מדינה במתיחת פנים

10 הצעות לכל מגרש בערד, 32 הצעות לכל מגרש באליכין, 14 ישובים בנגב ובערבה והגולן עתיד להכפיל את עצמו. מה עובר על המדינה? עופר פטרסבורג חושף כיצד עולם הנדל״ן מתחיל לגלוש לשוליים ומשתנה 180-ב מעלות

דנית שלו מהמרכז, אם לשלושה, תעשה יחד עם משפחתה את המעבר לעמק החולה בקיץ, שם קנו מגרש של 700 מ"ר אותו יתכנן ינון בן דוד, מתמחה בתכנון אדריכלי ועיצוב פנים. "אנחנו גרים בשכירות בקיבוץ במרכז הארץ וכבר כמה שנים מחפשים לקנות בית פרטי בקהילה קטנה וכל הזמן דברים התפקששו בדרך ואז התחילה הקורונה", מתארת שלו. "התחלנו שנינו כעובדי הייטק לעבוד מהבית, ופתאום המדינה נהיתה יותר קטנה והאפשרויות השתנו והתרחבו. המעבר העתידי לצפון אפשר לנו למצוא בדיוק מה שאנחנו רוצים, להישאר עם מרחב נשימה ולהשאיר הרבה פניות למשפחה ולעצמנו ולא להיות במסע המטורף הזה. אנחנו אוהבים את הטבע, יש לנו שלושה ילדים קטנים אנחנו רוצים שיגדלו בקהילה שהחברים הם משפחה. אחד הדברים שהשפיעו עלינו מאוד הם הרבה רילוקיישנים שחברים מסביבנו עשו, הבנו שזה לא כמו שהיה פעם. לא נשארים כל החיים במקום שבו נולדת וגדלת. הקורונה לימדה אותנו שהכי חשוב זה המשפחה הגרעינית והצפון יותר קרוב מאירופה או ארה"ב. במעבר הזה לצפון, אנחנו משיגים שלווה ורוגע, עם הבית שתמיד רצינו והסביבה הצעירה שרצינו. לא היינו עוברים למקום שלא היינו חשים שיש בו קהילה כמונו, שמגיעים מהמרכז ועושים את המעבר הזה ומייצרים לילדים עתיד קצת אחר". הזוג הצעיר אלון הרצנו ושירן עטרי, בני 28 עברו לפני ארבעה חודשים מגבעתיים לישוב ספיר בערבה התיכונה. בקרוב הם עומדים להתחתן. עד לאחרונה, הייתה שירן יו"ר אגודת הסטודנטים בסמינר הקיבוצים ועבדה כמחנכת כיתה א' בחינוך המיוחד בתל אביב וכעת עם המעבר לערבה, שירן מחנכת כיתה ט' בבית הספר "אדם ואדמה" בחצבה. אלון עבד כפקח וטרינרי בעיריית רמת גן וכמטפל בספארי, וכיום עוסק בחקלאות בעין-יהב. "הרגשנו שאנחנו רוצים לעצור את מרוץ החיים, לא להישאב אל המסלול הידוע ולנסות לחיות את החלום לפני שנתקבע בעבודה מסודרת ונביא ילדים", מסבירים בני הזוג. "החלום שלנו הוא להצליח להסתגל בקלות ולקיים חיי משפחה וחברה שופעים, לעסוק בדברים שבאמת מעניינים אותנו מבלי לחיות בלחץ של כסף וזמן. סגנון החיים שלנו היה מאוד עמוס ולחוץ. כיום אמנם העומס קיים, אך השהות והמחייה בערבה התיכונה משרה תחושה רגועה ונעימה יותר. אנחנו מאושרים ושלמים עם המעבר, וכבר מרגישים שכאן זה הבית. משהו השתנה בנו".

פריחה בגולן

אפקט הקורונה נותן את אותותיו על ענף הבנייה ובא לידי ביטוי בעלייה בבניית דירות מרווחות יותר, ועדיף בבית פרטי. אם בעבר הדירות הקטנות הן הראשונות שהיו נמכרות, כיום המצב שונה. אנשים לא מהססים להגשים בפריפריה המרוחקת את החלום הפרטי

