צעד קדימה, שניים אחורה
השרים מנסים להניע את משרדיהם באמצעות שורת מהלכים - אך טובעים בים הביורוקרטיה ● האתגר: להוביל שינוי - ולרכוש באמצעותו את אמון הציבור ● כתבה אחרונה בסדרה
משרד המשפטים על ציר ההתקדמות
בתקופת גדעון סער במשרד מונו 133 שופטים ורשמים וארבעה שופטי עליון, לאחר תקופה ארוכה שבה מינויי השופטים היו תקועים. כמו כן, מונתה לראשונה יועמ"שית אישה, גלי בהרב מיארה. עם מינויה, פעל המשרד למינוי שורה של משנים ליועמ"ש. עו"ד עמית איסמן מונה מינוי של קבע לפרקליט המדינה. רפורמה נוספת שהוביל סער היא בשימוע פומבי למועמדים לעליון בוועדה לבחירת שופטים. עם זאת, לא מדובר בראיון פומבי על ידי פוליטיקאים מהכנסת כפי שקורה בארה"ב - אלא בפומביות הדיון בוועדה בשלב המקדמי. סער הרבה לאשר תקנות ורפורמות מסוגים שונים. כך, למשל, אישר תקנות המקילות על עדות נפגעי עבירות מין בבתי המשפט שלא בפני הנאשם; וכן אישר את תקנות הקנאביס. סער גם העביר כמה חוקים שתואמים את תפיסת עולמו, ובהם תיקון החוק המסמיך את בתיהמ"ש הכלכליים בבתיהמ"ש המחוזיים בת"א ובחיפה לעסוק בפשיעה כלכלית, וחוק בתימ"ש קהילתיים שעבר בקריאה ראשונה. יאיר אלטמן
משרד הבריאות מאבק לקיים הבטחות
תחת ניצן הורוביץ, שינה המשרד גישה למול המאבק בקורונה. מסגרים והגבלות גורפות - להתמודדות ללא סגרים וכמעט ללא כל הגבלות. עם זאת, בבתי החולים טוענים שעדיין לא קיבלו את מלוא התקנים והכסף שהובטחו בקורונה. לצד הקורונה, המשרד מתמודד - עד כה ללא התקדמות או הצלחה - עם משבר גדול נוסף: קיצור תורנויות הרופאים המתמחים מ 26 שעות ל 16 שעות. הורוביץ הרבה להכריז ש"הרכבת יצאה לדרך" ושהוא נחוש להוביל את המהלך, אך כרגע קיצור התורנויות תקוע בתחנה ולא נראה פתרון באופק. בינתיים, הורוביץ ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי מסתבכים עם ההבטחות שנתנו למתמחים. הורוביץ לומד להבין שאין פתרונות קסם. נושא האלימות נגד צוותי רפואה נדרש לטיפול מיידי, וכן נושאים של פיקוח על מזון ועל מוסדות הרווחה והתמודדות עם התרופפות אמון הציבור בחיסונים. לעומת כל הנושאים הללו, זוכות לתשומת לב חריגה בכהונתו של הורוביץ פעולותיו לטובת קהילת הלהט"ב. מיטל יסעור בית אור
משרד התחבורה בעיות תנועה
חזון לשינוי יש, אבל הפתרונות ויישום ההחלטות שאמורים להביא לשיפור ייקחו זמן רב. שרת התחבורה, מרב מיכאלי, הצהירה עם כניסתה למשרד שהאזרח עומד במוקד העשייה; שתחבורה ציבורית נגישה לכל, במחיר סביר, היא בראש מעייניה. אבל אין התקדמות בבסיס, שהוא שיפור השירות. הבעיה המרכזית היא נושא העסקת הנהגים. בהיעדר תנאים, אף אחד לא רוצה לעבוד במקצוע. אלפי אוטובוסים חדשים ולא מזהמים אמורים להיכנס לשירות בשנתיים הקרובות, אבל ללא נהגים נראה שכל ניסיון לשפר את התחבורה הציבורית לא יצלח. תחבורה ציבורית יעילה ונכונה תקל את העומס בכבישים, ההולך ומחריף. הרכבת, שיכולה להוות אלטרנטיבה יעילה, תקועה עם עבודות פיתוח שיסתיימו רק בעוד כמה שנים. גם הרכבת הקלה טרם החלה לעבוד, אם כי המשרד לוחץ על הגז כדי שלפחות קו אחד יהיה פעיל כבר בסוף השנה הנוכחית. ואגב עבודות: עומס עבודות התשתית בגוש דן, גם אם נועדו לשפר, פוגע כרגע בכל. בעיה נוספת שטרם נפתרה היא סוגיית השירות לאזרח. אם כן, תוכניות יש למכביר אבל הביצוע איטי, חסמים ביורוקרטיים עדיין קיימים לרוב - וזה משהו שהיה צריך להיעלם מזמן. קשה לומר שבעשור הקרוב - או לפחות במחציתו הראשונה - נראה שיפור. שלומי דיאז
המשרד לביטחון הפנים הזדמנויות לצד משברים
