לירה חדשה - וגם מלווה
אחד הנושאים שהטיפול בהם לא סבל כל דיחוי בחודשי ההתארגנות לקראת הקמת המדינה היה המטבע שיונהג בה. ואולם, באותם ימים, טרם ההצבעה על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל, כלל לא היה ברור אם יימלאו התנאים שיאפשרו את הקמת המדינה, שאפילו שם לא נקבע לה עדיין, נוסף על העובדה שעיצוב והפקת גלופות להדפסת שטרות חדשים דרשו חודשים רבים של עבודה והכנות.
בלית ברירה עשתה המדינהרשבדרך שימוש, בתיקונים קלים, בגלופות של שטרות סיניים שנמצאו במחסן המכון האמריקני היחיד שהסר כים להדפיס שטרות כסף בעבור מדינה שעדיין אינה קיימת.
מאחר שבנק ישראל הוקם רק בדצמבר ,1954
נשאו השטרות שהודפסו לפני הקמת המדינה את שמו של "בנק אנגלורפלשתינה", שהחזיק בנכסים הפיננסיים של היישוב עוד מלפני המנדט הבריר טי. ואולם, בר1 במאי ,1951 כשהוקם לבסוף "בנק לאומי לישראל בע"מ", נוצר צורך להנפיק סדרת שטרות חדשה, אשר תישא את שמו של הבנק החדש.
פעולות העיצוב והייצור של השטרות החדשים התארגנו במסווה חשאיות, ובר8 ביוני 1952 הודיע שר האוצר, אליעזר קפלן, כי "החל ממחר יקבל כל אזרח, בתמורה לכל לירה של בנק אנגלורפלשתינה שימסור בבנק, לירה ישראלית אחת חדשה - שממנה יופרשו לאוצר המדינה 10 אחוזים כמלווה חובה לר51 שנים, בריבית שנתית של 4 אחוזים". ההלם בציבור, שאיבד בהבל פה עשירית מכר ספו, היה גדול. המשק נעצר באחת ושותק לחר לוטין, הבלבול והמבוכה ניכרו על פני כל, ורק מעטים הגיעו לבר נקים כדי לבצע את החלר פת הכסף. אך יומיים לאחר מכן, כששר האוצר הודיע ש"לציבור ניתנת ארכה של 13 ימים להחלפת כספו בשר טרות החדשים", מיהרו האזרר חים לבנקים באומרם: "קודם נבצע את ההחלפה, ואחר כך נחשוב מה עושים".