רשמיי מברטעה: הפרחים לעבאס
לפני כחודש נסעתי לכפר ברטעה, שנמצא שלוש דקות נסיעה מהיישוב חריש. חציו של ברטעה נמצא בצד הישראלי, וחציו בצד הפלשתיני. לא נסעתי כדי לבדוק את הסוגיה הזאת, אלא כי חיפשתי סוג מסוים של שטיח, שאמרו לי כי ניתן להשיג רק שם.
אל דאגה, אני לא מתכוונת לספר על החיפוש אחר השטיח, אלא על רשמיי מן הביקור, שהביאו אותי למ סקנה שמה שעושה מנסור עבאס הוא לא פחות ממעשה שראוי לכל שבח. בטווח הארוך מעשיו יועילו לחברה הישראלית, על כל גווניה, ויחזקו אותה.
נחזור לברטעה - בשיטוטיי ביישוב נכנסתי לכמה חנויות. מאחר שאיני דוברת ערבית באופן שוטף, פניתי למוכרים בעברית. רוב מוחלט מהמוכרים ומהקונים בחנות, בכפר הערבי ישראלי, לא דיברו עברית. לא כי לא רצו. פשוט כי הם אינם דוברים את השפה של המדינה שבה הם אזרחים, וגם כשדיברו, העברית היתה חלקית ושבורה.
באחת החנויות עזרה לי בחורה צעירה שהעברית שבפיה היתה מושלמת. לא התאפקתי ושאלתי אותה, למה האחרים אינם דוברים עברית כמותה. היא לא ענתה בשאלה המתחייבת - למה את לא דוברת ערבית כמותם, אלא אמרה: הכפר סגור בתוך עצמו, כמעט אין לתושביו צורך בשום דבר מהחברה שמחוצה לו, ולכן גם אין להם דחיפות ללמוד עברית. וכשצריך, הם מסתדרים עם העברית השבורה שבפיהם. ומאחר שאף אחד לא מכריח אותם, הם לא מתעקשים ללמוד עברית.
אני מודה שהייתי מופתעת. אין להם חיכוך ומגע עם החברה הישראלית, לכן לא לומדים עברית. כלו מר, אין להם צורך דחוף להשתלב בחברה הישראלית.
כאן נכנס למשוואה ח"כ ויו"ר מפלגת רע"מ, ד"ר מנסור עבאס. הוא מבין שככל הנראה המעשה המדי ני נכנס להקפאה עמוקה. את הדברים גם אמר בקולו יו"ר הרש"פ אבו מאזן, כשנפגש לפני כמה חודשים עם השרים ניצן הורוביץ ועיסאווי פריג' ממרצ. הוא אמר להם שבעשור הקרוב הוא אינו רואה מצב שיהיה שינוי במצב המדיני, ולכן הוא מבקש שיפתחו את הנושא הכלכלי.
ח"כ עבאס מודע למצב לא פחות מאבו מאזן. הוא מבין שקדמה כלכלית, טכנולוגית וסוציאלית תוביל לשינוי עמוק בחברה הערבית ישראלית, ומשם לשי לוב ולשוויון רבים יותר. כאשר שני הצדדים ילמדו להכיר טוב יותר זה את זה, וכידוע שפה היא מכנה משותף יעיל, המציאות תשתנה. הוא לוקח על עצמו אחריות עצומה. במקום התבדלות, השתלבות. במקום התכנסות, התרחבות. הוא מקבל איומים על חייו, כולל מיחיא סינוואר, שהודיע שיגיעו אליו ושיחסלו אותו.
גם סינוואר מבין שהשתלבות של ערביי ישראל בחברה הישראלית מסוכנת לרעיון הפלשתיני. לא שערביי ישראל יפסיקו לראות בעצמם פלשתינים, אלא שזו תהפוך, לדעתי, להגדרה תרבותית. השינוי שיחול בחברה הערבית, עם קבלת התקציבים, לאחר שנים של הזנחה ותחושה שהם החצר האחורית של ישראל, יועילו לתחושת שייכות לחברה הישראלית. ולא, זה לא יקרה באחת. יעברו שנים רבות עד שנראה את פירות העשייה של ח"כ ד"ר מנסור עבאס, אבל כבר עתה על כולנו לשלוח לו זר פרחים ענק ולהחזיק אצבעות שלא יישבר בדרך.
הכפר סגור בתוך עצמו. אין לתושבים חיכוך ומגע עם החברה הישראלית, לכן הם לא לומדים עברית. כלומר, אין להם צורך דחוף להשתלב בחברה הישראלית