משמעות הנדיבות
בחודש ינואר האחרון, קייסי הילמן ובעלה ג'ון עברו חוויה מטלטלת: בעקבות סערת שלגים קשה שהשתוללה בווירג'יניה, הם נתקעו ולא היו יכולים להמשיך בדרכם. היה להם קר, הם לא אכלו במשך 37 שעות, ומעל הכל הם היו מתוסכלים משום שלצידם היו תקועים עוד כמאה רכבים נוספים באותו המצב.
כשהם היו על סף ייאוש, הם לפתע נשאו את מבטם וזיהו משאית של חברת האפייה "שמידט". "לא חשבנו שזה באמת יעבוד", כתבה קייסי בפוסט בפייסבוק. היא התקשרה למספר של שירות הלקוחות של חברת האפייה, ושאלה אם הם יוכלו לקבל חלק מהמצרכים שיש במשאית.
20 דקות לאחר מכן, צ'אק פטרקיס, המנכ"ל של מאפיית שמידט, חזר אליהם טלפונית ואמר שהוא עצמו דיבר עם הנהג והורה לו "למסור למי שנתקע את כל המוצרים שברשותו".
מה זה אומר להיות נדיב? פרשת "אמור", שאנו קוראים השבת, דנה בחגי ישראל. התיאור של כל אחד מהמועדים (פסח, סוכות, ראש השנה ויום כיפור) הוא כמעט זהה. אך עלינו לשים לב לתוספת ייחודית שמופיעה בתיאור של חג השבועות: בסיום הפרשייה הזו מכניסה התורה אמירה מפתיעה:"Qוְּבֻקְצְרֶכם ֶאת־ְקִציר ַאְרְצֶכםQלֹא־ְתַכֶלּ ה ְפַּאתQָשְׂדָך ְבֻּק ְצֶרָך ְוֶלֶקט ְק ִצי ְרָך לֹא ְתַלֵקּט Qֶלָעִניְוַלֵגּ ר ַתֲּעזֹב אָֹתם ֲאִני ה' ֱאלֵֹקיֶכם" (ויקרא כ"ג, כ"ב).
ציווי זה מפתיע בשני מישורים: ראשית, לא ברורה מה ההצדקה לכך שמצוות פאה - הותרת חלק מהשדה לעניים - מופיעה בתוך רשימת המועדים; שנית, מדובר בחזרה מילה במילה על פסוק שקראנו רק בפרשה הקודמת, "קדושים":"Qוְּבֻקְצְרֶכם ֶאת־ְקִציר ַאְרְצֶכם לֹא ְתַכֶלּ ה ְפּ ַאת ָשׂ ְד ָך ִל ְקצֹר ְו ֶל ֶקטְק Qִציְר ָך לֹא ְתַל Qֵקּט" (ויקרא י"ט, .)'ט
הפרשנים מתייחסים לעניין האחרון, וכל פרשן מציע פרשנות משלו. כך, למשל, רש"י טוען שהתורה הוסיפה איסור נוסף במטרה לחזק את החשיבות של הדאגה לעניים; לעומתו, ר' יצחק קארו, פרשן מהמאה ה־61, הציע שהפסוק השני אינו מצווה אלא הבטחה.
אך אולי ההסבר הרבה יותר פשוט - דווקא בזמן הקציר, כשחוגגים את העושר ואת האושר שלנו, התורה צריכה להזכיר לנו באופן ספציפי לא לשכוח את העני והגר. מה שהופך את חג הקציר לחג הוא לא רק היכולת שלנו להכיר בטוב שיש לנו, אלא גם לחלק את זה לאחרים.
באותו שבוע שבו קראתי את הסיפור על קייסי וצ'אק, קראתי גם דו"ח בנושא תרומות במדינת ישראל.
לדברי ארגון ,Charities Aid Foundation ישראל מדורגת במקום ה־43 בנוגע לכמות הצדקה שתורמים אזרחי המדינה.
אף שניתן לטעון שלמדינת ישראל אתגרים ייחודיים, אנו עדיין חברה מבוססת וחיים בתקופה שאין לה תקדים מבחינה כלכלית. כשהתורה מדברת על המועדים - זמנים שבהם אנו יכולים להפיק תועלת מהקצירה - היא לא מסתפקת באזהרה לדאוג לחלש ולנזקק, אלא היא מחייבת אותנו לעשות זאת. מדינת ישראל אמנם משקיעה סכומים רבים במוסדות רווחה ואנו מכירים על כך תודה, אך איננו יכולים להסתפק רק בכך. כאשר נקרות לפתחינו הזדמנויות עלינו לנצל אותן, לדאוג לאלו שאנו יכולים לדאוג להם, ולוודא שאנו מותירים בצד בנדיבות חלק ממה שניתן לנו לטובת מי שזקוק לכך.
בעת שאנו מהרהרים ב־47 שנות המדינה שלנו ובהישגים שלנו, עלינו להיות חדורי מוטיבציה, כפי שהיו קייסי ג'ון וצ'אק, למצוא מרחב שבו אנחנו יכולים לחלוק את המתנות שלנו עם אחרים.
ביום העצמאות ה־47 שלנו, עלינו למצוא מרחב שבו נוכל לחלוק את המתנות שלנו עם אחרים