סיוט ברחוב אלם פינת ההתשה
דברים מוזרים )עונה ,4 כרך ,(1 נטפליקס
חבל שאין באפשרותנו להריץ קטעים מהחיים שלנו במהירות כפולה. פיצ'ר שכזה היה משדרג את קיומנו בעולם, משפר המתנה בפקקים או בתורים בנתב"ג, מקצר שיחות נזיפה מהורים ומבוסים, ובטוח תורם לאיכות חיינו.
הצורך הנ"ל מורגש לאור העובדה כי יותר ויותר אנשים גילו את חוויית הצפייה בטלוויזיה במהירות מוגברת, ונראה שאין מבסוטים כמותם בעולם כולו. במציאות שבה מוכרחים להספיק כמה שיותר, כשהזמן מוגבל, ההיצע אינסופי וה FOMO תמיד מנצח, דווקא כפתור המאיץ את מהירות הצפייה - וקיים בחלק מהפלטפורמות הדיגיטליות - נהיה הכרחי עבור כולנו.
שורש הבעיה טמון ביוצרי סדרות ותוכניות שלא מתחשבים בר ווחת הצופים או בהפרעות הריכוז שלהם, ומייצרים פרקים ארוכים מדי עם סצנות איטיות, דיאלוגים סתמיים והמון רגעים מתים. קחו כדוגמה את הלהיט הנטפליקסי "דברים מוזרים", שחזר של שום לעונה חדשה, וכאילו מנסה לפצות על שלוש שנות היעדרות.
כל קשר בינה לבין מבנה סטנדרטי של סדרת טלוויזיה - מקרי בהחלט. אורכו של הפרק השביעי, שנועל את חלק א' של העונה, הוא 98 דקות, בעוד חמישה מששת הפרקים שקודמים לו נמשכים יותר מ 70 דקות כל אחד. ואז, בסופה של ההתשה, העלילה נקט עת בשיא המתח ובהמתנה לשני פרקי סיום שייצאו ביולי - אחד באורך 95 דקות, ואחר שיימשך שעתיים וחצי. המילה "מוגזם" לא מספיק מוגזמת כדי לתאר את רמות ההגזמה של העונה, שאין סיכוי לגמוע אותה בבינג' מבלי להתחרפן.
להגנתה ייאמר כי הפרקים החדשים סיפקו תשובות לתעלומות המסתוריות שהטרידו את הדמויות. הם חושפים את התהליך שע ברה אילבן )הגיבורה שמצילה את העולם( ואת משמעות כוחותיה העל טבעיים; העונה גם מפענחת את חידת העולם ההפוך, ומסבירה כיצד נוצרה המפלצת המחרידה שרודפת אחר הנערים.
ועדיין, העונה ארוכה בטירוף, נוסטלגית פחות משהורגלנו, מצחיקה פחות, אבל מותחת ואלימה בסגנון פרדי קרוגר. אין דרך לשרוד אותה מבלי לזמזם ללא שליטה את השיר הכי טוב של קייט בוש או לבדוק בגוגל מה גילי השחקנים שמגלמים תיכוניסטים ונראים כבר בני עשרים פלוס.
"דברים מוזרים" תמשוך אתכם אליה בזרועות תמנון, כמו אותו נבל על טבעי שמטיל מורא על הדמויות, חודר אליהן למוח, נובר בחרדות ומציף טראומות ופחדים לפני שהוא הורג. לכן הדבר היחיד שמסוגל לנצח מפלצת עוצמתית, מניפולטיבית וטורדנית כמו העונה הרביעית של "דברים מוזרים" זהו אותו כפתור קטן שמריץ את הצפייה בה במהירות כפולה.
● ● ● אין יממה שבה לא מדווחים בחדשות 12 על משבר בקואליציה, דרמה פוליטית, סדקים בממשלה או כותרת דומה שנועדה לתאר מציאות ספקולטיבית. שנה שלמה זה מתנהל ככה, ונדמה כי מרוב שמשדרי החדשות כה חושקים בעוד סבב בחירות - רק על זה הם מדברים כל הזמן. מתישהו הקואליציה תתפרק, אולי מחר, אולי בעוד שנתיים, וזה יהיה היום שבו יצהל עמית סגל ויכריז: אמרתי לכם. כמו שעון מקולקל, שאם מסתכלים עליו פעם ביום משוכנ עים כי הוא תמיד צודק.
את האובססיה הזו תרגם שלשום סגל לעוד סקר מנדטים פופו ליסטי, שבחן בעזרת מגוון שאלות היפותטיות, וכאלו שמפמפמות נרטיב של האופוזיציה, מה צפוי לנו אם יתקיימו היום בחירות. "רוב הציבור רואה את הסוף של הקואליציה", קבע דני קושמרו באולפן שישי, והראה כי 44 אחוזים נותנים לה מקסימום שלושה חודשים. הווה אומר, כמעט מחצית מהישראלים השתכנעו משטיפת המוח היומית של חדשות .12