שלהם. "בשנתיים האחרונות מאז החלה הקורונה, הגיעו אלינו 60 משפחות חדשות ונמשכת מגמת ביקוש גבוה של משפחות רבות הפונות למימוש רצונם להתגורר בערבה התיכונה, ביניהן גם בנות ובנים החוזרים לנוף ילדותם", מסביר רכז הצמיחה הדמוגרפית במועצה אזורית הערבה התיכונה, יונתן נריסנה, "המגיפה גרמה לאנשים לעצור ולהבין מה באמת חשוב בחיים, תוך רצון לשדרג את איכות החיים שלהם ושל ילל דיהם, להשקיע בחינוך ופרנסה, טבע ומשפחה, שקט ושלווה וקהילה מיוחדת במינה". ברמת הגולן מדברים על 1,500-כ משפחות שממתינות לאכלוס. לפי נתוני המועצה האזורית גולן, קצב הצמיחה הדמוגרפית ברמת הגולן גדול 200%-כב מקצב הצמיחה הכללי בישובים היהודים בישראל, ובל שנים האחרונות גדל הביקוש פי שלושה. כיום במועצה אזורית רמת הגולן מתגוררים 4,200-כ בתי אב ובמועצה המקומית קצרין 3,000-כ בתי אב. על פי התוכנית, 7,000-כ יחידות דיור ישווקו בשנים הקרול בות, 4,000-כ מהן בשנים הקרובות ביישובים הכפריים במועצה, כך שהצפי הוא שאוכלוסיית המועצה תוכפל וצפויה להגיע 8,400-ל בתי אב.

מחליפים דיסקט

בניגוד למדיניות העבר שלא פיתחה מקומות חדל שים, אלא דגלה בעיבוי ישובים קיימים, הממשלה החלה לשנות פוזיציה 180-ב מעלות. על רקע המהומות שידעה ישראל בשנתיים האחרונות, אלו שפרצו בערים המעורבות, ההשתלטות הדמוגרפית בצפון ובדרום וצעדות הדגלים הפלשתיניים - כל אלה הניעו את שרי הממשלה להתבטא ולקדם תוכניות מגירה לחיזוק הישוב היהודי מצפון עד דרום. בחודש האחרון פתח שר הביטחון בני גנץ את ישיל בת סיעת כחול לבן שהוא מקריא הודעת וואטסאפ ויראלית שכללה איומים מצד גורמים ערבים המבקל שים להשתלט על מדינת ישראל. לדעת גנץ, גם בלי לבדוק את אמינות ההודעה, יש אמת בדברים שנכתל בו ומכאן שיש להסתכל על ישראל בחזון של עשרות שנים קדימה. "זה לא רחוק מהמציאות", אמר השר גנץ בישיבת סיעתו, "אני מעריך שבתוך כמה שנים נהיה במצב שהמדינה היהודית תהיה בין גדרה לחדל רה. אנחנו במרחק כמה שנים מזה". לאור זאת קורא גנץ להקים את 'רשות המאה', כך שמדינת ישראל תיל ערך שכמחצית מהאוכלוסייה תתגורר בנגב ובגליל. אז לפני שתוקם רשות המאה, שר הבינוי והשיל כון זאב אלקין ושרת הפנים אילת שקד מבינים טוב את המצב והחלו "לחמם מנועים". לאחרונה אישרה הממשלה את הצעת שקד ואלקין להקים 14 יישובים חדשים בנגב, ביניהם עיר אובות בערבה שבמעלה עקרבים. לדברי ראש החטיבה להתיישבות בהסתל דרות הציונית העולמית, ישי מרלינג, "המטרה היא להביא גרעין מתיישבים ראשון שיתיישב בעיר אובות על בסיס תב"ע קיימת ואנשיו ישוכנו בתחיל לה במבנים יבילים. בהמשך תאושר תב"ע חדשה של עד 500 יח״ד, דבר שיפיח חיים באזור וייתן זריקת מרץ להתיישבות בערבה. הישוב יהיה בעל מאפיינים תיירותיים עקב סמיכותו לדרך הבשמים ולמצד תמר המקראית וישלב אוכלוסיות ממגוון המגזרים". קודם לכן אישרה הממשלה את הקמת העיר החרדית החדשה "כסיף" שליד ערד, היישוב הקהילתי "ניצנה" וחמשת יישובי מבואות ערד. עוד שבעה יישובים חדל שים יתווספו במרחב מזרח הנגב והנגב הצפוני. ״היינו כחולמים״, תיארה זאת השרה שקד. כמו-כן דנה הממשלה במתן הוראה לבחינת הקמת חמישה ישובים חדשים נוספים ואזור תעסוקה לאורך ציר באר שבע-דימונה, הצפויים לכלול 10,500-כ יח"ד. מדובר בציר בעל חשיבות ביטחונית ואסטרטגית נוכח הפרות סדר רבות שהתרחשו במקום בזמן מבצע שומר חומות. עוד דנה הממשלה בבחינת הקמת ישוב עירוני חדש, צפונית ליישוב להבים, הצפוי להכיל 15,000-כ

שר הביטחון, בני גנץ: "בתוך כמה שנים גבולות המדינה היהודית יקבעו בתוואי של בין חדרה לגדרה" צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יח"ד שיאכלסו 80,000-כ בני אדם נכון להיום המחירים באזור הנגב והערבה נוחים במיוחד, ולמתיישבים החדשים בערבה התיכונה מול צעים שטחים בהרחבות הקהילתיות במחירים נוחים. מגרשים של דונם נעים בין 200-300 אלף שקלים כולל פיתוח. לדוגמא: שטחי בנייה של חצי דונם ביישוב ספיר מוצעים במחיר של 130-כ אלף שקלים, במושב חצבה מחיר דונם מגרש עומד על 200-כ אלף שקלים ובמושב עין יהב מחירו של דונם מגורים 270-כ אלף שקלים.

