מהאולפנה לאופרה
יעל לויטה גדלה בשבי שומרון - וכבר בגיל 12 ידעה שהחלום הוא להיות זמרת בקדמת הבמה ● עכשיו היא מככבת בתפקיד ראשי בהפקה "אלצ'ינה" מאת הנדל, שעולה היום באופרה הישראלית
האופרה "אלצ'ינה", אופרת דרמ טית מאת הנדל, תעלה היום באופרה הישראלית בבימויו של עדו רי קלין ובניצוחו של איתן שמייסר, ועם צוות מקומי כמעט כולו, ובראשו הסופרן יעל לויטה בתפקידה הגדול הראשון באופרה הישראלית.
לויטה, שמוכרת לקהל האופרה מתפקידיה ב"כך עושות כולן", ב"שיץ" ובהפקות רבות אחרות, תגלם את דמותה של המכשפה האומללה אלצ'ינה בדרמה האופ ראית הבארוקית של הנדל.
הליהוק של לויטה לתפקיד הדרמטי של אלצ'ינה מסקרן במיוחד. "כשאומרים 'יעל לויטה' מת כוונים בדרך כלל ל'מצחיקה'", היא אומרת, "הדמות הט רגית של אלצ'ינה, שיש בה זעם וכעס, היא אתגר גדול בשבילי, אתגר מוזיקלי ודרמטי.
"אלצ'ינה היא מכשפה אבל כוחה מתפוגג. היא נעשית אנושית, היא נבגדת, הלב שלה נשבר ומהר מאוד היא נעשית לדמות טרגית. אני צרי כה לשאת את כל הכובד הדרמטי של התפקיד הזה, וזו בהחלט דרמטיות אחרת מתפקידים שעשיתי בעבר". לויטה היא בת למשפחה דתית, גדלה בשבי שומרון ולמדה באולפנה. כילדה שרה במקהלת בית הספר, ובגיל 12 בי קשה מהוריה ללמוד פיתוח קול. ההורים )"דתיים ליברליים מאוד"( הת גייסו לעניין, דאגו להסעות, וכבר אז ידעה לויטה שזה מה שהיא רוצה לעשות בחיים. הדת נותרה מאחור. "להיות זמרת בקדמת הבמה זה בעייתי לד תיים", היא אומרת, "אני בן אדם מא מין ומאוד מכבדת את המסורת, אבל המוזיקה נעשתה מעין דת בשבילי. נשאבתי לתוכה". לויטה מתמקדת בצד הפיזי של השירה, בשי לוב של הגוף בהפ קת הקול. "הגוף הוא הכלי שלי ואני צרי כה לדעת להשתמש בו, לדעת מה מתר חש בתוכו, להתחבר אליו, להבין למשל מה מצב עמוד השדרה שלי", היא אומרת. "לאלצ'ינה יש אריות באמת נפלאות, אבל לי חשוב גם שהצד הדרמטי יהיה ברור ועשיר. שירה שהיא רק 'יפה' פחות מעניינת אותי. השירה שלי צריכה להיות מוזיקלית אבל גם אמיתית, עם מטען רגשי.
"השאיפה שלי כזמרת היא לאחד בין הדיבור לבין השירה, לשמור על האמת שלי, על ההבעה, על התדר הרגשי".
לויטה מתגוררת בתל אביב, נשואה ואם לילדה. "בתקופת חזרות אינטנסיבית כל כך אני באמת לא הרבה בבית. זה תפקיד ראשי ואני מתמסרת לו לגמרי, אבל אני משתדלת גם לשמור על שגרה ביתית. אי אפשר לדלג על סיפור לפני השינה".
לדבריה, הלידה דווקא תרמה לה לקול. "אחרי הלידה הקול שלי התבגר והתפ תח, קיבל עומק. בשנה הראשונה אחרי הלידה כבר הבנתי טוב יותר את האופי של הקול שלי.
"אני חושבת שאני זמרת טובה יותר מאז שאני אמא. הדברים קיבלו פרופו רציות, והיום כבר פחות משנה לי אם מישהו העליב אותי, אם קרה משהו לא נעים. להפך, אני לומדת לעבוד עם הר גשות שלי.
"אם אני כועסת על בעלי, למשל, אסור לי לתת לזה להשפיע עלי אלא אני צריכה לנסות להכניס את הרגש הזה לשירה".
הפרופורציות החדשות ניכרות כש לויטה מתארת את חיי השגרה שלה כז מרת אופראית. "אז נכון שבתקופת חזרות והופעות אני משתדלת להימנע ממוצרי חלב, ממאכלים חריפים ומאלכוהול, אבל בשגרה, כשלא נמצאים בתקופה אינטנ סיבית מדי, אפשר מדי פעם אפילו לעשן קצת", היא מסכמת.