לא עת הזמיר

האלוף הרצי הלוי דיבר על חוסן אזרחי בעורף כתשובה לטרור, אך זה לא תחליף למציאת שיטת לוחמה מערכתית מול הטרור הסינווארי

יש הרבה דברים שאפשר לומר לזכותו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ואחד מהם הוא התבטאויותיו הג לויות. אתה יכול להבין את עמדותיו ושיקוליו. לפי זה, הסיבה כנראה שהוא מתכוון להיכנס לזירה הפוליטית היא הביקורת שלו על הדרג המדיני בתקופתו כרמטכ"ל. המסקנה המתבקשת היא להעלות את עצמו לדרג המ דיני המחליט.

"כשאני נכנס לתפקיד אני כותב קובץ אסטרטגיית צה"ל", אמר בראיון לבן כספית לפני כשנה. "אני עושה גרסה מסווגת, מפיץ אותה... בוגי יעלון ובנימין נתניהו מאוד לא אהבו את זה". כמסמך נגדי, "נתניהו כתב נייר עם המזכיר הצבאי אליעזר טולדנו", והמסמך הוצג במטכ"ל. "בארבע עיניים אני אומר לו שזה נייר טוב, אבל זה ממש לא תפיסת ביטחון".

דבר אחד אפשר לנבא בביטחון, שבכל מפלגה שאליה ילך הוא לא ימצא מנהיגים שיתייחסו בביקורתיות לה שקפותיו. אם ילך אל יאיר לפיד, וזה הדבר הכי הגיוני פוליטית מבחינת איזנקוט, הוא ימלוך לבדו בתחום הבי טחוני. למרות הביקורת שלו על נתניהו, צריך להגיד שכשמסתכלים על תיק העבודות של איזנקוט, הוא המו צלח ביותר מבין הרמטכ"לים של 15 השנים האחרונות. והמשמעות היא שההצלחות שהוא מתגאה בהן בצדק אומרות משהו גם על קברניטי הביטחון בדרג המדיני. זה אומר קפיצת המדרגה במב"מ מאז כניסת הרוסים לסוריה ב ,2015 הטיפול באינתיפאדת הסכינים, אירועי הגדר בעזה ב ,2018 מבצע השמדת המנהרות ב'"מגן צפוני" ועוד. אף שהיה חשוף במשך שנים לחולה מאומת, האלוף יאיר גולן, הוא לא נדבק בכלבת האנטי ביביסטית.

מה שיותר מדאיג הוא האמירה שלו לגבי המלחמה בחמאס, ונראה שהיא משקפת את תפיסת צמרת צה"ל לאורך שנים. הוא מדבר על "תסמונת המלחמה בחלש". "צה"ל מקיז אנרגיה על מלחמה באויב הכי חלש במזרח התיכון במציאות מורכבת שלא מאפשרת להכריע אותו. זה מייצר מצב שבו חמאס הקטן מכריז שהוא מצליח לעמוד מול צה"ל הגדול. זו פגיעה בהרתעה. זו פגיעה בדימוי של ישראל כמדינה מנצחת".

איזנקוט משלים עם מצב שלא מנצחים את חמאס ולא מגיעים להכרעה מולו. זאת בגלל "מציאות מורכבת". בעצם, הוא משלים עם יכולתו של החלש כביכול לפ גוע בישראל, בעורף, ללא מגבלות, כי אין טעם להיכנס לעימות עם אויב חלש. צריך להילחם נגד אויב חזק, כמו איראן וניסיונות ההתבססות שלה ברחבי המזרח התיכון ופיתוח הגרעין. איזנקוט משקף את חוסר ההבנה של הדור האחרון בצמרת צה"ל לגבי צורת המלחמה של הפלשתינים נגד ישראל. מבחינה זו אפשר אולי ללמוד משהו על שלושת המועמדים לרמטכ"לות.

