איגרת תשובה לרה"מ
אני מכונת הרעל. אני זה שסגד לאיש אחד, ואני ִשְעבּדתי מדינה שלמה לצרכיו.
נכון, אדוני ראש הממשלה, כמו שכתבת באיגרת: אני הקנא שמפעיל את מכונת השנאה עצומת הממדים ששורפת את האחרים.
אתה קורא לי בשמות, אדוני ראש הממשלה, ואני נד לך. כמו כן, מעוניין לספר לך שימיו של הפטנט הזה ספורים. אני באופן אישי, ונדמה לי שעוד רבים מחבריי לימין, שותפים לתחושה חדשה ולא לחלוטין בלתי נעימה - הפסקנו להיעלב.
עמיתך, ראש הממשלה החליפי, התייחס אלי בעבר כאל לא נורמלי, ונדמה שאפילו פעם אחת נפלט לו בטעות כינוי גנאי לכיווני, כזה המתכתב עם הפר שות גוף. קורה לכל אחד. בקיצור, אם עבורך אתנדב בשמחה להיות מכונת הרעל, הרי בשביל יאיר לפיד אהיה הדבר ההוא, זה שהייתי מבטא לו היה לי האומץ הציבורי של לפיד. מה שיעשה אתכם מאושרים, חברים.
מה שקורה לשלל התארים החדשים שבהם אתם מזכים אותי מדי פעם הוא מה שקרה ל"ביביסט" הישן והטוב. קראתם לי "ביביסט", אני מעריך שמתוך כוונה להעליב, אבל אני רק נזכרתי בבית אחד מתוך שירו של נתן אלתרמן: "אם צריך אתהלך בסחבות כלוב שת קטיפה מבריקה, אם צריך אקרצף רצפות ואהיה בעיניי כמלכה". מאז אני מציג את עצמי כ"ביביסט" ועושה זאת תמיד בקול רם מדי ובחזה נפוח מגאווה. זו הקטיפה המבריקה שלי, זה הכתר.
אני מדבר על הוודג' שלכם. על הממלכתיות שאותה אתם מסרסרים, על הכיפה שהפכה לחילול השם, על המעשה המגונה שביצעתם בדמוקרטיה הישראלית
מה שכן, יש שינוי קטן בכללי הטקס: אין פזמון, תר קדו. רוצה לומר, לא תבוא יותר תגובת נגד לניסיונות ההעלבה. עד כאן ההודעה הקטנה. ההודעה הגדולה שאותה אולי יהיה לכם קצת יותר קשה לעכל היא זו: נפתלי ויאיר, לא נותר דבר מהפסאדה.
ניסיתם בכל הכוח, את זה אי אפשר לקחת מכם, אבל אולי קצת יותר מדי בכוח. כמעט שנה שאתם מגלגלים את הבלוף המעונב, מסתדרים מול הראי מדי בוקר ומשוכנעים שלא קרה שום דבר שטיפת מייק אפ לא תוכל לתקן. מפרטים הישגים מומצאים, פותרים במזומן כל דילמה ערכית, מנסחים איגרות מאחדות, והכל בממלכתיות חגיגית משהו דלישס.
אלא שבלי לשים לב קרו לכם שני דברים: האחד, זאת נהייתה העבודה היחידה שלכם, לגלגל את הבלוף; הדבר השני שקרה, והוא קצת יותר מצער - רואים לכם הכל, חברים. ואחרי שרואים, מבינים, נעבעך, שאין כל כך ממי להיעלב.
אני מדבר על הוודג' שלכם. על הממלכתיות שאותה אתם מסרסרים, על הכיפה שהפכה לחילול השם, על המעשה המגונה שביצעתם בדמוקרטיה הישראלית. לטוב או למוטב - הפוזה מתה. שנה של הרמת מסך עשתה את שלה, אתם יכולים לנוח. המשיכו נא במא מציכם להישאר בשלטון, רק שעל הדאווין המוסרי אתם יכולים לוותר.
איבדתם את המנדט לקבוע מה "מוסרי" ומה "מכו ער". אל תכנו אחרים בשמות, זה מגוחך. קרה לכם משהו שאיש לא צפה: את נקודת הייחוס המוסרית של מדינת ישראל, שהיתה נעוצה בטבורו של מחנה השמאל מרכז, העברתם במו ידיכם אל מחנה הימין, וככל הנראה שם היא תישאר.