מעצבים את ההווה
עשרות אמנים מהארץ ומהעולם מציגים את עבודותיהם בשבוע העיצוב בבית הנסן בירושלים, שנפתח בנושא "לעת עתה" ● המנהלת האמנותית: "השנתיים שעברנו שינו את היחס של כולנו לנושא הזמן"
שבוע העיצוב בירושלים נפתח בבית הנסן ויימשך עד ליום חמי שי, 30 ביוני, ובמסגרתו מוצגים עשרות מיצבים, תערוכות, אירועים ופרויקטים ייחודים של יותר מ 150 מעצבים ומע צבות ישראליים ובינלאומיים.
היצירות השנה אוגדו בנושא "לעת עתה" המתייחס לכך שההתקדמות הט כנולוגית, רעידות האדמה החברתיות ואי הוודאות האקולוגית הופכות את העתיד לבלתי ניתן לחיזוי, את העבר לבלתי ניתן לשימור, ומייצרות מעין "הווה עבר" שבו אנו חיים. האמנים בוחנים למעשה את זמ ניותו של העיצוב ואת עיצובה של הזמניות במציאות זו, תוך התמודדות עם השאלה כיצד ניתן לרתום את הזמן ככלי להשתמש בו, ולהשפיע לטובה במרחב חסר ודאות.
"שבוע העיצוב מתקיים כבר 11 שנה ובכל פעם אנחנו בוחרים תמה אקטואלית ועכשווית, מתוך התבוננות גם על החיים שלנו", מסבירה ענת ספרן, המנהלת האמנותית. "אחרי השנ תיים שעברנו, יש תחושה שהע תיד הופך להיות פחות ופחות ניתן לחיזוי, ההתבוננות קדימה מעור פלת ואנחנו גם לא ממש יכו לים להסתכל אחורה, כי כל מה שקרה כבר מעורער דרך הפריזמות העכשוויות שלנו שמעצבות את העבר מחדש. מה שנשאר לנו זה העכשיו, הזמן שאנו חיים בו".
ים מטרסו ,(32) מעצבת ואמנית רב תחומית, מציגה השבוע יחד עם קבוצת "הח זית האנלוגית" )צמד האמ נים אריק פוטרמן ואריאל סנפירי(. "לעבו דה שלי קוראים ."ppm418" זה בעצם שם המדד שבודק את שיעור חלקיקי הפחמן הדו חמצני ביחס לכמות מסוימת של אוויר. זה שיתוף פעולה עם החזית האנלוגית, שאליהם התחברתי סביב תמה אקולוגית. הם לוקחים טלוויזיות ישנות שעובדות ומתפקדות אבל איבדו את הצידוק לקיומן לאור האובססיה שלנו לשינויים טכנולו גיים", היא מספרת. "בשנות ה 90 היה מחקר באנטארקטיקה שבמסגרתו קדחו ליבת קרח, ודרכה הצ ליחו החוקרים לשחזר את ההיסטוריה של האטמוספירה. כמחווה למחקר הזה לקח תי דימוי של קרח כמדד מייצג מיום 10 במארס ,2022 שבו ירד ברד בירושלים. עשיתי ממנו מאובן קרח, כשהרעיון הוא שהקרח הזה שירד למטה ולכד אוויר בא טמוספירה, מייצג את היום הספציפי הזה. התייחסתי לקרח כאל מאובן שאוצר בתוכו דאטה שמתארת את ההיסטוריה האקלימית של הפלנטה שלנו. החיבור לטלוויזיות הישנות הוא גם בגלל שהאקלים תמיד בעיכוב, וגם מפני שהמחקר הזה היה בתקופה שבה הטלוויזיות היו בשיאן וכיום הן חומר שעובד ומ תפקד - אך איבד את הר לוונטיות שלו, וזה חלק משינוי האקלים שלנו. המיצב הוא למעשה עבודת וידאו שמו קרנת על פני 25 טלווזיות ובה מו צגת הדאטה שרצה בספי רה של הפ
חמן, הברד, ואז מגיעים למאובן, לצליל סאונד טרק שעיצב מיול דרייבר". מה רצית לומר ביצירה הזאת? "בקיץ הקודם התנדבתי במשלחת של אקטיביסטים באיסלנד, שמסייעים למד ענים לבדוק איך ההתחממות הגלובלית משפיעה על הים הארקטי. הבנתי שאנחנו ברגע כזה בהיסטוריה שיש לנו המון כוח אבל שאנחנו גם על רכבת שקשה לעצור. שינויים בים הארקטי בסוף משפיעים גם על ישראל, כולנו יחד בזה, וזה המבחן הכי גדול שלנו - אם נצליח לשתף פעולה בו".
האמן ירדן קולסי מציג לראשונה בשבוע העיצוב, ועבודתו עוסקת בהווה המתמ שך התקוע. קולסי העניק למכונת צילום משרדית חיים חדשים ופרשנות מיוחדת בעבודתו שנקראת ."Copier"
"זו הפעם הראשונה שאני משתתף בש בוע העיצוב בארץ, ובעבודה שלי לקח תי מכונת צילום משרדית, מאלה שתמיד נתקעות ועושות בעיות, ובעצם עשיתי לה 'האקינג' ועקפתי את התקיעה שלה. המכונה שובשה ועכשיו היא מייצרת לו לאה אחת גדולה של דף, כמו תולעת. זה מהלך של העתקה, והתוצאה שלו היא דף שמטייל בחלל החדר, שנכנס ויוצא מה מכונה. לאט לאט זה משחיר, כי ההדפסה עולה עוד שכבה ועוד שכבה, ולמעשה זה סוג של ניסוי, כי אין לדעת איך זה ייראה כעבור כמה שעות".
לדבריו, "מלהיב אותי המהלך השיבו שי, אני רואה מכונה ורואה מה היא יכולה לעשות ואיך הדבר הזה שהוא כל כך גנרי ויומיומי משתבש. אני במערכת יחסים מול השגרה, הדברים היומיומיים, המשרדיים, שגרת ה 9 עד .17 כאמן אני מסתכל על כל אלו כעל דבר שגם כך כבר משובש. את הפרשנות הרחבה אני משאיר לצופים".