פרנסה מתקנת למורים הצעירים

הדבר האחרון שמעניין את יפה בן דויד, מזכ"לית הס תדרות המורים, הוא המחסור במורים במערכת.

אם הפתרון למחסור היה מעניין אותה, היתה בן דויד דורשת להעלות את שכר המורים המתחילים, שכן שכר התחלתי גבוה יותר עשוי למשוך סטודנטים מוכשרים אל שדה החינוך. אמנם בן דויד עשתה קמפיין יפה לה עלאת שכר המורים המתחילים, אך בחדרי המשא ומתן היא דורשת להעלות דווקא את שכר המורים הוותיקים, כפי שקרה לאורך השנים.

במשרד האוצר נכונים להעלות משמעותית את שכר המורים המתחילים ולצמצם את משקל הוותק בקביעת גובה השכר, אך בדיוק על הנקודה הזו, יפה בן דויד מפוצצת את המשא ומתן. כמה חבל ששרת החינוך שאשא ביטון, שאמורה לייצג את האינטרס הציבורי הרחב, בוחרת ליישר קו עם הדרישות המאפיוזיות של ארגוני המורים.

רבים סבורים כי אין סתירה בין הדברים. ההנחה המוט עית היא שיש מספיק כסף בקופה הציבורית כדי להעלות באופן משמעותי את שכר כל המורים. אלא שזו טעות שמשמרת את העיוותים הנוכחיים. בכל הסכם שייחתם יתווספו מיליארדים רבים לתקציב שכר המורים, אך הת קציב מוגבל - ולכן כל נתח שיינתן למורים הוותיקים יבוא על חשבון שכר המורים הצעירים, וישפיע לרעה על מי שמתלבטים אם ללכת להוראה.

צריך לומר באופן ברור: שכר המורים הוותיקים גבוה גם בהשוואות בינלאומיות, בעוד שכר המורים הצעי רים - מחפיר. שימור פערי השכר הוא מעשה לא חכם ובלתי מוסרי. המעשה הכי חינוכי שבידי מורים צעירים לעשות כעת, הוא להתארגן באופן עצמאי, בדומה לרו פאים המתמחים.

הסתדרות המורים לא מייצגת אותם או את צורכי המע רכת, אלא את "דור א'" של המערכת, שנהנה משכר בגו בה של עד פי שלושה משל המורים הצעירים. לא ריאלי לצפות מסטודנטים צעירים ומוכשרים להיכנס למערכת, מתוך תקווה ששכרם יהיה ראוי לאחר 25 שנה.

צעירים מצפים להיות מתוגמלים על השקעתם ועל הצלחותיהם כבר בשנים הראשונות בעבודה, והם צודקים. הם גם רוצים ששכרם יבטא לא רק את זמן הישרדותם במערכת, אלא גם את שביעות הרצון מהם בבית הספר. את השקעתם הרבה, שהיא מעבר למינימום הנדרש, ואת העובדה שבחרו בחינוך, על פני מקצועות מתגמלים יותר שהיו פתוחים בפניהם.

ציבור המורים היום מחולק, פחות או יותר, לשתי אוכ לוסיות. הראשונה - אידיאליסטים שהחינוך זורם בעו רקיהם: יש רבים כאלו, אך אין די בהם כדי לענות על צורכי המערכת. למרבה הצער, המערכת מצליחה להוציא גם להם את הרוח מהמפרשים במהירות, בגלל ביורוקרטיה וריכוזיות. כלל ידוע הוא שאנשים מוכשרים מגיעים למ קום שבו סומכים עליהם ונותנים להם אוטונומיה.

האוכלוסייה השנייה כוללת מורים שאין להם אלטר נטיבה בחוץ ואשר נהנים מעליית השכר המתמדת, ללא קשר ליכולותיהם ולהשקעתם. זהו הציבור שעליו מגינה הסתדרות המורים, על חשבון טובת ילדינו.

המורים הטובים שווים יותר ממה שהם מקבלים בת לוש השכר, ומנהלים ישמחו לתגמל אותם כראוי, כי הם הרי זקוקים להם נואשות. אלא שהאינטרס של הסתדרות המורים הוא "מיטת סדום" - כולם מקבלים אותו שיעור העלאה בשכר, בהתאם לוותק שלהם במערכת.

כניעה ליפה בן דויד תהיה כתם בל יימחה על מורשת השרה שאשא ביטון במשרד החינוך. נפלה לידיה הזדמ נות חד פעמית לתקן עיוותים בהעסקת עובדי ההוראה - עיוותים שארגוני המורים אחראים להם. אם השרה תחליט להיאבק, רוב רובו של הציבור יתייצב מאחוריה ויהיה מוכן גם לשלם מחיר עבור חילוץ מערכת החינוך מהשבי של ארגוני המורים.

ראינו כבר שהשרה יודעת להיאבק על מה שחשוב לה, עכשיו היא רק צריכה לרצות.

צריך לומר באופן ברור: שכר המורים הוותיקים גבוה גם בהשוואות בינלאומיות, בעוד שכר המורים הצעירים - מחפיר. שימור פערי השכר הוא מעשה לא חכם ובלתי מוסרי