ריק שלטוני מובהק

השכונות שהן חלק מהעיר - רק על הנייר

השכונות הערביות הצפוניות שמעבר לגדר ההפרדה בירושלים - כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט - הן באופן רשמי חלק מירושלים, שבריבונות ישראל. יושביהן מחזיקים בתעודות התושב הכחולות, כמו שאר תושבי מזרח ירושלים, אך באופן מעשי חדלו האזורים הללו לתפקד כחלק מהמרקם העירוני של ירושלים כבר לפני שנים רבות.

בשל הדיור הזול והזמין בשכונות הענק הללו והיעדר גבול או מחסום בינן לבין אזורי יו"ש, היגרו אליהן גם פלת שתינים רבים משטחי הגדה, שבאו בקשרי נישואים עם הצד הירושלמי. רבות מהמשפחות שם הן מעורבות, שבהן אחד מבני הזוג הוא ירושלמי והאחר מהגדה.

הקמת גדר הביטחון מדרום למרחב כפר עקב ומחנה הפליטים שועפט העמיקה עוד את ההזנחה, העבריינות, העוני והיעדר המשילות ששררו בשכונות אלה מלכתחילה, עד שגורמים רשמיים הגדירו אותן כשטח הפקר. ביטויי המצוקה באזורים אלה רבים: סמים, עוני, עבריינות בנייה נרחבת, עזובה והזנחה, רמת תשתיות עירוניות ושירותים עירוניים נמוכה במיוחד, תופעה של נשק בלתי חוקי המצוי בידי תושבים, וככלל - ריק שלטוני מובהק בעוד תחומים רבים.

בשנים האחרונות השתנה המצב, אך במעט. אחרי שראש העיר משה ליאון ביקר בשכונות שמעבר לגדר, תוקצבה שם לראשונה מאז 1967 בנייה של מאות כיתות. לראשונה גם תוקצבה הקמת מינהל קהילתי בשכונת קלנדיה, וחת ברת הגיחון מבצעת בימים אלה עבודות החלפה של צנרת הביוב בכפר עקב ובקלנדיה. גם מעט תקציבים לפעולות תרבות ולפעולות עם נוער בסיכון הוקצו למרחבים הירושלמיים שמעבר לגדר.