ירושלים גדולה מסך מצעדיה
כשהרדיו באוטו שלי בישר ש"ההכנות ליום ירושלים בעיצומן", הג ברתי את עוצמת הקול. "המשטרה נערכת לקיום מצעד הדגלים", המ שיך הקריין, והזכיר לי שהיום החשוב הזה הלך והפך מיום של חגיגות שמחה ליום של ויכוח פוליטי מתיש ובלתי נגמר. ולא שאסור לדבר על היחסים בין מדינת ישראל לערביי ישראל, או בין מערב העיר למזרחה; אבל הבחירה להפוך את השאלה הזו לחזות הכל דווקא ביום ירושלים היא בחירה אומללה. הניסיון לצייר את ירושלים באופן בלעדי כמוקד של סכסוך ומחלוקת לוקה ברדידות ובצרות אופקים, ומועיל אך ורק למי שמתפרנס מהסכסוך והמחלוקת. ירושלים היא בראש ובראשונה התגשמות של חזון ישן חדש, ושחרורה הוא אות לעצמאות וליכולת של המדינה היהודית.
ירושלים לא לבד. היא מוצאת את עצמה מתויגת כ"שנויה במחלו קת" יחד עם שאר שטחי ששת הימים, ובהחלט יש קשר בין אופי הדיון על ירושלים לאופי הדיון על יהודה ושומרון.
יצא לי לא פעם לדבר בפני קהלים בחו"ל על הסוגיות הבוערות ביו"ש. תמיד אמרתי להם: זה לא משנה אם אתם בעד או נגד התיישבות יהודית, או בעד או נגד מדינה פלשתינית; לעולם אל תצמצמו את הקשר שלכם לישראל לשאלה הזו בלבד. לא ייתכן שאחרי 2,000 שנות כמיהה יהודית ו 150 שנות ציונות, הקשר בין יהודים לבין מדינת היהודים יקום וייפול על השאלה "באיזו מידה של הצלחה ישראל מתמודדת עם המציאות המורכבת שלפתחה". מי שפועלים בכל כוחם כדי לשכנע את יהודי העולם ש"הכיבוש", ורק הוא, הפריזמה שדרכה יש לעצב את היחס והקשר עם ישראל - הם לרוב גורמים אינטרסנטיים, ממומנים היטב, שלא מאוד אכפת להם לא מיהודי העולם ולא מישראל. מתחת למעטה של דאגה לזכויות אדם ולמוסר, עומדות שטחיות מחשבתית ודלות רוחנית.
ומהמשל לנמשל: תהא זו טעות להגדיר את הקשר לירושלים וליום ירושלים דרך הפריזמה הצרה של מצעד הדגלים. בין שאתם אוהבים את המצעד ובין שאתם סולדים ממנו, רואים בו אירוע חגיגי או אירוע בעייתי, אי אפשר שאלפי שנים של קשר יהודי עמוק לעיר - מעקדת יצחק, בתי המקדש, החשמונאים והמרד הגדול, ועד לתחילת העליות לעיר, היישוב הישן, העליות הציוניות, היציאה מהחומות, נפילת העיר בתש"ח והשחרור בששת הימים - יסתכמו בוויכוח על כן או לא שער שכם. לא שזו לא שאלה חשובה, אבל להפוך אותה לחזות הכל זו איוולת.
364 ימים בשנה אפשר לדבר על חסרונותיה ואתגריה של ירושלים. יום אחד בשנה, בכ"ח באייר, אפשר לשמוח שהיא בנויה, ולהתפעם מכך שאנחנו זוכים לראות ולהגשים את מה שחזו נביאים, פייטו משוררים וחלמו יהודים מדורי דורות. חג שמח!