פסיקה: "שווי תיק מניות - רק בניירות ערך" ●
בית המשפט התייחס לסוגיה בדיון על הסכם ממון, שבו גבר הוריש לידועה בציבור שלו את שווי תיק המניות שלו קרנות הנאמנות שהקים נמסרו לילדיו ● "כוונת המנוח היתה שהכסף יעבור לצאצאיו"
בית המשפט לענייני משפ חה באשדוד התערב לאחרו נה בפרשנות של הסכם ממון, וקבע כי "שווי תיק המניות" לצורך חלוקת ירושה, מתייחס אך ורק לכסף המושקע בניירות ערך - ולא לכלל ההשקעות שנצברו על שם המנוח, כמו קרנות נאמנות ותעודות סל.
מדובר בוויכוח שהתעורר בין ידו עה בציבור של אדם שהלך לעולמו לבין שלושת ילדיו. בין הידועה בצי בור לבין המנוח נחתם הסכם ממון, שבו נקבע כי במקרה של פטירה היא תקבל את שווי תיק המניות שברשותו, ולא פחות מ 125,000 שקלים.
טרם מותו מכר המנוח דירת מגורים, ומהתמורה שהתקבלה הפקיד 800 אלף שקלים בקר נות נאמנות. לאחר מותו, הגישה הידו עה בציבור תביעה ולפיה היא זכאית גם לסכום זה, כיוון שהוא מהווה חלק בלתי נפרד מ"שווי תיק המניות". לדבריה, בהסכם הממון נפלו כמה פגמים והופעלו עליה לח צים לחתום עליו. עוד הוסיפה כי כוונת המנוח היתה לש תפה בכל הכספים המופקדים בתיק ההשקעות, ולא רק בניירות ערך. ילדיו של המנוח, באמצעות עו"ד ליאן קהת, טענו כי יש לכבד את הסכם הממון שנחתם בין אביהם לבין התוב עת כלשונו, ולהעביר לרשותה רק את הסכום שנצבר במניות.
לדבריהם, הוא הפקיד את הסכום בקרנות נאמנות כיוון שרצה שהוא יישאר של הילדים ולא של הידו עה בציבור, וכי המושג "מניות" שונה בתכליתו מ"קרנות נאמנות". השופטת עפרה גיא דחתה את תביעת הידועה בציבור, וקבעה כי הסכם הממון מדבר בעד עצמו וכי כוונת המנוח היתה לשתף את התובעת בכספים שהופקדו באותה העת בתיקי המניות שלו. בית המשפט קבע כי התנהגות התוב עת לאחר עריכת הסכם הממון ואי קיום חלקה, מהווים חוסר תום לב, וחייב אותה בשכר טרחה בסך 75,000 שקלים, תוך שהוא מציין שגם זאת בהתחשב בגי לה, אחרת היו מושתות עליה הוצאות כבדות יותר.
בית המשפט קבע כי התנהגות התובעת לאחר עריכת הסכם הממון, נוסף על אי קיום חלקה, מהווים חוסר תום לב, וחייב אותה בשכר טרחה על סך 75,000 שקלים