הפשע לא רק משתלם, הוא גם מצטלם

סוף עצוב. כל כך עצוב. הצעירה שחייכה אל החיים, האם המסורה לשני פעוטות, ספיר נחום, רק בת ,23 ככל הנראה כבר איננה עוד. ונראה שהכל היה ידוע מראש. תסריט ברור בלי הפתעות או תפניות בעלילה.

במערכה הראשונה נשמע צחוקו היהיר והמתגלגל של וואלא חלאילה, כוכב הטיקטוק העולה. במערכה השנייה להבות אש התפרצו ואבנים נזרקו ברחובות עכו במהלך מהומות שומר החומות. במערכה הש לישית נמצאו כלי נשק בסליק סמוך לביתו ושוב נשמע צחוקו המתגלגל, מתפרע עם חבריו בקיבוץ במהלך השבת.

אבל במציאות חיינו האבסורדית, למרות כל הסי מנים המקדימים, לא נמצאו גורמי האכיפה שימנעו את הסוף הנורא. כמו במשחק חתול ועכבר, חלאילה, העבריין המדופלם, שכבר נעצר בעבר על שוד מזוין, ישב בכלא שבע שנים ושוחרר. שוב התפרע, שוב נעצר ושוב שוחרר, נעצר ושוחרר. כעת הוא עצור בחשד לחטיפת ספיר נחום. אל דאגה, אולי הוא עוד ישוחרר ויזכה לנשום מלוא ריאותיו אוויר חירות. ספיר, כך נראה, כבר לא תזכה.

בין שחרור למעצר הפך חלאילה לכוכב רשת נערץ וצבר עוקבים נוספים. כי הפשע הוא לא רק משתלם, הוא גם מצטלם. וזאת בדיוק הבעיה.

אם בעבר היו במדינת ישראל בעיות אכיפה, אזורים שבהם משטרת ישראל התקשה לאכוף את החוק, הרי כיום הת חושה היא של אנרכיה. אין דין ואין דיין. איש הישר בעיניו יעשה. מתנדבי משטרה נדרסים למוות בפיגוע פלילי, בת של סגן ראש עיר נרצחת, אזרחים החפצים שרכושם לא יישרף משלמים דמי חסות למשפחות פשע, ואישה צעירה שרוצה לגדל את ילדיה בשלווה נעלמת מעל פני האדמה. וכשאין אכיפה, והעבריינים לא חשים נרדפים, הם גם לא מתחבאים. להפך, הם מעלים בגאווה סרטוני טיקטוק יצירתיים ומראים לנו מי בעל הבית האמיתי, תוך שהם עושים צחוק מהמשטרה וממערכת המשפט. ואנחנו כבר מנחשים שההצגה כנראה תסתיים ברצח, אבל כל שנותר לנו הוא לצפות בה חסרי אונים. וכן, אולי גם לנגב בסוף את דמעות הלב הצורב, על החיים שהיו ואינם עוד.

וואלא חלאילה