הניסוי עם הערבים אפילו לא התחיל
לאחר הודעת ראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, וראש הממשלה הנכנס, יאיר לפיד, על פיזור הכנסת, רבים הכ ריזו בדיוק כמו ח"כ אורבך שהניסוי נכשל.
זאת, לאור העובדה כי חלק מרכזי באי יכולת הקואליציה לתפקד נבע מהתנהלות חלק מחברי הכנסת מרע"מ.
"הניסוי נכשל" ביקש לטעון שהחיבור עם הערבים המ תונים לא צלח. חייבת לעלות השאלה, האם הניסוי היה לגבי שילוב הערבים או יותר ניסיון להיפטר מנתניהו?
הסופר היהודי אמריקני פול אוסטר כתב: "הכישלון איננו מבטל את כנותו של הניסיון".
נדמה לי שההליכה לבחירות מחייבת לבחון גם את כנות הניסיון להביא לשיתוף פעולה ערבי יהודי בכנ סת הנוכחית.
בראיון נרחב שהעניק בנט לינון מגל ולבן כספית ב 3 בינואר ,2021 הוא אמר:
"מנסור עבאס הוא תנועה אחות של חמאס. שתיהן תנועות בת של האחים המוסלמים העולמי. זה פשוט בלתי נתפס. לפנות לציבור הערבי זה מבורך. ללכת לשת"פ עם רע"מ זה דבר מטורף לגמרי... הרי מה יקרה? תהיה ברית של עוד קצבאות, מה הדיל? דיל של קצבאות, הזר מת כספים בדיוק למי שאנחנו לא רוצים להזרים כספים, לתנועה האסלאמית. הציבור הערבי הוא חלק ממדינת ישראל, צריך לקרב אותו. חיבור ושת"פ עם האזרחים הערבים בישראל - ודאי, אבל לחבק את תנועת האחות של חמאס בישראל זו בושה וחרפה".
עמדתו העקרונית של בנט כלפי עבאס כנראה לא באמת השתנתה, אלא שהדיל והקצבאות היו הפעם לטובתו.
פגשנו בהן בכל פעם שעלה החשש שתהיה אצבע חסרה. רע"מ צורפה לקואליציה שהיתה שתי וערב של מתנגדי נתניהו ושזה היה המתכון הסודי שלה, היא לא צורפה לקואליציה כדי לשפר, לתקן ולסדר את יחסי מדינת ישראל עם אזרחיה הערבים.
ההצהרות בנושא הגיעו אחרי המהלך העקרוני שיצר את הממשלה, ממשלת "רק לא ביבי".
אלה שהרכיבו אותה קיוו שעצם הקמתה יגרום להיעלמותו של נתניהו מהזירה הפוליטית. כך, אגב, הם הצהירו - "סיים את תפקידו ההיסטורי", אלא שזה האחרון פחות שיתף פעולה.
נתניהו הצליח לשמר את הגוש סביבו מאוחד, מחובר וללא "מורדים". המורדים דווקא באו מהצד השני, הערך של "רק לא ביבי" לא הצליח לשמש דבק מספיק חזק, עלו עליו ערכים אחרים, שאיפות ועקרונות.
מי שמבקש באמת לייצר כאן ניסוי של שותפות עם ערביי ישראל צריך לשאוף, למשל, לשלב אותם במפלגתו, מי שמבקש שותפות אמיתית לא יכול להזכיר להם מדי יום שהם "ניסוי". מי שטוען שהניסוי בשותפות נכשל, טועה ומטעה את הציבור. לא היה ניסוי כזה, "כנותו של הניסיון" במקרה הזה אינה מתקיימת, ועל כן הכישלון הגדול הוא לא בערבים, ברע"מ או בעבאס. הכישלון הג דול טמון בכך שדבק ה"רק לא ביבי" לא היה חזק מספיק, לא הצליח לסגור סופית את האופק של נתניהו לחזור.
הוא, מצידו, פעל בעקשנות, ביוזמה ובסבלנות כדי למוסס את הדבק.
הניסוי נכשל, לא זה עם הערבים אלא בקרב אלה שגור סים "רק לא ביבי". על מנת שישראל תוכל לצעוד קדימה, ראוי למצוא בהנהגה מקום לכלל האוכלוסיה. לאור הפלת הממשלה הרי שהליכוד ונתניהו עומדים למבחן היכולת להקים ממשלה בהרכב הכנסת הנוכחי. בעבר ידעו בליכוד לייצר שיתופי פעולה: עם שאול מופז מקדימה, עם אהוד ברק, עם בני גנץ, עם לפיד ויש עתיד. המכנה המשותף היה הרצון להפוך את ישראל למקום טוב יותר. השאיפה הזו היתה הדבק המחבר.
זה הזמן של הליכוד ונתניהו להוכיח שוב שזהו היעד שלהם. אם יגישו תוכנית עבודה שכזו לציבור הישראלי ולחברי הכנסת, אם יידעו לייצר מנגנוני שלטון שיתו פיים שיבטיחו ניהול, איזונים ובלמים בתוך הקואליציה התיאורטית, יעלו את הסיכויים שנימנע מבחירות מיותרות ושתוקם ממשלה.
רע"מ צורפה לקואליציה שהיתה שתי וערב של מתנגדי נתניהו, היא לא צורפה לקואליציה כדי לתקן ולסדר את יחסי מדינת ישראל עם אזרחיה הערבים