טרגדיה יוונית תוצרת הארץ

בקואליציה שיוצאת ראינו כאלו שנשכבו על הגדר, כדי שתעבור השיירה שתוציא את נתניהו מבלפור, כמו נפתלי בנט, גדעון סער וזאב אלקין. אלה, ישלמו כעת מחיר יקר, וגם כמה וכמה מקלקלים שבגללם הולכים כעת לבחירות טרם זמנן.

בסופו של דבר תתהפך הקערה על כולם, אך בעיקר תעניש את המקלקלים הראשיים. הם לא רק יאכלו את הדגים הסרוחים, אלא שחלקם לא יחזרו לכנסת וההבט חות שקיבלו יתעופפו ברוח. מה זה אם לא טרגדיה יוונית בטעם ישראלי חמוץ.

בנט הוא הדמות הטרגית ביותר. אמנם לעד יישא בתואר ראש ממשלה לשעבר, אך בכך תם הטקס. הוא עשה מעשה נועז, שנוגד את ערכיו, כשהסכים לשבת עם מנסור עבאס מרע"מ, אבל לא עשה די כדי לתת מרפא למצוקה של חברי סיעתו, שחטפו בבתי הכנסת. במו התנהלותו הביא לפירוק ממשלתו. לא מופרכת הסברה שיפרוש מהחיים הפוליטיים ויחזור לעסקי ההיי טק. גם שותפתו לטרג דיה, איילת שקד, תיפגע. פתוחה בפניה הדרך לחבור לסער או ללכת ברשימה עצמאית. נכון לעכשיו, הדרך לליכוד חסומה.

גדעון סער פנה לבוחרים ואמר, מי שרוצה את נתניהו שלא יצביע לי. נתן גט כריתות לליכוד וסחף איתו את אלקין ומספר חברי כנסת נוספים מהליכוד. למרות הישגיו במשרדו, ונאמנות חברי תקוה חדשה לקואליציה, הסקרים לא מחמיאים. סער כבר לקח בעבר פסק זמן מהפוליטיקה, ייתכן שייאלץ שוב לעשות זאת, עד לעידן שלאחר נת ניהו, אז יוכל לחזור לליכוד. כך גם לגבי אלקין, שכבר דילג בעבר מהליכוד ואל הליכוד.

ולמפרקים - אלי אבידר אולי יישא בתואר הראשי של מפרק הקואליציה. הוא הראשון שהשתמש בחומר שהחליש את הדבק שהחזיק את הקואליציה, על מורכבותה. ב 13 ביוני 2021 הודיע שהוא פורש מסיעת ישראל ביתנו, כי לא מונה לשר. כשמונה לשר ללא תיק אך לא מולאה ההבטחה שיתמנה לשר המודיעין, פרש מן הממשלה ב 22 בפברואר השנה, והכריז: בנט היסטרי ואין בכוונתו לקיים את הרוטציה. הודיע שיצביע כאוות נפשו על החוקים השונים שיעלו חוץ מהפלת הממשלה.

באותו רגע נזרע הזרע לפירוק הקואליציה. אם מי שהפגין

חודשים במחאת בלפור יכול, אז למה לא סילמן ואורבך וגנאים וזועבי?

אבידר משתעשע בהקמת מפלגה חדשה, המפלגה הד מוקרטית, ברוח מגילת העצמאות, חוקי הנאשם ועוד. אלא, שמי שפעל רבות להוצאת משפחת נתניהו מבלפור עלול למצוא את עצמו משקיף מביתו בכניסתם מחדש למתחם המאובטח.

הדמות הטרגית הנוספת בעלילה היא עידית סילמן. אחרי שעשתה פליק פלאק מרשימתו של הרב רפי פרץ בבית היהודי לנחיתה ברשימת ימינה, הצביעה בעד הקואליציה. דיברה בשבח שותפות יהודית ערבית. ומעל לכל, תפקדה כיו"ר הקואליציה ודאגה להשגת רוב בכל ההצבעות. ואז, בפליק פלאק מפואר לא פחות, ב 5 באפריל השנה, יצאה באמירה הבומבסטית, שנייה רק למנחם בגין בפרישתו מראשות הממשלה, כשאמרה: "לא אוכל עוד. לא אוכל לתת יד לפגיעה בזהות היהודית של מדינת ישראל". ומהי אותה פגיעה? הודעת השר הורוביץ, ברוח החלטת בג"ץ, שלא יפעל למניעת הכנסת חמץ לבתי חולים.

סילמן קיבלה הבטחה למקום בליכוד ולתפקיד שרה. גם ניר אורבך, עוד דמות טרגית, שהפנה עורף למי שמינה אותו לשלל תפקידים בעבר. גם לו הובטחו בלי כוד תופינים אם רק יפיל את הממשלה. הכל רשום על הקרח ויש רבים שמסתובבים עם הבטחות מנתניהו, וכפי שאמר בזמנו ראש הממשלה לוי אשכול - הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים. אמירה זו מיוחסת, אגב, גם ליצחק שמיר, בעקבות ועידת מדריד. לאור הקולות בליכוד שמתנגדים לשריונים, סילמן ואורבך עלולים לצאת קירחים מכאן ומכאן.

ומה לגבי שיקלי, גנאים וזועבי - הם היו שחקני שו ליים וחוזרים כעת לגודלם הטבעי.

בנט הוא הדמות הטרגית ביותר. הוא עשה מעשה שנוגד את ערכיו, כשהסכים לשבת עם מנסור עבאס מרע"מ, אבל לא עשה די כדי לתת מרפא למצוקה של חברי סיעתו