הניסוי הפוליטי שעלה יפה, וזה שנחל כישלון חרוץ

בתום כהונתה בת השנה של ממשלת בנט אפשר לומר בבירור: הניסוי לקיים ממשלה בישראל ולא לעסוק בה בפתרון הס כסוך הישראלי פלשתיני הוכח כפתטי. לעו מת זאת, שילובה של מפלגה ערבית שלא "מטעם" בקואליציה עלה יפה ויהווה תקדים לממשלות הבאות.

כמובן, זו לא היתה הפעם הראשונה שבה חברי כנסת ערבים מילאו תפקידים משמ עותיים בממשלות ישראל.

מאז שנותיה הראשונות של המדינה נמנו חברי כנסת ערבים עם הקואליציה, במסגרת מפלגות בעלות שמות מבטיחים כמו "קידמה ועבודה", "חקלאות ופיתוח", "שיתוף ואח ווה" ועוד ועוד. חלקן היו קשורות ב"ציונים הכלליים" ובמפד"ל, אך רובן היו קשורות במפא"י, והיוו חלק מן הקואליציות שהקי מה מפלגת השלטון. כמה מן השותפים מונו לתפקידים של סגני שרים.

"תקופת ההשלמה" הסתיימה ב ,1981 והמ פלגות הערביות החדשות מילאו מאז תפקיד אופוזיציוני מובהק, לצד המפלגה הקומו ניסטית, שמילאה תפקיד אופוזיציוני עוד הרבה קודם לכן.

כשהפכה ממשלת רבין לממשלת מיעוט ב ,1993 היא הסתמכה על תמיכת המפלגות הערביות מבחוץ, וכך גם הממשלה שהוקמה על ידי פרס לאחר רצח רבין. השר הערבי

הניסוי לקיים ממשלה בישראל ולא לעסוק בה בפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני הוכח כפתטי. לעומת זאת, שילובה של מפלגה ערבית שלא "מטעם" בקואליציה עלה יפה ויהווה תקדים לעתיד

הראשון, ראלב מג'אדלה, איש מפלגת הע בודה, מונה לתפקידו בממשלת אולמרט ב .2007

בשלושת העשורים הראשונים למדינה התאפיינו המפלגות הערביות )חוץ ממק"י( בהשלמה עם המדינה ועם מהלכי הממשלה. עד כדי כך שההחלטה על המשך הממשל הצבאי ב 1962 הועברה בקולו של חבר הכ נסת הערבי דיאב עובייד מטייבה - כשיחסי הכוחות היו ,56:56 הוא העניק למפא"י את האצבע ה ,57 בשעה שגם חרות וגם מפ"ם הצביעו נגד.

מאז שנות ה 80 המפלגות הערביות הרבו בביקורת קשה על מדיניות הממשלות, וב שימת דגש על הצורך בפתרון לסכסוך המ תמשך בינינו לבין הפלשתינים.

החידוש של רע"מ בהנהגתו של ד"ר מנסור עבאס הוא המדיניות המפורשת שלו להתמקד בענייני פנים, ולאו דווקא בנושא הפלשתיני. אלא שיש הבדל בין התמקדות בנושאים אח רים לבין הצבעה בעד המשך הממשל הצבאי או המשך מצב החירום בישראל, המאפשר הפרות זכויות אדם, מעצרים מנהליים ועוד פגיעות רבות במיעוט הערבי בישראל. עלינו להבין כי יש דברים שאותם אי אפשר לדרוש מן המנהיגות הערבית בישראל, ממש כשם שיש נושאים שאי אפשר לדרוש מן הפוליטי קאים החרדים לתמוך בהם )כמו גיוס לכולם(.

מנסור עבאס הפך לביטוי הבולט ביותר של הדו קיום היהודי ערבי בישראל ולהוכחה שאפשר לא רק לחיות יחד, אלא גם להנהיג יחדיו. מי שעוקב אחר הופעותיו המרשי מות של השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' ממרצ, מבין היטב כי זהו דור חדש של ערבים החיים במדינת ישראל, מקבלים את היותה מדינה יהודית ודמוקרטית, עומדים על זכויותיהם, גאים בהיותם בני העם הפלשתיני וגאים בהיותם ישראלים.