אל הממשלה ומעבר לה
"ולפעמים/ החגיגה נגמרת/ כיבוי אורות /החצוצרה אומרת/ שלום לכינורות". אכן, כמו בשירה של נעמי שמר החגיגה תמה, הטקסים טוקסו, הנאומים ננאמו. זה אמר להוא "אני אוהב אותך", וההוא אמר לזה שהוא חבר ושותף. גם אם ליבכם התמלא פחד מפני כוחות האופל, כולכם וכולנו נותרנו בחיים כשהתפזר העשן עם המציאות, והמציאות הזו בעייתית וקשה.
מיותר יהיה לנסות לסכם את מה שהממשלה היוצאת לא הספיקה. שנה היא כמו מצמוץ במונחים ממשלתיים, הבטחות שהופרו הן הרי החומר שממנו עוצבה הקואליציה, וההרכב הבלתי אפשרי של האחדות וההר מוניה לא הותיר סיכוי להישגים דרמטיים. כמעט הספקנו לשכוח, אך גל האומיקרון נטרל את המשק הישראלי ואת החיים התקינים לשבועות ארוכים, וכשזה נגמר הגיע הרמדאן, ואיתו מתקפת טרור אכזרית על אזרחי ישראל. באטמוספרה הזו כל התקדמות היא בגדר נס.
באופן אירוני דווקא כעת, כשהממשלה התפרקה, עולה הסכנה לצ עדים דרסטיים פוליטיים ומדיניים וגם חברתיים. עם כניסתו הצפויה של לפיד ללשכת ראש הממשלה, הוא ייאלץ לתמרן בין כמה זירות קשות: בחודש הבא צפוי להגיע הנשיא ביידן. הוא יפגוש ראש ממשלה בשלב הטרום טירונות, שמעולם לא התנסה בלחץ אמריקני ושמראש נוטה להתמסרות לדוד מאמריקה. אם עד אתמול היתה לכל הפחות אשליה שהאגף הימני ימנע מהלכים או ויתורים מדיניים, כעת תקווה חדשה וימינה משמעותיות כמו קמפיין בחירות בשלטי חוצות יום לאחר
נעילת הקלפיות. אין להן מנוף האיום בפרישה או בבחירות, ובממשלה וגם בקבינט יש רוב מוחלט למפלגות שמאל, שישמחו לספק "הישגים" לקראת הבחירות. בישראל מכהנת כרגע ממשלת השמאל האמיתית הראשונה מאז שלהי ממשלתו של אהוד ברק, כל זאת בזמן שבכנסת ישנו רוב ימני מובהק. בפעם הקודמת, כזכור, זה לא נגמר כל כך טוב.
גם בנושא האיראני, אם לשפוט על פי ההיסטריה והדיווחים על מעצר איראנים שזממו לרצוח ישראלים בטורקיה, עשויה להידרש הממשלה להכרעות. גם שם יצטרך לפיד לתמרן לראשונה בחייו, כל זאת כשמ טרתו היא לא לנהל את המדינה אלא להבטיח שיוכל להמשיך לעשות זאת גם לאחר הבחירות.
ואם מדיניות החוץ לא סבוכה מספיק, גם בזירה הפנימית לא חסרות בעיות: ישראל היא כרגע מדינה מוכת שביתות - רופאים, נהגי אוטו בוס ורכבות והורים שכבר אינם זוכרים שבוע לימודים שלם, ללא יום שבו קוצרו או בוטלו הלימודים. כל זאת על רקע עלייה חדה ביוקר המחיה. ראש ממשלת המעבר הוכיח בעבר פופוליזם בנושא הכלכלי, בין היתר בנושא הגז, כשהצהיר שיפעל לעצור את העבודות במאגר לוויתן. בקד נציה הנוכחית עצרה חברת מפלגתו את חיפושי הגז בים התיכון ואולצה לחזור בה רק כשהובן שמדובר במהלך חלמאי. החודשים הקרובים צפויים להיות מכוערים, כבר התרגלנו. אבל המציאות לא מחכה לבחירות, ועל כיסא הקברניט עומד להתיישב אדם חסר ניסיון, חף ממעצורים ומעקרונות.