מעשה בר' אורי זוהר ובריש לקיש

כשראיתי את כתבתה של סיון רהב מאיר על ביתו הצנוע של הרב אורי זוהר ז"ל בירושלים, הרגשתי שאני רואה מדרש.

האיש שקירב רבים לתורה הלך לעולמו סמוך לחג מתן תורה, ואולי לכן המדרש שנזכרתי בו הוא אגדה ידועה, שחלק מהפרשנים ממקמים גם אותה בזמן מתן תורה.

על פי האגדה, כשעלה משה לשמיים, ראה את הקדוש ברוך הוא יושב ומקשט את אותיות התורה. כששאל משה את אלוקים למה הוא עובד כל כך קשה על כל אות, סיפר לו אלוקים שבעוד כמה דורות יקום איש גדול בישראל בשם רבי עקיבא, והוא "עתיד לד רוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות". משה מבקש לפגוש את רבי עקיבא, ואלוקים מטיס אותו קדימה בזמן ומושיב אותו בשורה האחרונה בבית מד רשו של עקיבא, שם הוא משתאה לנוכח העתיד של עמו, שדורות אחרי מותו עדיין דורש הלכות מתוך התורה שנתן לו.

את התנועה בזמן עשה אורי זוהר בעצמו. הוא נע בחייו לאורך כל ציר הזמן הישראלי יהודי: מחיי השעה התל אביביים ישראליים, שהוא היה אחת הדמויות שעיצבו אותם בשנות ה ,60 כחבר דומיננטי בחבורות "כסית" ו"לול" ועד לחיי הנצח הירושלמיים יהודיים, בעולמה של תורה, שגם בו קנה מקום של כבוד.

ייתכן שהיכולת הזו לנוע בזמן בכוחות עצמו זיכ תה את הרב אורי זוהר גם ביכולת לראות את העתיד של עמו מבלי לקום מהכיסא, אבל לזה עוד נגיע...

המרכז הוא העתיד של כל מטוטלת, והעתיד הזה ישב לצידו של סבא אורי בדמותו של אחד הנכדים המשותפים לו ולאריק איינשטיין ז"ל

כאמן, נדמה לי שהמאפיין הכי בולט של אורי זוהר היה האנרגיה שלו. בתוך החבורות האמנותיות שהת קבצו סביבו הוא היה המנוע. פראי, מתריס ומלא חיים, הוא הצליח להיות בעת ובעונה אחת האיש שמחולל את המערבולת היצירתית בקרב הכישרונות הגדולים של חבורת "לול" והבמאי המפוקס שמנציח אותה. ואז מתישהו זה קרה: מספרים על השודד התלמודי ריש לקיש, שפגש בנהר הירדן את רבי יוחנן שאמר לו "גבורתך לתורה!". האמירה הזו שינתה את חייו של ריש לקיש והפכה אותו לאחד מחכמי ישראל הגדולים. אורי זוהר הוא בעיניי ריש לקיש מודרני. אני לא יודע מי, או אם היה לו רבי יוחנן משלו, אבל אני יודע שהאנרגיה הבלתי נלאית של זוהר, העיניים הגדולות שלו, חיפשו ומצאו את האינסוף היחיד שיכול להשביע סקרנות אינסופית.

גם תנועת מטוטלת רחבה, כמו זו שהסקרנות והאנ רגיה של זוהר אפשרו לו לבצע בחייו, סופה לפגוש את המרכז.

המרכז הוא העתיד של כל מטוטלת, והעתיד הזה ישב לצידו של סבא אורי בדמותו של אחד הנכדים המשותפים לו ולאריק איינשטיין ז"ל.

הנכד הזה, בחור חרדי, יוצא יחידה קרבית, שסבא אורי אמר עליו "הילד הזה צדיק", הוא התוצאה של תנועת המטוטלת של סבא שלו - קצת ריש לקיש וקצת רבי יוחנן, והחיבור המיוחד הזה הוא מפתח חשוב לעתידו של עם ישראל, שרבי אורי זכה לראות בחייו.

"הייתי רוצה קודם להיות קצת סלב כמוך, ואז לח זור בתשובה..." אמר הנכד באותה כתבה נדירה. הסבא צחק, ואני חשבתי שיש לנו עתיד.