הטובים, הרעים והקורונה

מאז ומעולם, חיבבה התרבות הפופולרית את הצגת המאבק התמידי המתקיים בין בני האור ובני החושך. שוברי הקופות הקולנועיים הגדולים תיארו קרבות פיזיים ומנטליים של נציגי הטוב והטוהר בגילוייו השונים של הרוע האנושי, ועבור מותגים קולנועיים, דוגמת ג'יימס בונד, היווה המאבק בנבל התורן לא יותר מעוד יום במשרד. ביצירות אלה היתה ההבחנה בין טוב לרע ברורה: סימבה היה ברוך, סקאר היה ארור, וניצחונו העלילתי של הראשון הבהיר לצופים את חוסר התוחלת בכניעה לפיתוייו של כל כוח אפל. הביקו רת על נטייתם של סרטים אלה לעצב את הגיבורים החיוביים ככליל השלמות ואת נציגי הרשע כמושח תים עד היסוד, החמיצה את העיקר: יותר משהתכוונו יוצרי הסרטים לספק מצג ריאליסטי על מורכבותה של הנפש האנושית, הם ביקשו לנסח היגד מוסרי. החדשות הרעות שביקשו לבשר לנו היו שבעולם יש יסודות מוצקים של רוע; החדשות הטובות היו שהוא ניתן להכנעה.

בשנים האחרונות נבעו פרצות בגדר התרבותית המפרידה בין רדיפת הטוב להתמסרות לרוע. הגבול בין שלילי לחיובי הולך ומיטשטש, ונדמה כי יותר ויותר יצירות מצליחות מבקשות לערער על יכולתנו להבחין בין מעשה ראוי ומעשה פגום. סדרות הטלוויזיה "אוזרק" ו"סמוך על סול" מתארות את הקלות הבלתי נסבלת שבה הופכים צדיקים מן היישוב לנבלות מן השורה הראשונה, ובמקביל מקדישות הסדרות "לוקי" ו"פיסמייקר" זמן מסך ניכר להלבנת חטאיהם של נבלים מוכרים והפיכתם למושאי הזדהות וחיבה. אל השורה המתארכת של דמויות הצבועות ב 50 גוונים של אפור הצטרפה בשבוע האחרון גם דמות מפתח בסרט המצליח "דוקטור סטריינג' ."2 התוצאה: לכל מעשה רע בתרבות העכשווית יש לגיטימציה. לכל סבל שנגרם יש, בהכרח, תירוץ והצדקה.

הסדרות "אוזרק" ו"סמוך על סול" מתארות את הקלות הבלתי נסבלת שבה הופכים צדיקים לנבלות, ובמקביל הסדרות "לוקי" ו"פיסמייקר" מלבינות חטאים של נבלים

קשה לדעת אם התרנגולת על המסך קדמה לבי צת הרפיון המוסרי הקיימת מחוצה לו, או להפך, אך קשה שלא לזהות את הזיקה המתקיימת בין הש תיים. גילויים רבים של רוע בסיסי מתרחשים סביבנו בתדירות גבוהה והולכת, אך נכונותנו לקרוא להם בשמם המדויק פוחתת. צפייה בחדשות וקריאת עיתו נים מביאות אל נחירינו אוושה ברורה של סירחונות ערכיים, אך מערכת ההצדקות שפיתחנו הופכת את כולנו לתתרנים.

קחו למשל את מסכת ההטרדות שעוברת ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור. בתקופה שבה מדשדש המאמץ להרחיב את חיסון הילדים מפני מחלת הפוליו, ומקדם ההדבקה של נגיף הקורונה עולה בהתמדה ויחד איתו מספר הנדבקים, ניתן היה להניח כי פעילותה של ד"ר אלרעי פרייס תזכה בהערכה ובגיבוי. אך בשבוע האחרון היא נאלצה להמשיך ולהתמודד עם מפגינים שעלבו בה על בסיס יומיומי, וששיאה הנוכחי של פעילותם הוא פוסט נאצה הקורא לפגוע בה והמשווה אותה לאדולף היטלר, לא פחות.

רק בעולם המאבד את יכולתו לחתור לטוב ולבוז לרוע, אמירה כזו מושמעת. נגיף הטשטוש המוסרי מטפס באופן מעריכי ונטול ערכים. אסור לנו להצטרף למסיבת ההדבקה שנחגגת סביבנו. יש בעולם רוע, ורק הכרה בקיומו עשויה להוביל לתבוסתו המתבקשת.