היכה - וזוכה: מכת האגרוף היתה "פעולה נחוצה"
הנאשם טען שכדי להיחלץ מאחיזת היד של עמיתו - חבט בו ● העמית, מצידו, טען כי נהג כך מחשש שיוכה ● ביהמ"ש: "אין לדעת אם מכה חלשה היתה מועילה יותר"
לפעמים עדיף להשאיר את הידיים בכיסים: אדם שהיכה באכזריות את עמיתו לעבודה לאחר שזה אחז בידו, זוכה בבית המשפט מגרימת חבלה חמורה לאחר שטען כי פעל מתוך הגנה עצמית.
סוגיה שנדונה לאחרונה בבית משפט השלום בעכו עסקה בשאלה אם אחי זתו של ראובן את ידו של שמעון, כי חשש שהתכוון לתקוף את ראובן, נחש בת הגנה עצמית מצד ראובן - או שמא עצם האחיזה מצדיקה תקיפה של שמעון את ראובן, כהגנה עצמית.
ברקע הדיון מפגש בחניון מקום הע בודה, שבמהלכו הנאשם - בעודו מח זיק דבר מה בידו השמאלית - התקרב אל עמיתו ושאל אותו מדוע התערב בוויכוח שהתנהל קודם לכן בין הנאשם לבין אדם אחר.
בתגובה, תפס העמית את ידו הש מאלית של הנאשם והחזיקה מאחורי גבו, ואז חבט הנאשם בפניו עם ידו הימנית בניסיון להשתחרר מהאחיזה. כתוצאה ממכת האגרוף, נפל העובד ארצה ונחבל קשות.
כבר בפתח המשפט הודה הנאשם בעובדות, אך טען כי פעל מתוך הגנה עצמית. עו"ד עסאם טנוס, שייצג אותו מטעם הסנגוריה הציבורית, הסביר כי מטרת החבטה היתה רק כדי להשתח רר מאחיזת היד שגרמה לו לחוש בס כנה מוחשית לגופו ולחייו, וכי עמיתו לעבודה היה הראשון לנקוט אלימות.
מנגד, טענה התביעה כי העובד חש מאוים מכך שהנאשם ניגש אליו מיוזמתו, וכי בחירתו של הנאשם שלא להעיד על טיב החפץ שאחז בידו לא מקיימת את התנאים המצטברים שנק בעו בפסיקה על הגנה עצמית. השופטת שושנה פיינסוד כהן, שדנה בשאלה מי מהשניים - או שמא שניהם - פעלו מתוך הגנה עצמית, קבעה כי העובד שהוכה הוא שתקף ראשון, מעצם אחיזת ידו השמאלית של הנאשם מא חורי גבו.
"הנאשם מצא לנכון להכות במתלונן מכת אגרוף אחת בידו הפנויה", נכתב בהכרעת הדין, "לא ניתן לשלול כי מדובר בפעולה נחוצה על מנת לנסות להשתחרר.
"אין כל חולק כי מכת האגרוף הסבה למתלונן חבלה חמורה. יחד עם זאת, אין בידי לקבוע אם היה מצליח להש תחרר ולסגת מן המקום, אילו היה מכה באופן חלש יותר - ככל שביכולתו של אדם לשלוט בעוצמת המכה, כאשר ידו האחת מרותקת מאחורי גבו".
כמו כן, ציינה השופטת כי אין לדעת אם העובד חש מאוים משום שלא הוב ררה מהותו של החפץ בידו של הנאשם.
"האם מדובר היה באלה או בשקית אוכל, האם ספר או סכין", תהתה השופטת, והוסיפה: "אין בפניי כל פרט המלמד כי צורת אחיזתו היתה מאיימת או כי נשקפה ממנו סכנה ברורה למתלונן, ומשכך לא הוכחה הטענה למאוימות של המתלונן על ידי הנאשם".
השופטת שדנה בשאלה מי פעל מתוך הגנה עצמית, קבעה כי העובד שהוכה הוא זה שתקף ראשון, מעצם אחיזת ידו השמאלית של האנשם מאחורי גבו