כבר אז שאלו: עד כמה יעלה שכר הדירה?
בתחילת 1940 פרסמו שלטונות המנדט הבריטי את "פקודת הגבלת שכר הדירה", שאומצה כלשונה עם הקמת המדינה על ידי הדין הישראלי, שכן לישראל הצעירה היו נושאים בוערים יותר לחוקק בעבורם חוקים מיוחדים. גם כשחוקק לבסוף בישראל חוק הנוגע לנושאי דיור ("חוק הגנת הדייר תשי"ד, ,)"1954 אימץ החוק החדש את רוב סעיפי הפקודה המקורית מתקופת המנדט.
באמצע יוני 1952 התפרסם דו"ח של ועדת מומחים, שהוסמכה על ידי הממשלה כבר ,1950רב כדי לחקור ולהמליץ על שכר הדירה. נושא זה נגע למאות אלפי משפחות בישראל, שכן 1952 היתה הר21 במניין השנים שבהן שכר הדירה למגורים בארץ לא הועלה - עובדה שיצרה מתיחות קבועה בין בעלי הנכסים והדיירים, שהובילה לעימותים רבים, ואף לתגרות ידיים ולר תביעות הדדיות שהתבררו בבתי המשפט.
במסקנותיה לא נענתה ועדת המומחים לדרישת "ועד בעלי הבתים" להעלות מייד את שכר הדירה בסך של 7-5 לירות לחדר, בהתאם לאזורים שונים. "מתברר שברוב המקרים הדיירים מסתדרים עם בעלי הבית בנוגע לשכר הדירה", דיווח יו"ר הוועדה, אינג' שלמה שבתי, שהודיע ש"מאידך - הקפאת שכר הדירה תבוטל, והצדדים ידונו ביניהם ברוח טובה על התשלום".
נמסר שרק במקרה של חוסר הסכמה יוזמנו הצדדים לדיון בוועדות מור מחים מיוחדות, שבהן יכהנו נציגי דיירים ובעלי בתים. ועדות אלה יפעלו בהנחיית בתי משפט השלום ברחבי הארץ.