חסרי הגנה מול הפרוטקשן
זהויות מתחלפות, חברות קש, גניבות נשק מבסיסי צבא ● כך נבנתה בצפון אימפריית פרוטקשן, שהופכת את חייהם של בעלי עסקים גדולים וקטנים לסיוט ● הפושעים משכללים את שיטות הסחיטה, צוברים כוח ומרחיבים את טריטוריית השליטה למרכז ● והחקיקה שהובטחה להחמרת הענישה - תקועה
שלד האוטובוס המפוחם, האחרון מתוך שמונה שנותרו בחניון חברת "מטיילי קריית שמונה", משתלב היטב ברקע השמיים האפו רים כעוסים. האספלט של החניון צרוב גם הוא מכתמי שמן ואש. שמונה אוטובוסים נשרפו לפני כשלושה שבועות באזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה. לפני שבוע עוד 18 אוטובוסים בצפת הצטרפו לחגיגת הפירומניה. הכל, כך על פי גורמים במשטרה, פעילות של עבריינים שמטרתה להטיל אימה כדי לגבות פרוט קשן. גביית דמי חסות הפכה למכת מדינה, בעיקר בנגב ובצפון. נסענו צפונה לאצבע הגליל כדי לפגוש את הפחד פנים אל פנים.
"אני משלם 7,000 שקל בחודש", אומר ג', קבלן בצפון, שמב צע עבודות תשתית בסמוך לאחד הקיבוצים מדרום לראש פינה. "הרוב משלמים 9,000 שקלים בחודש. בעבר הם היו שמים מדבקה על כלי העבודה, וכך ידעו שאסור לפגוע בהם. אחרי שהמשטרה עלתה על השיטה והבינו שזה פרוטקשן, הפסיקו עם זה, וחברת השמירה שמה כביכול מצלמה ליד הבאגר. עכשיו אין מצלמה ואין שמירה. זה הכל פיקציה".
מה קורה למי שלא משלם?
"בתוך יום יומיים ישרפו לו את הבאגר או יגנבו חלקים ממנו, למשל את המחשב".
חברת השמירה מפיקה לך קבלות על התשלום?
"כן. הם עובדים עם קבלות מסודרות. אבל את השם של חברת השמירה הם מחליפים בכל יומיים".
"אני כבר שנים משלם פרוטקשן", אומר ב', קבלן דרוזי ממג'דל שמס, שבבעלותו טרקטורים ומשאיות. "אני קבלן גדול יחסית ולכן בכל חודש אני משלם 15 אלף שקל, וכמובן שאני מקבל חשבונית מסודרת. ככה זה כאן בכל המרחב. מי שרוצה שקט ולא מחפש צרות, צריך לשלם. זה כך מהקו של החרמון ועד נתניה, והם כל הזמן מתקדמים למרכז. שום דבר לא עוצר אותם".
ג' וב', שחוששים מאוד להזדהות בשמם, הם עוד מהבודדים שמ דברים. אחרים לא מוכנים לדבר או לקשור את שמם בדרך כלשהי לסוגיה הכואבת.
"לפי כמה חודשים שלפו קבלן מהרכב שלו והצמידו לו אקדח לרקה", מספר ש', פרויקטור בתחום התשתיות שמכיר היטב את השטח. "זה מבעית. הקבלנים הגדולים כיום נסחטים לא רק על דמי שמירה אלא גם על מכרזים. מאימים עליהם לא לגשת למכרזים, ואם הם זכו במכרז מכריחים אותם או לוותר או לשלם 6 אחוזים לעבריינים. יש קבלן מאוד מצליח וותיק מרמת הגולן, שקיפל את העסק אחרי 30 שנה. אימו עליו שיוותר על עבודה שזכה בה במ רכז, ונמאס לו. הוא כבר התחיל למכור את הציוד כי הוא לא רוצה עוד להתעסק בענף הזה".
ואם קבלן יתלונן במשטרה?
