"המדינה צריכה להיות אחראית להעסקה"

צביה בת ה 86 סבלה משברים בשתי עצמות הירכיים בשנה שעברה ומאז היא נעזרת במטפלת 24 שעות ביממה. בסוף החודש תסתיים אשרת השהייה של המטפלת שלה, תושבת הפיליפינים. בנה יגאל מחפש כבר כמה חודשים מטפלת חדשה ואינו מוצא.

"פנינו ללשכות הסיעוד ואמרו לנו שאין מטפלות זמינות עבורה. אנחנו גרים בצפון הארץ וזה משפיע מאוד, רוב המטפלות מח פשות לעבוד באזור המר כז. כשהן שומעות שאנחנו גרים בפריפריה הן משיבות בשלילה, או רוצות הרבה מאוד כסף. גם מטפלת שיש לה כבר אשרה לאזור שלנו מחפשת כמה שיותר קרוב למרכז. בגלל השביתה של הלשכות ושל משרד החוץ, לא יכולנו עד עכשיו להביא מטפלת חדשה מחו"ל".

יגאל מותח ביקורת גם על כך שהנושא אינו מטופל על ידי המדינה. "למה המבוגרים האלה צריכים להיות המנהלים והמעסיקים של העוב דת הזרה? הם לא מבינים בזה. צריך גוף שינהל ויתקצב את זה. לשכות הסיעוד אמנם מטפלות בהיבט הכספי, אבל המעסיק שלהן זה בן משפחה או המטופל בעצמו. זה אבסורד. מה אנחנו מבינים בניהול, בהעסקת עו בדים? צריך שהממשלה תנהל את העניין הזה".