הפוליטיקאים מטיחים בוץ, והאזרחים משלמים את המחיר
מאוורר של רפש סבב אתמול בבית משפט השלום בתל אביב - ואין מי שלא נפגע מהזוהמה שפיזר. ראש הממשלה לשעבר אולמרט, שפתח בשפת הביבים כלפי שרה נתניהו, גרר אותה ואת הציבור כולו לדיוטות הנמוכות שאליהן ירד אתמול הדיון. ראש הממשלה לשעבר נתניהו נתפס בקלקלתו, כשנחשף כמי שלא מסוגל לעשות סדר בבית פנימה, ומאפשר לבנו להשתתף בדיונים מקצועיים ולהתנהג בהם בצורה שלא מתקבלת על הדעת.
נפגעו מתמודדי הנפש. כשאולמרט אומר שבני משפחת נתניהו "סובלים ממחלת נפש", הוא מתכוון כמובן לעלוב ביאיר, בשרה ובביבי. אך האם איננו מבין שלא אותם הוא מבייש, אלא את מי שבאמת מתמודדים עם אתגרים נפשיים? כשאולמרט או עורך דינו מאשימים שמישהו סובל ממחלת נפש, ההנחה המשתמעת היא שאותו חולה אשם במצבו, ושבשל כך הוא לא ראוי לבוא בקהל, ובטח שלא לתפקיד ציבורי.
האם אולמרט איננו יודע שמח לת נפש היא מכת גורל? שאיננה נשלטת, ולא עונש שאדם מביא על עצמו? האם אולמרט לא מכיר אנ שים הסובלים מלקויות נפשיות, המנהלים חיים מפוארים? הוא לא שמע על המושג העתיק "גאון ושי געון"? האם גם בחולי סרטן, לב או סוכרת היה מטיח האשמות מעלי בות על מצבם?
לצורך הדיון, הבה נניח שבני משפחת נתניהו כן סובלים מבעיות נפש. איפה פה הבעיה? או כפי שאמרה אתמול יפה שרה נתניהו: "אני מטפלת באנשים חולים. החברה צריכה להתבייש באנשים כמו ראש הממשלה לשעבר אולמרט, שמתייגים אותם באופן שלילי".
אך את המחיר הגבוה ביותר משלמים אנחנו, האזרחים. שוב ראינו את המנהיגים מדברים זה לזה בשפת רחוב, ומתנהגים כדברי השופט, יריב עמית, כמו ילדים בגן )אגב, השופט הוא היחיד שאיכשהו יצא בסדר מיום הדיונים אתמול, כשכפה על הצדדים לסיים עם הגועל ביום דיונים אחד(.
האם לא נמאס לכם ממריבות האגו האוויליות האלה? האם לדעתכם מישהו מתרשם מהקללות הילדותיות? האם איננו ראויים לקצת יותר? האם אי אפשר לקבל דיונים ברמה גבוהה? מה בכלל פשר המריבה בין אולמרט לביבי ובינו לבנט? למעט הקרב על הכוח – הרי אין הבדלים ממשיים בתפיסת העולם. אז על מה המהומה?
הגיעה השעה, מר אולמרט ויתר הפוליטיקאים, שתחזרו לדבר זה עם זה, כפי שאנשים בוגרים מדברים. די לעלבונות ולנאצות. שבענו מהן.
כשאולמרט אומר שבני משפחת נתניהו "סובלים ממחלת נפש", הוא מבייש את מי שבאמת מתמודדים עם אתגרים נפשיים. האם הוא איננו יודע שמחלת נפש היא מכת גורל ולא עונש?