התגובה של ש' היא צחוק מריר. "עזבי את המשטרה. אחד כזה שהולך למשטרה צריך ללכת עם זה עד הסוף. במשטרה, עם כל התהליכים שקורים בה, זה ייקח שנים. בזמן הזה כבר יירו לו על הבית, ישרפו לו את העסק ויאיימו לו על הילדים. אז מה עדיף? לשלם, או שיפגעו בילדים שלך?"
ש' מספר שהחברות הגדולות יותר, לא הקבלנים הפשוטים, משלמות בכל חודש סכומים גבוהים בהרבה. "קחי, למשל, את הפרויקט של האנרגיה השאובה בצומת גומא. לפי מה שאני יודע, ואני מכיר היטב את השטח, אני לא סתם אומר, חברת אלקטרה, שהיא החברה הקבלנית שמבצעת את העבודות בשטח, משלמת שם 60-50 אלף שקל בחודש דמי חסות. מדובר שם בפרויקט ענק של בניית מאגר תחתון ועליון ומנהור שיימשך שש שנים".
בחברת אלקטרה מכחישים את הטענות ואומרים שהמידע אינו נכון. ביקשנו מהם שימסרו לנו את שם חברת האבטחה ששומרת על האתר, והם סירבו.
אני שואלת את ש' איך אפשר להוכיח שמדובר בפרוטקשן, ולא באמת בשירותי שמירה לגיטימיים. "אי אפשר להוכיח", הוא קובע. "אבל דווקא במקרה הזה אני יכול לומר לך שהסתובבתי שם בשטח ופגשתי פנים אל פנים את אחד ה'שומרים' והוא איים עלי. הוא אמר לי, 'אתה יודע מי אני, תיזהר ממני כי אני שייך למשפחת הייב מטובא זנגרייה'. לכי תעשי בירור מי זאת המשפחה הזאת. אני אומר לך שמשלמים שם ערימות של כסף".
טובא־זנגרייה, בירת הפרוטקשן
טובא זנגרייה היא יישוב בדואי ברמת כורזים, ממזרח לראש פינה, המונה כ 7,000 תושבים. משפחת הייב היא אחת משתי הח מולות השולטות במקום. שניים מראשי החמולה, גולן ופרג' הייב, הואשמו בעברות של סחיטת דמי חסות באמצעות חברת שמירה שאותה הקימו בשנת .2018 השניים הואשמו שסחטו 80 בעלי עסקים בצפון. אלא שחלק מאותם בעלי עסקים, ממש כמו תסמונת האישה המוכה שחוזרת בה מתלונות על אלימות שהופעלה כלפיה, חששו בסופו של דבר להעיד בבית המשפט והוכרזו כעדים עוינים. בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי קיימים קשיים ראייתיים והתנהלות בעייתית של גורמי החקירה והתביעה, ובסופו של דבר האישומים רוככו. בהסדר טיעון הורשעו השניים ונגזרו עליהם עונשים קלים של 40 חודשי מאסר לגולן ו 33 חודשים לפרג', וקנס של 200 אלף שקלים לכל אחד מהם.
כשיצאו השניים מהכלא נאלצו להתמודד עם רשות המיסים, שהגישה דרישת תשלום שומות בהיקף של 54 מיליון שקלים על הלבנת הכספים שנגבו כדמי חסות. אלא שאחרי מאבק משפטי הצ ליחו השניים למחוק את שומות הענק. זה כמובן אפשר להם לחזור ביתר קלות לעסקים המפוקפקים. חברת השמירה שלהם כבר היתה שרופה, אז הם הקימו חברת שמירה חדשה, באדיבותם של שני בני משפחה שלא היה להם עבר פלילי. החברה קיבלה אישור ממשרד המשפטים, כפי שהחוק מורה, וזכתה לשם "החובלים". לקוחותיה היו באורח פלא אותם הלקוחות של גולן ופרג'. לפני כשנה החלה המשטרה לתחקר קבלנים ששילמו דמי שמירה חודשיים לחברת "החובלים". בתמורה דאגה משפחת הייב להבעיר את הצפון. ביולי 2021 ירו אלמונים על "קפה נמרוד" בסמוך למלון גליליון ופגעו גם בכדור הפורח שריחף מעל המלון והיה לסמל התיירות בצפון. שבועיים קודם לכן ריססו את מסעדת ההמבורגרים "כביש "90 כ 50 כדורים מנשק אוטומטי, בשעה שחלק מהעובדים עוד היו במקום.