במשטרה שוררת "אכזבה גדולה", כלשון קצין בכיר, מאי ההיענות של הממשלה לדרישת המפכ"ל לתגבר את הארגון באלפי שוטרים נוספים אל מול שלל המשימות והאירועים הביטחוניים שהמשטרה נדרשת לעמוד בהם. חרף ההבטחות, יש עדיין תחנות משטרה, גם במגזר הערבי, שחסרים בהן עשרות שוטרים כדי למלא את כלל המשימות. האכזבה, אומרים בארגון, כפולה משום שגם סוגיית שכר השוטרים לא טופלה. עם זאת, השר לביטחון הפנים עמר בר לב ומנכ"ל משרדו יכולים לרשום לעצמם הישג בהוצאה לפועל של מבצע "מסלול בטוח" למיגור הפשיעה במגזר הערבי. הישג נוסף קשור בהפקת לקחים ממבצע שומר החומות, ויצירת מוכנות טובה יותר לתרחיש הייחוס שממנו נגזר בניין הכוח של מג"ב עם הקמת חטיבה של אנשי מילואים ומתנדבים, ובהמשך הפיכתו למשמר הלאומי. המשטרה הוכיחה בשנה האחרונה יכולת מודיעינית ומבצעית טובה יותר באירועי קיצון, כמו הלוויית הרב קנייבסקי זצ"ל, אתגרי הרמדאן ומצעד הדגלים. שירות בתי הסוהר עבר אף הוא מהפכה בשנה האחרונה בכל הנוגע לעולם הטכנולוגי. גם עולם הכבאות קיבל דחיפה. בתחילת הדרך נרשמה מתיחות בין בר לב למפכ"ל קובי שבתאי, כפי שניתן היה לצפות ממפגש בין שני אנשים בעלי תפיסות עולם מנוגדות. בר לב לא אהב את השימוש באלות והציף למפכ"ל פניות מארגוני זכויות אדם שונים, עד שהבין שהמשטרה אינה סניף של בית מרקחת. כיום יחסיהם של השניים מתוארים כ"מצוינים". איציק סבן
משרד הדתות הכרעות שעוררו סערה
עם הקמת הממשלה, התברר בצורה חד משמעית שיש מעט מאוד שניתן להסכים עליו, למעט דגל אחד - דגל הדתות. השר מתן כהנא הסתער על התפקיד ויזם רפורמות שעוררו סערה גדולה בציבור החרדי - כשרות, גיור, מינוי רבני ערים ומינוי רב ראשי ציוני דתי. הח"כים החרדים זעקו, הח"כים החרד"לים זעמו, אך הרכבת המשיכה לדהור. בבחינת מצב הדברים אחרי שנה - נראה שהרכבת נתקלה בקיר ברזל יצוק. קשה לומר עדיין מה יקרה לרפורמות כהנא, שכרגע כלל אינו שר הדתות אלא סגן השר בשל אילוצים פוליטיים. הסיכויים להעביר את הרפורמה בגיור כמעט אפסיים. נראה כרגע לפחות שגם הרפורמה בכשרות, שעברה את המשוכות החוקתיות, אינה מתקדמת אף שלכאורה ניתן להפעיל אותה ב 1 בינואר .2023 עד כה מונו רבני ערים בודדים, כולם בערים קטנות, והשעון מתקתק לקראת הבחירות לרבנות הראשית באמצע .2023 במקביל, חתום כהנא גם על מתווה מירון שקרס ברגע האמת. גורמים במשרד האשימו את המשטרה במחדל, אך לא מדובר באות כבוד גם להם, וייתכן מאוד ששפכו את התינוק עם המים לקראת השנה הבאה. קשה לראות כיצד ייצא כהנא עם הישגים משמעותיים בקדנציה הנוכחית, כי לפעמים כוונות טובות פשוט לא מספיקות כשפותחים במלחמת עולם דתית. חנן גרינווד
משרד התרבות והספורט עניין של יחס
השר חילי טרופר מתעקש ליצור דינמיקה אחרת בין המשרד האפור שבראשו הוא עומד לבין עולם התרבות החבול שלאחר הקורונה. בכל הקשור לעולם הספורט, הסיפור הרבה יותר מורכב. פקידות הספורט לא מעוניינת בשום שר שיפריע לה להמשיך בענייניה. כפי שלא התרשמו מלבנת ולא ספרו את רגב, גם השר טרופר הוא מבחינתם עוד דמות שעוברת במקרה במשרד. קדנציה אחת קצרה והמון כוונות טובות לא יספיקו לעקור מהשורש את השלטון הפקידותי, האוחז בענף בצווארו עד אובדן הכרה. עדי רובינשטיין
משרד התיירות לעורר את השטח
רגע לפני הקורונה שברה ישראל שיא במספר התיירים הנכנסים. עם תחילת המשבר המספרים ירדו משמעותית, והאתגר הוא להחזיר את התיירים. שר התיירות יואל רזבוזוב פעל מכניסתו לתפקיד לפתוח את השמיים ולהקל על תיירים זרים בכניסה לישראל. ההערכה היא שעד סוף יוני נחצה את רף מיליון הנכנסים. עם זאת, בענף מתמודדים עם לא מעט קשיים. נמל התעופה רמון עומד כמעט שומם, כיוון שתיירים זרים לא ממהרים להגיע לאילת. אתגר נוסף הוא המחירים בבתי המלון בישראל, שבגינם בוחרים רבים לטוס לחו"ל במקום לנפוש בארץ. שמעון יעיש