עיר הילדים והכדורסל
מהפרקט של אולם הפחים ועד ליציע על שמו של עופר אשד באולם החדש. חולון עושה היסטוריה
ברחוב 1בחולון,קדושי קהיר 13 בשכונת נאות רחל
גר פעם המלך של העיר. קראו לו יש ראל אלימלך. כיאה למלך, גרו קלרה ואלברט אלימלך יחד עם ילדיהם שלי וישראל, או שרוליק כפי שקלרה כינתה את בנה האהוב - בדירה מספר 1 בקומה הראשונה בבניין. ככה שלשרוליק יהיה קל לדלג את המדרגות בקפיצות ענק, וללכת עם התיק הענק שלו לאורך הרחובות אילת וההסתד רות בואכה אולם הפחים שנמצא ברחוב אחד במאי.
אני גרתי בקומה השלישית, צעיר אמנם משרוליק בשש שנים, אבל כבר מזהה את הסצנה הנרקמת לה מתחת לאף שלנו. קלרה היתה מארחת את כל החבר'ה האלו מהקבוצה אצלם בבית לפגישות גי בוש. הבן שלה, ניב בוגין, משה רייס, ליאור שטרן, דוד כהן, אייל שלום, אורן שילוני, אבי מאור שהכי נוי שלו היה "כושי", למרות ששם המשפחה במקור היה בכלל סקורושביץ', מוטי דניאל, מייקל קרטר ואחרים שהרכיבו את האגדה.
אני שיחקתי בילדים של הפועל חולון. התאמנו בשתיים בצהריים, ולקראת ארבע או חמש הגיחו הבוגרים לפרקט של אולם הפחים, שאז עוד לא נקרא פחים, כי לוחות הפח הורכבו שנים אחר כך. בלפור, איש המשק, היה מתחכם איתם, וירח, עוזרו של בלפור, עמד מתחת לסל והחזיר להם כדורים, אחרי ששעה קודם עלה לתקרת האולם ותלה דליים שיעזרו לעצור את הדליפות מהגג.
ב 1977 הייתי בן ,12 ובקבוצה שלי שיחק מיקי דורסמן, שתמיד איחר לשלם את החוב החודשי, ולא קיבל בול להדביק בפנקס החבר של מועצת הפועלים. מוטי הלרמן המנהל היה שואג עליו, ודו רסמן לא שכח לו את זה, ויום אחד קנה את הקבוצה ולקח איתה אליפות היסטורית.
בשנה הזאת, ,'77 חולון שיחקה בליגה השנייה, ומשחק העונה על העלייה היה מול בית"ר ת"א. באימון הצהריים לא השגנו כרטיסים למשחק, אבל אמרו לנו - תבואו ותיכנסו. הגעתי בשבע, חצי שעה לפני, ואני זוכר סדרן מרושע עומד בכניסה ומגיף את דלת הברזל הכבדה, הכחולה, מול הפנים שלנו. היו לי דמעות בעיניים. נשארנו בחוץ והצצנו דרך החרכים איך עופר אשד, גדול שחקני חולון, שעבר עונה קודם לבית"ר, מרסק לנו ולעוד 2,500 צופים את החלומות. בגיל ,36 עייף וגם מעשן סיגריה בפסקי הזמן, אשד היה משחק בלי להתאמן, אבל הוא היה מספק קאנון כדי לקלוע 23 מתוך 65 הנ קודות, ובית"ר ניצחה אותנו 55:63 ועלתה ליגה. עונה אחר כך, עם מאמן צעיר ואלמוני בשם פיני גרשון, חולון עלתה, ואלימלך היה המלך, רק בן .18
אתמול עברתי ביציע על שמו של עופר אשד באולם החדש בחולון. לידי ישב חברי עידו אשד, בנו של עופר, ועכשיו פרשן הכדורסל הנהדר של העיתון. אם לא ניחסתי ניחוס ענק, ועונת הכדורסל הסתיימה באליפות אדירה של חולון, פעם שנייה בהיסטוריה )אלא אם כן הרצליה ניצחה, אחרי סגי רת הגיליון, וכפתה משחק אחרון בתחילת השבוע(. חולון, עיר הילדים, היא גם עיר הכדורסל החשובה בישראל. יש עוד ערי כדורסל טובות, אבל בחו לון מדובר בענף שהוא עוגן של עשרות שנים עם 1,200 ילדים במחלקות הצעירות. תחשבו איפה גיא גודס היה בתחילת העונה, ואיפה הוא עכשיו. מפוטר מראשל"צ האחרונה, ועכשיו על גג העולם.
אדם נשך 2האחרונות,כלב. מכבי ת"א כבר לא אלופת הליגה כאן. מכבי זכתה בארבע האליפויות
אבל בעשור האחרון איבדה חמש פעמים את הכתר - למכבי חיפה, פעמיים להפועל ירושלים ואפילו למכבי ראשל"צ שירדה עכשיו ליגה. מכבי "איבדה" את האליפות, כי מעבר לא תוס "לשלטון בחרתנו", שהיה שגור בחבורת שמעון מזרחי/שמלוק/מוני פנאן, וקצת פחות אצל דיוויד פדרמן, הפערים שאיתם פתחה מכבי מהיריבות, כולל בעונה הנוכחית - הם לא כוחות. התקציב של מכבי הוא כ 80 מיליון שקלים. התקציב הגדול הבא, של הפועל ירושלים - 30 מיליון. חולון חיה מ 13-12 מיליון... ואם הרצליה תהיה בסוף אלופה, מדובר בבדיחה - פחות מ 7 מיליון שקלים. שכר כ ל שחקני הרצליה נמוך בהרבה ממה שמרוויח סקוטי ווילביקין. להרצליה אין אפילו אולם משלה. ביתה הוא אולם בית הספר "היובל" בעיר. יש בו 1,200 מקומות.
אם נסתכל על עשר המשכורות הגבוהות בליגה, כמעט כולן משולמות במכבי ת"א. הכוכבים הגדו לים של חולון והרצליה, ג'ו רגלנד וצ'נאו אונואקו, משתכרים כעשירית משכרו של ווילביקין - כ 150 אלף דולר כל אחד. בין הישראלים שלא משחקים במכבי, בר טימור מהפועל ת"א הוא בעל השכר הגבוה - בערך כמו כוכבי חולון והרצליה. כסף לבדו לא מבטיח שום דבר, לא אליפות, גם לא גביע. מכבי ת"א נותרה הפעם חסרת כל. עזבו את הכישלון באירופה, למרות סילוק הקבוצות הרו סיות. גם בישראל יריבותיה מריחות את חולשתה מרחוק. הישראלים הטובים באמת כבר לא רוצים, ולא רצים לשחק אצלה. הם יודעים שיש להם סי כוי טוב להתנוון, כפי שמכבי, פעם מדורת השבט, התנוונה בחשיבה וביצירתיות שהיו אמורות לח פות על תקציב נמוך באירופה. אימפריות נופלות מבפנים, ועד שלא יבינו את זה שם - אירועים כמו שראינו עכשיו בחולון, בהרצליה או בירושלים - יחזרו במהרה.