ג', קבלן מהצפון: "בעבר הם היו שמים מדבקה על כלי העבודה, וכך ידעו שאסור לפגוע בהם. אחרי שהמשטרה עלתה על השיטה והבינו שזה פרוטקשן, הפסיקו עם זה. עכשיו אין מצלמה ואין שמירה. הכל פיקציה"
ב', קבלן מהצפון: "בכל חודש אני משלם 15 אלף שקל, וכמובן שאני מקבל חשבונית מסודרת. מי שרוצה שקט, צריך לשלם. זה כך מהחרמון ועד נתניה, והם כל הזמן מתקדמים למרכז. שום דבר לא עוצר אותם" ● בשנת 2021 (חודשים ינואר-אוקטובר) נפתחו 105 תיקי סחיטת דמי חסות, 41 מתוכם במחוז צפון, כפליים מאשר במחוז דרום ● מספר שיא של 225 תיקי סחיטה באיומים נפתחו במחוז צפון 2021־ב ● 82% מעבירות הסחיטה באיומים בצפון הארץ נעשו בידי אזרחים ערבים
במלון גליליון הציורי, שמעוצב כמו מלון בכפר סקי אירופי, העסקים מתנהלים כרגיל. מנכ"ל המלון, ארז משה, מסכים להחליף איתנו כמה מילים. הוא טוען שמעולם לא ביקשו ממנו פרוטקשן, לא לפני הירי ולא לאחריו, ושחברות האבטחה ששומרות על המתחם הן חברות יהודיות. לטענתו, הוא לא נדרש לשלם פרוטקשן מאחר שיותר מ־05 עובדים במלון מגיעים מטובא־זנגרייה. "מדובר בעובדים מקסימים ומסורים. העבריינים בטובא הם מיעוט, צריך לזכור את זה. אני מניח שלא דורשים מאיתנו פרוטקשן בגלל הקשרים הטובים שיש לנו עם רבים מתושבי הכפר שעובדים פה".
גונבים נשק, מתאמנים ומתעצמים
העסקת עובדים מטובא־זנגרייה היא בהחלט אחת הדרכים של בעלי העסקים להגן על עסקיהם. הכיוון הזה הוכיח את עצמו במיוחד בחודש פברואר האחרון, אז נשרפו בלילה אחד שלושה מפעלי בטון של חברת רדימקס בצמח, בקצרין ובברעם. שני מפעלי הבטון בחצור ובקריית שמונה ניצלו מגורל דומה, כנראה הודות לכך שכל הנהגים שמועסקים שם הם תושבי טובא־זנגרייה.
בבית הקפה "ארומה" בצומת כח יושבים בשלווה לקוחות מהאזור. אין תחושת איום באוויר, אבל בעל הבית, בלסאם חליפא ממע'אר, לא שש לדבר איתנו על הנושא הרגיש. "יש בבעלותי שני בתי קפה של 'ארומה', בצמות עמיעד ובצומת כח. פה לא ירו עלינו, אבל בעמיעד ירו על בית הקפה ארבע פעמים וגרמו לנזק".
אתה משלם פרוטקשן?
"אנחנו לא משלמים, לא כאן ולא בעמיעד. לא פנו אלינו ישירות, אבל יכול להיות שהבעלים של המתחם עצמו משלם. הגענו כבר למצב שלא תמיד חברת הביטוח מוכנה לבטח את המקום. בשנה האחרונה לא ירו עלינו".
מיהם הגורמים העברייניים, בדואים מטובא־זנגרייה?
"אני לא יודע. יש משטרה, היא חוקרת. אנחנו לא קשורים לסיפור הזה. אנחנו לא משלמים, אבל לצערנו בכל האזור אנשים משלמים".