לפי דיווחים שונים, האלוף הרצי הלוי הוא למעשה המועמד של שר הביטחון גנץ לרמטכ"לות. יש כאלה שקוראים לזה "המועמד המוביל". לפני כ 20 שנה, עוד כשהיה מפקד סיירת מטכ"ל, הוא בא באופן אישי בבוקרו של יום כדי להעניק לפרופ' בנציון נתניהו את אות מלחמת ההתשה של יוני ז"ל, לאחר שצה"ל הוציא את האות באיחור של יותר מ 30 שנה. אולי זה אומר משהו על מורשת ירושלמית של משפחות ותיקות, ואולי לא.

הדחף הנוכחי להחליט על המינוי באופן מיידי נובע מחששם של גורמי שמאל וממסד, שבנימין נתניהו עלול לחזור בכל רגע לשלטון. ההנחה היא שאייל זמיר הוא אלוף שמועדף על ידי נתניהו. הכל ביחס לנתניהו. אף אחד לא שואל מה חושב, למשל, רה"מ בנט.

האלוף הלוי נראה יותר מדי כמי שסומן לפני שנים לקידום לרמטכ"לות. זאת בעיה מסוימת. הוא היה אלוף פיקוד דרום באחת התקופות שבהן צה"ל דשדש מול תופעת בלוני התבערה, טפטוף הטילים ואירועים מת משכים לאורך הגדר. אלו בדיוק האירועים שטלטלו את הציבור, ואילו צה"ל בחר להכילם. השיטה היתה לגבות מחיר כבד בעיקר בתשתיות. ההגדרה של שמאל או לא שמאל לא מתאימה כאן, וייתכן שזה טוב לראש ממשלה ימני שיהיה לו רמטכ"ל שיאזן אותו. אבל זה לא תחליף למציאת שיטת לוחמה מערכתית מול הלוחמה הסינווארית. הלוי דיבר על החוסן של האזרחים בעורף כתשובה לטרור. האמת, זאת לא תשובה.

אלוף הלוי מילא את כל התפקידים הבכירים, מכיר את הדרג המדיני וגם חלק ממנהיגי האזור. הוא היה ראש אמ"ן, היה מפקד אוגדה בגבול לבנון, אלוף פיקוד וסגן רמטכ"ל. האלוף אייל זמיר לפחות ניסה לתת מענה חזק לתחילת אירועי הגדר, תחת הכותרת של "צעדת השיבה". השמאל, ובייחוד עיתון "הארץ", מאוד לא אהב את זה שצה"ל לא אפשר את חציית הגדר והרג עשרות מתפר עים, שבהם חמושים שמחכים להזדמנות לפעול. השמאל קלט מייד את סיסמאות חמאס ונרתם לפעולה. במקום מהומות על הגדר דיברו על "צעדות השיבה", כשחלק מהתוכנית היתה לחדור ליישובים. גם אז היו מאשימים: מדוע יריתם? שווקו אמירות על "פשעי מלחמה". אם הרמטכ"ל צריך להיות מישהו שיזכה לגיבוי מעיתונות מסוימת, זהו שיקול זר ושלילי לחלוטין.

האלוף זמיר היה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו. באותה תקופה הוא נהנה מנגישות קרובה לראש הממשלה והיה חלק מהמטבחון שלו יחד עם יוסי כהן, רון דרמר, ואולי כמה אישים נוספים. באותן שנים יכולת התפקוד של הקבינט הביטחוני ירדה בעקבות כניס תם של שני גורמים משבשים. אחד, נפתלי בנט. השני, יאיר לפיד.

האלוף זמיר, כאיש שריון, אמור לייצג ערכי ליבה של צה"ל שברור כי נזנחו: לוגיסטיקה ומשמעת וחשיבה מחדש על היקף כוחות היבשה, לאור לקחי אוקראינה. רק לאחרונה דווח כי בצה"ל הוכן מסמך לקחים מהמלחמה. המסקנה שם: את המלחמה הבאה יש להכריע במהירות, בעוצמה ובאופן שלא יותיר מקום לספק מי ניצח בה. צה"ל הסיק פתאום שהתבדתה ההנחה שעבר זמנן של