מפלגת העבודה: מרב הניתוק

מרב מיכאלי נבחרה בקלות רבה ליו״ר מפלגת הע בודה. היא גם השכילה להציג את שבעת המנדטים של המפלגה כניצחון אישי שלה, כשהיא ממצבת את עצמה כמי ש״הצילה״ את מפלגת העבודה ממחיקה מוחלטת.

כיוון שהזיכרון הישראלי ידוע כקצר מועד, חשוב להזכיר שמפלגת העבודה בבחירות 2015 קיבלה 25 מנדטים. למעשה, אחת הסיבות המשמעותיות והע מוקות להתרסקות שלה היתה דווקא מיכאלי. למה אני טוענת שבגלל מיכאלי התרסקה מפלגת העבודה?

מפלגת העבודה בבסיסה היא מפלגה סופר ציונית. רבים ממנהיגיה וחבריה נמנים עם העומק של הביטחו ניזם הישראלי. בנוף הישראלי של העשורים האחרונים, שבהם הימין הולך ומתחזק, דווקא התפיסה הביטחונית ציונית של השמאל היתה משמעותית וחשובה לרבים.

אך התחושה היא שמפלגת העבודה הלכה לאיבוד והפכה למפלגה פוסט ציונית. בראש הזרם שדוחף את המפלגה אל מחוזות הפרוגרסיה היתה לא אחרת מאשר מיכאלי.

לצד המעבר לתפיסות פוסט ציוניות בהיבט הבי טחוני מדיני, מיכאלי שמה דגש על נושאים פמיני סטיים, בעיקר כאלה שמעניינים את הפמיניזם הלבן הישראלי, כגון גובה השכר של נשים והייצוג שלהן במרחב הציבורי - שאלות שמטרידות נשים חזקות, אבל לא נמצאות על סדר היום של נשים מוחלשות.

מיכאלי יצאה, למשל, נגד יו״ריות נעמ״ת בבחירות להסתדרות; רבות מנשות נעמ"ת קוראות כיום לה דיח את מיכאלי מתפקידה. נציגת הפמיניזם הלבן, העשיר והתל אביבי לא השכילה מעולם לייצג נשים חלשות בישראל.

האבסורד הגיע לשיאו כשמיכאל ביטון מכחול לבן הביא תוספת תקציבית מהאוצר כדי למנוע עליית מחירים בתחבורה הציבורית בפריפריה. מיכאלי התנגדה

בשנה האחרונה, שבה היא מתפקדת הן כיו״ר והן כשרת התחבורה, מיכאלי הפכה את המפלגה לסניף צפונבוני של מרצ עם כל המניירות המתבקשות בטי קטוק, והתעקשות מתישה על שפה מגדרית מגניבה בכאילו, שמחזקת אולי תודעה פמיניסטית - אבל גם מייצרת אנטגוניזם והתנגדות.

האבסורד הגיע לשיאו כשמיכאל ביטון, יו״ר ועדת הכלכלה מכחול לבן, הביא תוספת תקציבית מהאוצר כדי למנוע עליית מחירים בתחבורה הציבורית בפ ריפריה. מרב מיכאלי, מנהיגת המפלגה שמתיימרת לסייע לשכבות החלשות, התנגדה לסיוע שנועד לס בסד כרטיס אוטובוס לגמלאית מדימונה, כך שתשלם שניים וחצי שקלים במקום חמישה. תחשבו על המ שמעות של הסכומים הללו עבור אישה שמתקיימת מ 3,000 שקלים בחודש.

כל זה - באדישות ובהתנשאות. במקום להפוך את מפלגת העבודה למפלגת הלייבור הישראלית המייצגת את אנשי הצווארון הכחול, העובדים הישראלים, הפכה מפלגת העבודה לבועה שאפילו לא מביטה בעיניהם של העשוקים שלפני שנה שמו בקלפי פתק של "אמת". מה צריך לעשות? פשוט - להדיח אותה. במהלך חצי השנה האחרונה מיכאלי מנסה לפרק את מוסדות המפלגה, ולמעשה הפכה את ועידת המפלגה לחותמת גומי. קיים חשש שלא יתקיימו פריימריז, ושהמפלגה תצא לבחירות ברשימה הקיימת, תחת אותה הנהגה.

חברי המפלגה יראו במחטף כזה את אקורד הסיום, וניתן לשער שכך גם רבים מהמצביעים.