על יום השחרור וההצלה שמעתם?

"אתה הולך שש שנים בחושך בתוך מנהרה ולא רואה שום דבר, ופ תאום נפתחת דלת ואתה רואה אור גדול ואתה מסונוור. זה מה שהר גשנו ביום השחרור".

את הדברים האלה שמעתי מהרב ישראל מאיר לאו, ניצול בוכנוואלד, שבא לתאר את חוויית יום השחרור שמשותפת למיליוני שורדים, בכל הגילים, מכל העולם. ההקשר שבו נאמרו הדברים היה מעניין ומהפכני. זה קרה באחד הטקסים לציון יום כ"ו באייר )שחל השבוע( כיום השחרור וההצלה של שורדי השואה וניצוליה.

הסיפור של היום הזה מעניין ומרתק במיוחד מנקודת המבט היהודית. לפני שנים אחדות עלה רעיון בליבו של גבריאל גרמן זכרייב, מנהיג ופילנתרופ יהודי קווקזי בעל חזון ובעל נפש יהודי הומייה, להפוך את יום כ"ו באייר, התאריך העברי של 9 במאי ,1945 יום שחרור המחנות בידי כוחות בעלות הברית, ליום שיצוין על ידי יהודי העולם וממשלות כיום השחרור וההצלה. הרקע ליוזמה היה המצב הבלתי אפשרי של "פוליטיקת זיכרון" בת שנים, שהתבססה על המלחמה הקרה ועל הסכ סוך בין המזרח למערב שיצרו בלבול נרטיבי; בין הדוקטרינה הרוסית, שדי התעלמה מהדגשת המוטיב האנטישמי והשמדת העם היהודי, לבין התפיסה האמריקנית, שהיתה עסוקה בלגמד את חלקן של שאר בעלות הברית. בין שתי התפיסות חל טשטוש מסרים שחסם את האפשרות להעביר מסר מרכזי של הודיה, תקומה, ובעיקר הנצחת ניצחון כוחות האור על כוחות החושך.

יוזמת ציון "יום השחרור וההצלה" דווקא בתאריך העברי נכונה מאוד מהותית, ונושאת עימה גם הברקה קופירייטרית. היא מדגישה את העובדה שהסיפור המרכזי הוא השמדת העם היהודי, וכוללת בתכניה גם את מסר התודה וההלל לשילוב הכוחות של כלל בעלות הברית, שהביא להפסקת הכאוס ההרסני והמרושע ולניצחון הטוב על הרע. יוזמה זו הפכה לימים גם ל"חוק יום השחרור וההצלה", שנחקק ברוב גדול בכנסת.

זיכרון השואה ודרכי ההנצחה הם אזור שיח עדין מאוד, שרבים ממאנים להיכנס אליו דווקא בשל היותו כה עדין ורגיש. זכרייב העז והצליח. רגע המהפך בין חושך לאור היה רגע סמוי מאוד במשך שנים. בתוך אבל החורבן והלם האובדן האכזרי, לא היה בכלל מקום לרגעי התק ווה והתקומה. המחשבה החיובית, שגרסה כי להדגשת ההצלה וניסיה יש תפקיד בחבילת הזיכרון והלקח, היא דבר מקורי ומבורך, והיא שלב הכרחי ותורם מאוד, מהותית וחינוכית, בהתפתחות הזיכרון וההנצחה.

ומה שיפה הוא שהיוזמה הזו תפסה. אלפים יציינו השבוע, בטקסים ובתפילות, בכותל המערבי ובקהילות יהודיות במדינות רבות ברחבי העולם, את יום השחרור וההצלה. יום שמספר את סיפור החורבן, אך חוגג גם את הרגע שבו עם מתנער, קם מהעפר ולובש בגדי תפארת.