מספר פיקטיבי לחלוטין. המספר האמיתי הרבה יותר גדול".
בוא נדבר על עוד נושא כאוב, לפחות עבור רוב העובדים במשק. רק השבוע פורסם כי השכר הממוצע בהיי־טק עומד על 30 אלף שקלים בחודש. המצב הזה ישתמר, ישתפר או ידעך?
"ראשית, אני אמנם לא מבין גדול בערך של חברות, אבל חברה שקיימת שנה וחצי ומונפקת במיליארדי דולרים - זה הזוי בעיניי. קשה לי להבין איך הדברים מתחברים למציאות. כמויות הכסף העצומות שנמצאות בשוק, ואני מדבר בעיקר על היוניקורנים, דוחפות את השוויים למעלה. האם החברות האלה שוות את זה? אני לא חושב כך. מעבר לכך, אני חושב שהכסף הגדול שנכנס לתעשייה בשנתיים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, הביא לזירוז של הליכי פיתוח. עשרות ומאות מיליוני דולרים נכנסו לחברות כדי לממש תוכניות עבודה.
"כשיש כאלה סכומים בקופה, התחרות על השגת עובדים הולכת וגדלה, ומחיר העובד עולה בהתאם. זה אמנם כוחו של השוק, אבל המספרים האלה הזויים ומופרכים.
"יותר מזה, הטירוף שאחז בשוק בשנה האחרונה לא יכול להימשך. אני לא אומר שיהיה פיצוץ של בועה, אבל ללא ספק בשנתיים הקרובות יגויס הרבה פחות כסף, והביקוש המטורף לעובדים בכל מחיר - יצטרך להיפסק.
"המעסיקים לא אומרים את זה בפה מלא כי הם מפחדים לצאת נגד העובדים שלהם עכשיו, אבל כולם מבינים שחייבים להוזיל את עלויות השכר. בעוד שנה אנשי ההיי־טק לא ירוויחו את מה שהם מרווחים היום, אבל הם כבר לקחו התחייבויות על בסיס מה שהם מרוויחים היום. מה יקרה? אנחנו עלולים להגיע לאינפלציה רצינית. היכולת שלנו להחזיר את הכסף שהלווינו תלך ותיחלש".
אני מניח שהדברים פחות נכונים לחברות ענק, אלא יותר לחברות קטנות, סטארטאפים. בארה"ב, בהודו ובברזיל, למשל, נרשמו יותר 2,000־מ מפוטרים מסטארטאפים בחודש האחרון, וגם ישראל אינה חסינה.
"הם יותר מושפעים. בשלוש השנים האחרונות מתרחשת תופעה מדאיגה של קיטון מתמיד במספר הסטארטאפים החדשים. זה מטריד משום שמתוך חברות ההזנק האלה תצמח התעשייה העתידית, אבל כשמספרן יורד - זה מעמיד את החדשנות, היצירתיות והמוביליות של התעשייה - בחשש מסוים.
"כשעובד יכול לעבוד באמזון או גוגל ולהרוויח 6070 אלף שקלים בחודש, בסביבה מפנקת, מדוע שיעבוד בסטארט־אפ, בתנאים פחות טובים באופן יחסי, בשכר נמוך יותר, עם סיכויי הצלחה נמוכים יותר? הטוב, השפע הזה, מנוון את היצירתיות, את החדשנות. הכיסא הכחול