גדוד 890 של חטיבת הצנחנים

"

סבא לא דחף אותי להגיע לצנחנים, הוא רק סיפר חוויות משירותו שם. מגיל צעיר מאוד זה נכנס לי לתודעה ורציתי בעצמי להגיע לשם. אני שמח שיש לנו חוויות משותפות". כך מספר רב"ט עמית דנינו ,(20) תושב כפר אורנים, לוחם בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים שבו שירת סבו, רנ"ג )מיל'( אברהם נודל, שעד לא מזמן המשיך להגיע למילואים ביחידה להטסה מבצעית, והשלים בכך 57 שנות מילואים.

"לא היה לי ספק שאני הולך לצנחנים", אומר עמית בגאווה. "דוד שלי, ניצן נודל, שירת שם - וסבא, כמובן. סבא לא לחץ, רק ציין תמיד בפני הילדים והנכדים שמי שיכול - שילך לקרבי. גד לתי על המורשת שלו".

דנינו הוא הצעיר מבין שלושה. הוא התגייס באוגוסט האחרון לצה"ל, ולא מכבר סיים את ההכשרה. בקרוב הוא עתיד לצאת לקורס מ"כים. סבו שירת בגדוד הזה, המשיך כלוחם מילואים בחטיבה ונטל חלק פעיל במלחמות ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים, לבנון הראשונה והשנייה, וכך גם בעשרות מבצעים. במהלך שירותו עוטר בשני צל"שים.

רנ"ג )מיל'( נודל לא מסתיר את שביעות רצונו. בשנת 1961 התגייס לצנחנים לגדוד "אפעה", שם שירת כשנתיים וחצי. היה מ"כ )בין היתר של מתן וילנאי(, ובשנת 1963 השתחרר. חודשיים לאחר השחרור נקרא למילואים ושירת בגדוד ההטסה של עוצבת האש, שם גם סיים את שירותו.

"במלחמת לבנון הראשונה הייתי בגדוד המר גמות .332 עברתי לשם ישר אחר שהשתחררתי מגדוד 'אפעה'. את הגדוד גייסו בצו 8 ב 5 ביוני, וב 6 ביוני הגענו לשבי ציון, שם התארגנו להטסה עם הליקופטרים לשטח לבנון. כשנכנסנו לשטח לבנון נפתחה עלינו אש גדולה בזמן הנחיתה, אז קיבלנו הוראה להתקפל ולחזור. כשנחתנו בשבי ציון, חברנו לחטיבת הצנחנים על מנת לסייע להם. בעזרת המרגמות שסיפקנו הם הצליחו לי רות לכיוון ביירות. במקרה אחר, פלוגת הסיור של החטיבה נקלעה למערב של הסורים והם בי קשו סיוע מגדוד המרגמות, אך התחמושת עמדה להיגמר כי היינו חסומים על ידי שיירות ולא יכולנו לספק סיוע.

"מפקד הפלוגה של המפקדה קיבל על עצמו להעביר את כל פלוגת המפקדה עם התחמושת הנוספת אלינו, כדי שנוכל לתת את הסיוע. בזכות זה הצלחנו להוציא את פלוגת הסיור מהידיים של הקומנדו הסורי".