עלי פי חקירת המשטרה, נראה כי הירי על גליליון ועל בתי עסק בכביש 90 ובעמיעד לא כלל פנייה ישירה לפרוטקשן לבעלי העסקים. "החקירה המשטרתית נגד חברת החובלים היתה אז בעיצומה", מסביר גורם משטרתי, "והם פשוט ביקשו להפחיד את המשטרה. במקרה הזה הם לא ביקשו דמי חסות מהמלון או מהמסעדה, לא לפני הירי ולא אחרי, אלא ניסו להעביר למשטרה מסר - שאסור להתעסק איתם. זה גם סוג של סחיטה. אתם רוצים שקט? אז תנו לנו לפעול בלי הפרעה".
במשטרה לא נרתעו והמשיכו בחקירה. לאחרונה הוגש כתב אישום נגד חברת החובלים, אבל הפשע נמשך. התרגיל כבר מוכר. כל הלקוחות הועברו שוב לחברת קש אחרת. זאת הסיבה שהקבלנים בשטח מתארים כיצד החברה שמפיקה את הקבלות מחליפה חדשים לבקרים את שמה.
"בראש פינה ובחצור הגלילית כל בתי העסק משלמים, מוסכים, מסעדות, קבלנים, כולם. גם החקלאים מהקיבוצים ומהמושבים משלמים, ממש כולם. גם בנגב זה הגיע לרמות מטורפות. היום גם גורמים ציבוריים כמו מע"צ ורשויות מקומיות משלמים פרוטקשן", אומר א', גורם ביטחוני בכיר לשעבר, שבמשך שנים ליווה פעילות אכיפה בתחום. "כדי להבין איך טובא־זנגרייה הפכה לבירת הפשע ולמרכז הסחיטה של דמי החסות בצפון, צריך להבין קצת את הרקע של הכפר. בטובא יש שתי חמולות, הייב וזנגרייה, שמסוכסכות ביניהן. הסכסוך הפנימי הוביל להתחמשות של שני הצדדים. את הנשק גנבו מצה"ל בסיוע של גורמים מבפנים. לפני יותר מעשור התחילו בטובא לשלוח צעירים בדואים, שלא חייבים בגיוס, להתנדב לצבא. אותם צעירים התחילו לגנוב נשק, וכיום יש בטובא ערימות מטורפות של כלי נשק".
א' מתאר כי גורמים מטובא פרצו לנשקייה באיילת השחר כמה פעמים וגנבו משם נשקים. לפני כמה שנים גם פרצו לתחנת המשטרה בראש פינה, וגם משם גנבו נשקים. "רק תביני את התעוזה, את היכולת הזאת לתקוע אצבע בעין למשטרה. אין גם מחנה צה"ל ברמת הגולן שהבדואים מטובא לא גנבו ממנו נשק. ואני מדבר לא רק על רובים, אלא על מקלעים ומאגים ולבנות חבלה. ומי שלימד אותם לתפעל את לבנות החבלה הם חיילים משוחררים מהנדסה שנסחטו. אבל בשביל מה לגנוב מאג? הרי לא מחסלים מישהו עם מקלע כבד. זה בשביל לצבור כוח. זה ה'שופוני' הזה שמאוד חשוב בתרבות הבדואית. צריך להבין שבתרבות הבדואית אם מישהו לוקח משהו שלא שלו, הוא לא רואה בזה גניבה. לכן אחרי שהם צברו כוח, הם התחילו עם הפשיעה הכלכלית. ככל שהם הבינו כמה מערכות אכיפת החוק חלשות, כך הם המשיכו לסחוט עוד ועוד עסקים".