עולם הולך ונעלם

אם בערבה התיכונה נפתחות כיום הזדמנויות לרכישת צמודי קרקע במחיל רים אטרקטיבים, במרכז הארץ מדובר במוצר שהולך ונעלם. נכון להיום, מרבית צמודי הקרקע נבנים במחוז צפון ודרום וביחד מהווים למעלה מ 50% מהתחלות הבנייה של צמודי הקרקע בישראל. למרות הביקול שים, צמודי הקרקע הולכים ו"מתאדים" מהמפה הנדל"נית, כך שעל-פי העל רכות, בתוך כעשור שיעור התחלות הבנייה של צמודי הקרקע ירד 34%-מ 16%-ל בלבד. הסיבה לכך נובעת ממדיניות תכנון הדוגלת בהגדלת הצפיפות בערים וניצול הקרקע. על בסיס זה גם רשות מקרקעי ישראל התמקדה בשנים האחרונות בשיווק קרקעות לבנייה רוויה ופחות בשיווק קרקעות לצמודי קרקע לבנייה עצמית או על-ידי קבלנים. לא פלא אם כך, שמתפרסם מכרז לבנייה עצמית, הביקושים גבוהים מאוד גם כאשר מדובר בערים מחוץ למרכז. דו"ח בנק ישראל שיצא לאחרונה ניסה למצוא הסל ברים לעליית מחירי הדיור בישראל. בדו"ח נטען, בין היתר, כי משבר הקורונה הוא שתרם לעליית המחירים והדבר נובע בין היתר מהמעבר המואץ לעבודה מהבית והצורך בריחוק חברתי, מה שהגדיל את הביקוש לדיל רות מרווחות וצמודי קרקע. "מאז פרוץ משבר הקורונה (מרץ ,")2020 נכתב בדו"ח, "מחיריהם של צמודי הקרקע עלו בשיעור חד יותר מאלה של שאר סוגי הדירות, וכך גם מחיריהן של דירות גן, לפחות עד אמצע ."2021 די אם נציץ על המתרחש במכרזי רשות מקרקעי ישראל כדי להמחיש את עוצמת הביקושים לצמודי קרקע גם באזורים מרוחקים. בערד לדוגמא, איש לא ציפה להצלחה מסחררת כזו כאשר שווקו בשכונת נול פים בעיר 226 מגרשים בשטחים של דונם עד שני דונם. המכרז נסגר עם ביקוש בשל מיים כאשר הוגשו 2,200 הצעות רכישה, 10-כ הצעות לכל מגרש - במחירים שלא ייאמנו: עד 2 מיליון שקל למגרש, לא כולל פיתוח. עד לפני כמה שנים, בקושי פזלו לכיוון, והמכרז נסגר ללא מציעים. המצב די דומה בישובים באזור השרון הצפוני. באוקטובר 2021 שווקו מגרשים לבניית צמודי קרקע דו משפחתיים במול שב אליכין שבעמק חפר, שעד לאחרונה לא נחשב לישוב מבוקש במועצה. בסך הכל הוגשו 732 מציעים, 32-כ הצעות לכל מגרש, במחיר של כ-2 מיליון שקל לרבע דונם, כולל פיתוח. צפונה משם, לכיוון הישוב הקהילתי נול פית, הממוקם 16-כ ק"מ מקריית אתא, שם נסגר לפני פחות משנה מכרז במחיר של 1.4-1.6 מיליון שקל לקרקע ליחידת דיור, בשיעור של 150% בממוצע יותר מהערכת שמאי. במקרה הזה לא מדובר בצמודי קרקע, אלא על בנייה מדורגת בצפיפות נמוכה. בין השנים 2019-2020 נכשל המכרז 8 פעמים. עליות המחירים במכרזי רמ"י משפיעות כבר עתה על מחירי בתים פרטיים בנויים. עיון בעסקאות לרכיל שת קוטג'ים דו משפחתיים שבוצעו במהלך חודש מרץ בכל הארץ, מעלה כי קוטג' דו משפחתי בראשון לציון נמכר 4.5-כב מיליון שקלים, בכפר סבא נמכר קוטג' תמורת 4.3-כ מיליון שקלים, בבאר יעקב נמכר 4.8-ב מיליון שקלים ובאבן יהודה, קוטג' דו משפחתי נמכר תמורת 4.68 מיליון שקל. צפונה משם, לכיוון זכרון

צילום: באדיבות ינון בן דוד, בעל ביתה של דנית שלו בעמק החולה.