50 שנים אחרי: הוענק ללוחם אות המערכה
יגאל עזריה נלחם במלחמת יום הכיפורים בגדוד שלא היה רשום בו ● "רציתי לקבל את האותות, אבל לא היה לי כוח נפשי לטפל בכך"
במשך עשורים סחב יגאל עזריה את חוויותיו הק שות ממלחמת יום הכיפורים. כל השנים, מסיבות טכניות בעיקר, צה"ל לא דאג להעניק לו את אות המלחמה - אות שקיבלו על פי חוק כל הלוחמים שלקחו בה חלק. השבוע נעשה התיקון.
50 שנה לאחר תום המלחמה, הוא קיבל ביום רביעי האחרון בטקס מרגש את אות המערכה מידי ראש אכ"א, האלוף יניב עשור. עזריה לא קורא לעצמו גיבור, אף שסייע בפינוי פצועים בשטח והוא סובל מאז מהלם קרב. אלא שלאחרונה נרתמו למשימה בני משפחתו, שהעלו את סיפורו מול רשויות צה"ל, מהלך שהת גלגל לכדי סגירת מעגל.
עזריה לחם עם הכוחות הפו רצים במלחמה אל המובלעת הסורית במזרעת בית ג'אן. גדוד עמוס, שבו לחם, התפזר לכל עבר במהלך הלחימה הקשה שהתחו ללה בשטח, ויצא מתפקוד פעיל. הוא עצמו נפצע בקרב ונלחם עם יד מרוסקת. מפקד הטנק שלו, גבי קורצברג, נהרג.
"זו היתה לחימה מאוד קשה", הוא מספר ל"ישראל היום", "היינו אוסף של לוחמים מכל מיני גדו דים וכוחות שהתקבצו במקום אחד. התגבשנו בדרך ליעד. לא היו לנו אבא או אמא מסודרים. זה הביא לידי כך שכשרוב סגל הפיקוד נפגע, הגדוד התפרק תוך כדי הלחימה. החבר'ה פשוט נע למו. לכן סיפורו של כוח עמוס לא סופר מעולם וגם לא קיבלנו אותות, או שלפחות אני לא קי בלתי כי לא הייתי רשום למעשה בשום כוח רשמי".
אחרי סיום המלחמה, סבל עז ריה במשך שנים ארוכות מנכות ומהלם קרב. בשנת 1977 הוא הת חתן עם אזרחית אוסטרלית, ומאז הוא מתגורר במלבורן.
"רציתי את האות הזה של המ לחמה כדי לסגור מעגל", הוא מגלה, "רק שלא היה לי כוח לר דוף אחרי צה"ל ולטפל בכך".
מי שנרתמו למשימה המרג שת הם אחיינו ונכדו. השניים פנו לקצינת פניות הציבור של צה"ל, שפעלה מול משרד הביטחון והצ בא. סיפורו של עזריה הגיע עד ראש אכ"א, שהחליט כי נכון שהוא יקבל את האות בטקס מסודר ור שמי, כראוי לאומץ ליבו, להקרבה וללחימה שלו במערכה, ובוודאי לנוכח המחיר האישי ששילם לאורך השנים מאז המלחמה.
ראוי שהסיפור ייזכר
בטקס המרגש אמר ראש אכ"א, אלוף יניב עשור: "אני שמח שני תנה לנו הזכות להודות לך על תרומתך הרבה במלחמות ישראל. אתה ובני דורך, לוחמי צה"ל של חמתם להגנת המדינה בשנותיה הראשונות, סימנתם לנו מורשת ונתיב גבורה מחייב. בשם צה"ל כולו אני מצדיע לך".
יגאל עצמו סיכם ואמר: "ראוי שיוכר סיפורו של כוח עמוס, שהיה הכוח הראשון לפרוץ למו בלעת, שנשכח בגלל שהגדוד פורק. התרגשתי מאוד לקבל את אות השירות הקרבי, אות מלחמת ההתשה ואות מלחמת יום הכי פורים. שנים רציתי את האותות הללו, וכעת התחושה היא שסג רתי מעגל".