זה גדול על המשטרה
האם יש נתונים מדויקים על היקף התופעה? ח"כ עמיחי שיקלי פנה למרכז המחקר והמידע של הכנסת וביקש שיבדקו את הנושא. ב־42 בנובמבר פרסם המרכז מסמך תחת הכותרת "סחיטת דמי חסות". המרכז התקשה לאתר נתונים באופן ממוחשב מאחר שאין עבירה המוגדרת כסחיטת דמי חסות, אלא יש עבירה כללית של סחיטה, והיה צריך לעבור על התיקים השונים באופן ידני. על פי הנתונים הללו, בשנת 2021 (עד סוף אוקטובר) נפתחו במשטרת ישראל 105 תיקי סחיטת דמי חסות. 41 מתוכם היו במחוז צפון, כלומר כ־93 אחוזים מכלל התיקים, ופי שניים למשל מבמחוז דרום. בגלל האיסוף הידני לא היה אפשר לפלח את הנתונים בהתאם למגזרים השונים.
אבל מה שלא הצליחו לעשות במרכז המחקר של הכנסת, הצליח להשיג ארגון לביא, באמצעות בקשת חופש מידע. נתונים רשמיים של המשטרה לימדו כי 82 אחוזים מעבירות הסחיטה באיומים במחוז הצפוני 2021־ב בוצעו בידי חשודים שאינם יהודים, ו־81 אחוזים
"בלבד" - בידי יהודים. על פי נתונים אלה, בשנת 2021 נפתחו במחוז צפון 225 תיקים בגין עבירות סחיטה באיומים. ב־681 תיקים מתוכם החשודים ערבים, וב־54 מהתיקים היו החשודים יהודים.
"מדובר בנתונים חד־משמעיים, שמלמדים על הפקרה של החקלאים, הקבלנים ובעלי העסקים לידיהם של עבריינים, בעיקר ערבים החומסים את עמל כפיהם״, אומר יו"ר ארגון לביא, עו"ד אביחי בוארון. "על שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לקדם חקיקה דחופה וייעודית לעבריינות הפרוטקשן, שתחמיר את הענישה".
מאחורי המספרים יש גורמים עבריינים שהמשטרה מכירה היטב. א', שהיה חשוף למידע מודיעיני של המשטרה, אומר כי המשטרה מכירה היטב את השמות של כל החברות שגובות דמי חסות. "אנשים לא מבינים שהמשטרה קטנה על מדינת ישראל, שאין לה יכולת להתמודד עם ההיקף הרחב של הפשיעה, בייחוד בתוך המגזר הערבי. המשטרה נקרעת בין הטיפול בשגרה לבין אירועי חירום כמו מהומות בהר הבית. כשמתגברים 3,000 שוטרים בירושלים, זה אומר שלוקחים חוקר מקריית שמונה ושולחים אותו לכמה ימים לירושלים. מה קורה בינתיים עם כל תיקי החקירה שלו על הפרוטקשן? יושבים בצד. המשטרה התחילה להפעיל את הימ"ר וגם את יחידת להב 443 כדי למגר את תופעת הפרוטקשן, אבל מאודמאוד קשה לפצח את זה. על הטיפול בטובא הופקד ימ"ר צפון. קשה מאוד להשיג שם מידע מודיעיני אמין. במגזר הערבי, בייחוד אצל הבדואים, אין אמון בממסד. בסופו של דבר, הפחד מהחמולה הרבה יותר גדול מהפחד מהמשטרה. המשטרה מנסה לפעול בשיטת סיר לחץ, שבה כל רשויות האכיפה, כולל רשות המיסים, פועלות יחד. זה לפעמים מצליח. היה צריך למגר את התופעה הזאת כשהיא היתה עוד קטנה. עכשיו זה הפך לתופעת ענק שקשה מאוד לטפל בה".
