לא רק ג'חנון
לעדה התימנית המפוארת יש תבשילים מהבילים, תיבול נשכני והרבה נשמה ומסורת עם בצק או בלי - זה לא משנה, העיקר שהכל טעים אש
טוב, אי אפשר באמת להכין אוכל תימני בלי בצק - אבל בכל זאת יש לעדה המפוארת הזו עוד מגוון מנות טובות ומעניינות. לאחרונה הכרתי כמה מנות חדשות, אחרי שפגשתי את אילנה סיאני, אמא של שלום. או יותר נכון: פגשתי את הסירים שלה.
את שלום פגשתי לראשונה כשחיפשתי מקום לחגוג לבתי, אופיר, בת מצווה. יש לשלום מתחם גדול עם כמה מקומות לאירועים בהוד השרון, אבל מה שיש לו הכי הרבה זה לב ענק.
מפה לשם, בעקבות אירוע בת המצווה שלום ואני הפכנו לחברים של ממש, והחברות בינינו התפתחה וגדלה. בינואר האחרון, אחרי שפתחתי את מסעדת "היבה" שלי, אחד הדברים שאני מתמודד איתם ושקשה לי בלעדיהם הוא המחסור בארוחות משפחתיות של יום שישי.
שלום יודע את זה, ומדי פעם הוא מביא אלינו את הארוחה. ביום שישי בצהריים הוא מגיע ל"היבה" עם סיר ענק שהכינה אמא שלו, לפנק את הצוות.
לתימנים, כמו לרוב העדות, יש מגוון רחב של מנהגים ומורשת, שמשתנים על פי האזור שבו חיו. כל אזור מכין את המאכלים המסורתיים שלו: יש מנעד גדול של תבשילים, ולא רק ג'חנון (שמגיע ממחוז שרעב). אפילו לג'חנון יש מגוון רב של צורות הכנה ומתכונים. אילנה סיאני, שהגיעה ממחוז צנעא, מספרת שאצלה בכלל לא היה ג'חנון, אלא
סבייה - שזה מאפה של שכבות בצק ושומן.
אילנה היא "ראש כנופיה" של בעל וחמישה בנים, שאותם היא מנהיגה ביד רמה ומלטפת מאוד. הבנים מספרים שכשהיו מגיעים לפנות בוקר מבילוי, היא היתה מתעוררת מהרעש - ובלי כעס שואלת ישר "מה רוצים לאכול", ואז מחממת מחבת ומטגנת טרי וחם.
ביום שישי יש טקס ג'עלה. עורכים את השולחן עם פיצוחים ופירות, וכשחוזרים מבית הכנסת יושבים לפני הארוחה המרכזית, מנשנשים ושרים שירי שבת. בשבת בבוקר היו אוכלים חמין, ואחרי בית הכנסת היה שוב ג'עלה. אחר כך, איך לא, היו אוכלים מרק רגל.
תבשיל שוויה תימני
החומרים:
• 500 גרם ריאות, חתוכות לקוביות
• 500 גרם צלי בקר, חתוך לקוביות
• 500 גרם בשר ראש, חתוך לקוביות
• 2 כפות שמן
• 2 בצלים גדולים, קלופים וחתוכים
• שיניים קלופות מ 2 ראשי שום
• 1/4 כף כמון
• 2 כפות חוואייג' למרק
• מלח ופלפל שחור
• 1 צרור כוסברה, קצוץ
• 1 צרור פטרוזיליה, קצוץ מרתיחים כל סוג בשר בסיר נפרד עד לריכוך