השוקת המשפטית שבורה
גם כאשר המשטרה פועלת בדרכים יצירתיות מאוד, מצליחה להביא ראיות וכתבי אישום מוגשים, בסופו של דבר בתי המשפט מקילים בעונש העבריינים. כך, למשל, במאי 2020 הצליחה המשטרה לחשוף פרשת סחיטה ואיומים על בעלי תפקדים ציבוריים וקבלנים בפרויקטים של בנייה ותשתית בהיקפים של 30 מיליון שקלים. לצורך כך פתחה המשטרה חברת בנייה פיקטיבית, ניגשה למכרז והשתתפה בסיור הקבלנים. שלושה תושבי כפר ראמה הזהירו פומבית ואישית בתום הסיור את כל הקבלנים לא לגשת למכרז כי הוא שייך למשפחת אבו לטיף. אבו לטיף, מיליארדר מראמה, הבוס הגדול, הוא עבריין ששולט על כל המרחב. יחד עם ראשי המשפחה הוא נמלט לטורקיה לתקופה ארוכה, אך החיילים הרבים שלו בשטח המשיכו להטיל אימה ולגבות פרוטקשן. שלושה מחייליו שהמשטרה הצליחה להפליל בזמן אמת הגנו על הבוס בחקירתם, כך שהוא לא ניזוק כלל. השלושה הורשעו בסחיטה, אך העונשים שנגזרו עליהם היו מצחיקים. על אחד נגזרו 14 חודשי מאסר, בעוד עונשם של שני האחרים הסתכם בעבודות שירות.
"אנחנו נמצאים מול שוקת שבורה. אני מאוד מתוסכל", אומר עו"ד עודד קם, ראש הצוות הכלכלי בפרקליטות מחוז צפון פלילי. "אנחנו יודעים מה קורה בשטח, אבל כשאני מקבל את התיקים אני רואה שהראיות מועטות, ואני לא מסוגל לייצר מהן כתבי אישום. אנחנו עושים מאמצים אדירים להגיש תיקים. עברו אצלי מאות תלונות ועדויות, אבל ברוב רובם של המקרים אין די ראיות. זה מתסכל אותי וגם את המשטרה. המשטרה מתוסכלת, אבל היא מבינה שהבעיה היא לא בפרקליטות, אלא בחקיקה עצמה. אין כיום בספר החוקים עבירה שמוגדרת כפרוטקשן, אלא יש עבירה של סחיטה באיומים. אבל יש היום גביית דמי חסות, בלי סחיטה ואיומים. בעל עסק, חקלאי או קבלן שרואים ששורפים או פוגעים בעסק באזור שלהם, מבינים בעצמם בלי שיאיימו עליהם במפורש, ואז הם מתקשרים מיוזמתם לחברת האבטחה של החובלים, למשל. תענה להם מזכירה מאוד נחמדה ותשלח אליהם מישהו שיסגור מולם חוזה, בדרך כלל עבריין, והם יסגרו על 10,00 שקל לכל אתר שמירה, פלוס מע"מ. ברוב הפעמים הם לא יראו בכלל שומר בשטח. אבל כאשר אין איום ואין סחיטה, ואין לנו שום דרך להוכיח קשר בין היורה או השורף לבין בעל שירותי השמירה, למרות שברור שזה דמי חסות, אין לי דרך להעמיד אותם כיום לדין. הבעיה היא בחקיקה".
הפתרון שהציע קם נוסח במסמך רשמי שהופנה למשנה לפרקליטות המדינה, תחת הכותרת "תיקוני חקיקה כסיוע למאבק בתופעת תשלום דמי חסות במגזר הערבי". במסמך מציע קם לקשור בין עבירות פרוטקשן לעבירות של הלבנת הון, זאת באמצעות תיקון החוק לרישוי חברות שמירה. כיום חברות שמירה, בייחוד אלה ששומרות בלי נשק, מקבלות בקלות אישור ממשרד המשפטים. ההצעה היא לפקח באופן הדוק ביותר על חברות השמירה. "כל נושאי המשרה שפועלים מטעם חברת שמירה יצטרכו להיות בעלי עבר פלילי נקי, ולא רק איש הקש שעל שמו רשומה החברה. כמו כן, חברת השמירה גם תצטרך אישור של המשטרה, כך שגם במקרים שאין עבר פלילי לבעלי החברה, אך יש מידע מודיעיני שקושר אותם לפרוטקשן, המשטרה לא תיתן להם אישור. בצורה כזאת ניתן יהיה להוציא את העבריינים מהמשחק".
נוסף על כך, ייקבע בחוק שכל הפרה רגולטורית של חוק חברות השמירה תהיה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. "זה בעצם יאפשר לפגוע כלכלית בעבריינים, כי זה מאפשר לנו לחלט לא רק את כספי החברה, אלא גם רכוש פרטי. אנחנו נוכל להחרים לעבריין את הבית שלו, כי בעבירות של הלבנת הון זה מותר. כמו כן, העונש על עבירות הלבנת הון הוא עשר שנות מאסר, כי זה כבר עבירה מדרגת פשע".
השאלה היא איפה זה עומד? הוגשה כבר הצעת חוק לכנסת?
"לא. עבדנו על תזכיר חוק ממשלתי של המשרד לביטחון הפנים, והניסוח והאישור נמצאים כרגע במחלקת ייעוץ וחקיקה. זה כרגע לא בידיים שלי. מי שצריך לקדם את זה הם הגורמים הפוליטיים, כמו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים. בסופו של דבר, הממשלה צריכה לדחוף את זה. אנחנו יכולים רק לצעוק מה חסר לנו".
מדינת ישראל יכולה להבין מה חסר לה, גם בהתאם למה שקורה במדינות אחרות. "אכן קשה מאוד להגדיר עבירה מסוג דמי חסות, ולכן מדינות רבות כמו גרמניה, צ'כיה, אסטוניה, צרפת, הונגריה, לטביה, פורטוגל ורומניה מצאו פתרון ביניים: הן נשענות על עבירת הסחיטה, בתוספת של החמרת ענישה אם הסחיטה התבצעה במסגרת חברות בארגוני פשיעה", מסבירה עו"ד מורין אמיתי, עמיתת מחקר בפורום קהלת שחוקרת את התחום. "אפשר גם לייצר עבירה נפרדת בחוק העונשין, סחיטה מסוג נוכלות, שבה השירות שניתן אינו שירות אמיתי שלקורבן יש צורך בו.
"פתרון דומה לכך, למשל, קיים בארה"ב, שבה קיימת חקיקה המגדירה עבירות כבעלות 'דפוסי פעולה סחטנית', שאפשרה למערכת המשפט להאשים בעבירה גם כאשר לא הוכח איום ממשי על חייו של הקורבן שנסחט. בבריטניה, למשל, ייצרו סקר סיכון עסקים שמאפשר לבעלי עסקים לדווח בצורה אנונימית אם הם באופן ישיר, או מישהו שהם מכירים - נסחטו באופן קבוע, וכמה הם שילמו. לצד שינוי החקיקה, גם הפעלה ועידוד של הציבור לדווח על הפשיעה, גם אם לא במסגרת תלונה רשמית, הם המפתח להחזיר את האמון של הקורבנות במוסדות החוק".
בתוכניתה להחזרת המשילות לנגב ולגליל התחייבה ימינה שבתוך שנה מכינון הממשלה תטפל במכת הפרוטקשן. שנה חלפה. שינוי החוק טרם הונח על שולחן הכנסת, למעט הצעת חוק פרטית וחלקית של ח"כ מרב בן ארי ועמיחי שיקלי, שנוגעת להגדרת פרוטקשן כעבירת הלבנת הון.
א': "לפני יותר מעשור התחילו לשלוח צעירים בדואים מטובא, שלא חייבים בגיוס, להתנדב לצבא. אותם צעירים התחילו לגנוב נשק. לא רק רובים, אלא מקלעים, מאגים ולבנות חבלה. מי שלימד אותם לתפעל הם חיילים משוחררים מהנדסה – שנסחטו" עו"ד עודד קם: "אין בספר החוקים עבירה שמוגדרת כ'פרוטקשן'. יש עבירת 'סחיטה באיומים'. אבל חקלאי או קבלן שרואה ששורפים עסק באזור שלו, מבין לבד. כשאין איום ואין סחיטה, אין לי דרך להעמיד לדין. הבעיה היא בחקיקה"